מבחנים, חיים ומה שביניהם

בתור סטודנטית ותיקה, שועלת קרבות מנוסה, ועוד כל מיני תארי כבוד שהאוניברסיטה לא נוהגת לתת לסטודנטים נצחיים, שהפרקטיקה נראית להם מילה גסה, עברתי אי אלו תקופות מבחנים מזעזעות ומזעזעות יותר. תקופת מבחנים הופכת לפרוייקט מלחיץ במיוחד למי שבמשך רוב הסימסטר צמצמה נוכחות בשיעורים והלכה לחפש את האושר במקום אחר. אז איך בכל זאת שורדים את התקופה הזאת?

ניכוי עשבים שוטים – עבודה שנמאס לך ממנה, חברים שעולים לך על העצבים, אקס מיתולוגי, כו-ל-ם רדו לי מהקו ועופו לי מהחיים. כל מה שגורם לך להתעצבן, לבכות, לדבר שעות בטלפון, לצאת לשתות עם חברה וליבב על מר גורלך, כל אלה הם מותרות. תקופת מבחנים היא תקופה לחוצה ומעצבנת ממילא, עדיף לרדת למחתרת ולהימנע ממחשבות שליליות ומעצבנות.
חבר קבוע – כמו להיריון, גם לתקופת מבחנים רצוי להיערך חודשיים מראש. עזבי אותך מהתחלות חדשות, דייטים עלובים, מטרידים טלפוניים וזיונים חסרי אחריות. במשך חודש בערך את הולכת להיות טיפוס בלתי נסבל, להסתובב בבית עם שרוואלים, נעלי בית מכוערות, וקליפסים מזעזעים בשיער, לילל שנמאס לך, משעמם לך ואין לך חיים. את צריכה בחור עמיד עם עצבים של ברזל, שכבר ראה אותך בשעותייך היפות ולכן הסיכוי שהוא יברח בצרחות אימה למראה המטמורפוזה הקסומה שעברה עליך הוא קלוש. עכשיו את צריכה חבר רציני, שיודע לעשות קפה ומסאג', אחד שיודע גם להיעלם מהשטח כשאומרים לו. לעומת זאת, חבר קבוע שנמצא אף הוא בתקופת מבחנים הוא סידור הרבה פחות מומלץ. עדיף לשמור מרחק במשך כל תקופת המבחנים, לצמצם את התקשורת המילולית (ממילא אתם רק תריבו על מי יותר מסכן ומי יותר עסוק), ולשבור אותה רק לצורך סקס פרוע רווי לחץ ועצבים.
אוכל – פעם קראתי שבפברואר-מרץ וביולי-אוגוסט עולה צריכת הבמבה והערגליות בסופר. לא מפתיע. אני חושבת שהיתה זו שקית הבייגלה שעמדה לצידי בשעות הקשות של לימודים למבחן בדיני מיסים, ומנעה ממני לשקול צורות התאבדות שונות ומשונות.
המומלצים שלי לתקופה זו הם:
1. שלווה. מוצר מיתולוגי שלא מוערך מספיק- נורא טעים, לא נורא משמין, לא כבד ויופי של ריפוי בעיסוק. ביומיים שלפני מבחן אני כבר מתייחסת להקפצת שלווה למרחקים ארוכים כאל הספורט הלאומי החדש. אושר צרוף.
2. אמא שלי, תיבל"א, מתמחה באפיית יציקות בטון קטנות מטופו, פירות יבשים, ושאר דברים הזויים שמוכרים בבית הטבע. אחרי שתי עוגיות כאלה את ממילא לא יכולה לזוז לשום מקום, לפחות תלמדי למבחן.
בהתאם, כמובן רצוי לצמצם יציאות מהבית, אלא אם כן את והתחת שלך מתכננים לנסוע ברכבים נפרדים מפאת חוסר המקום. אכן החטא ועונשו. מה שמעביר אותי מיד לנקודה הבאה.
פעילות גופנית – אם יש לך חבר קבוע (ראי סעיף), את כבר מכוסה בקטע הזה. לכל השאר- אירובי, שחייה, חדר כושר, מה שבא לכן. גם מוציא מרץ, גם מנקה את המצפון אחרי כל האוכל (ראי סעיף), וגם מעורר ועוזר לריכוז. מצאי לך חברה שעוד סובלת את צורתך, וקחי אותה לפזז. המדריך שלי באירובי כבר לא מתרגש מהתקפות המרץ והמוטיבציה שאני חוטפת מידי כמה חודשים. הוא כבר הבין שמאחורי כל שעה של קפיצות ופיזוזים שפיניתי לי באמצע היום, מסתתר קלסר עזוב שדורש תשומת לב. האמת, כל אחד שנראה מאושר מדי כשהוא מקפץ על מדרגה ומתנשף כמו סוס, יש סיכוי טוב שהוא: א. מסטול ב. מאמן אירובי מובטל ג. סטודנטית בתקופת בחינות.
ואליום, נרות ארומטראפיים בריח אקליפטוס, קלטות עם רעשים של ליוויתנים, למי שצריכה את זה כמובן- העיקר שתהיי רגועה. לפני כמה שנים כשלמדתי לפסיכומטרי, נכנסתי ללחץ היסטרי ולמדתי כמו משוגעת. מרוב לחץ הציונים שלי במבחני האימון הפכו יותר ויותר נמוכים. יש סיכוי טוב שאם הייתי ממשיכה ככה עד למבחן לא הייתי עוברת את המאתיים. שבועיים לפני המבחן תפסה אותי חברה שהיתה מדריכה באחד מקורסי ההכנה לפסיכומטרי והודיעה לי שלמדתי יותר מדי, נלחצתי יותר מדי, ואם אני לא ארגע עכשיו דפקתי לי את המבחן. את השבועיים הבאים העברתי בשיעורי יוגה, סרטים, ורביצה מאושרת בחוסר מעש בבית. במקרה הזה הניסוי הצליח בצורה מסחררת, והשאיר אותי עם בעיה הפוכה לחלוטין, קרי- אדישות פושעת.
אם כמה ימים לפני המבחן אני עוד לומדת ברצינות, הרי שככל שהמבחן מתקרב אני הופכת יותר ויותר אדישה. מה זה אדישה, שאנטי. ביום שלפני המבחן אני אלך לישון בעשר בלילה, גם אם חסרים לי שני פרקים שלמים. החיים בזבל, לפחות שאני לא אהיה עייפה. ביום של המבחן, אם הוא בצהריים, בזמן שאנשים נורמלים ששומרים על קשר תדיר עם המציאות, עושים חזרה אחרונה, אני יכולה למצוא את עצמי רואה השופטת ג'ודי, או כל מיני טלנובלות מקיבינימאט המערבית, שמעולם לא ידעתי על קיומן. השיא היה לפני שבועיים, כשארבע שעות לפני המבחן חשתי דחף בלתי ניתן לריסון למצוא את הספר מחזור שלי מהתיכון. למיטב זכרוני דחפתי אותו אי שם בארון למעלה במקום שאף נפש חיה לא תמצא אותו, לאור העובדה שימי התיכון שלי הם סוגיה מודחקת. אך לא אחת כמוני שיש לה מבחן עוד ארבע שעות תירתע מאתגרים- לקחתי כיסא וטיפסתי למעלה להוריד את הזוועה, וישבתי לי בנונשלנטיות ועיינתי בכל חמשיר והגיג דבילי שנכתב על אנשים שגם בתיכון לא היה לי שום רצון להכיר.
הדבר היחיד שמחזיר אותי למציאות הבעייתית הוא חברתי היקרה, שבשעה תשע לפנות בוקר, יום לפני המבחן, מסוגלת להתקשר אלי ולהודיע לי בזעקות שבר שחסרים לנו אי אלו פסקי דין חשובים וחיוניים, שנייה לפני שאני אומרת לה לרדת לי מהקו ומנתקת לה בפרצוף.
קפה, דיאט קולה וסיגריות. בכמויות מסחריות – משרד הבריאות מתבקש לא לפנות אלי עד אוגוסט בבקשה. אנשים בריאים גם לא עושים שלושה מבחנים בשבוע, כל אחד מהם שלוש שעות, וסובלים מהתמוטטות עצבים בין לבין.

האמת, אפשר גם להסתפק רק בשני דברים- חוש הומור ומועד ב'. בהצלחה.

ליאור שדמי

ילידת 1976, סטודנטית למשפטים ומדעי המדינה ואשת רנסנס בהתהוות. מתכנתת מחשבים ומוסיקאית בעבר, ומעצבת תכשיטים והוגה דעות בהווה. סטודנטית נצחית ועוף מוזר. חולמת להיות נספח התרבות בפאריז, לאמץ ציפור שיר וללמוד אספרנטו בהתכתבות.

תגובות

  1. מסכים עם הכותרת, חוץ מעניין החיים – איזה חיים?? אני מתחרפן בבית וחש צורך עז לנגוח, ולא, לא מדובר בכדורגל, לנגוח את הראש בקיר!!
    שלא לדבר על אשתי שכבר רוצה להרביץ לי מרוב שנשבר לה מהמבחנים שלי.
    המבחנים שואבים את חיי לתוך חור שחור.

  2. רכזת השידורים

    אני הפסקתי להתרגש. מלכתחילה לקחתי קורסים שיש מרווח די נורמלי בין המבחנים שלהם, כך שיש לי זמן להתרוצץ ברחבי ת"א ולאסוף חומר מכולם, לצלם, ולשבת יומיים לפני ללמוד, או לקרוא מאמרים בבננות. כבר יותר עדיף.

    ובברכת נתראה-בתואר-השני-ואז-נראה-אתכם,

    שלום.

  3. רייצ'ל

    כ"כ הזדהיתי עם הכל, זה לא ייתכן שיש עוד מישהי כמוני כ"כ קיצונית בקטע הזה.
    – גם אני סטודנטית נצחית, מעדיפה לוותר על הפרקטיקה.

    – בתקופת בחינות אם יש חבר מה טוב, טוב מאוד! משום מה אני הופכת להיות יותר חרמנית
    מהרגיל, בשניה שאני שומעת שהוא פותח את השער, ישר אני מכבה את האור מדליקה נרות
    שמה דיסק רומנטי של שנות ה- 80 הנצחיות ויאללה לעבודה בלי דיבורים מיותרים, אבל מה
    בחצות עליו ללכת כי מחר שוב אני קמה ליום לימודים עמוס.

    – אם אין חבר אז כל מי שרוצים לסדר לי אני שמה על הולד, לא יוצאת עם אף אחד חדש
    בתקופה זו. בפעמים המעטות בהן אני סופגת שמש (יוצאת למבחן/לעבודה) ומישהו מבני המין
    השני והמסוקס מראה התעניינות ישר הוא זוכה לדחיה למועד ב' ( אלא אם זה יהיה דודי בלסר,
    שהוא גם העו"ד היחיד שאני אסכים לצאת איתו, עו"ד אחד זה די והותר במערכת יחסים
    לטעמי).

    – הדבר היחיד עימו לא הזדהיתי הוא שדווקא בתקופה הזו אני מורידה את 2 הקילו שהעליתי
    במהלך הסמסטר, הבעיה היא שאני די קטנה ורזה ותמיד בעבודה בתקופה כזו אומרים לי שאני
    דני דין – הולכת ונעלמת. אבל מי כמונו הבנות יודע ש 2 קילו זוהי בטן של חודש 3 אצלנו ובכלל
    מה הם מבינים הם לא רואים את מה שאני רואה…

    – מבחנים שיזכרו לדרעון עולם בהם אכלתי כאילו אין מחר – עונשין, חברות וסד"פ.

    – אחרי מבחן אני חוזרת הביתה ומתחילה לנקות במרץ – תריסים, אבק מה שתרצו. הכל נוצץ,
    זוהי דרך מעולה לשחרר את הקיטור על הבמחן שהיה ולנקות מצברים לבא. ואח"כ הולכת
    למשמרת ערב…

    – מחכה בקוצר רוח למאמר על 3 חודשי הלימודים לקראת בחינות הלשכה 🙂

    נ.ב. אפשר להציע לך חברות?

  4. גם סטודנטית...

    הסיבה היחידה שלא הזדהתי עם הסיפור היא, שכל הנרשם בו מתאים אולי לסמסטר א' של שנה ראשונה.
    מעבר לזה, מגיעים לשיעור הראשון, מרחרחים, מגיעים לשיעור אחרון, מצלמים.
    והופס, נגמר תואר ראשון.

    בהצלחה לכל שורפי הכסאות לדורותיהם.
    קבלו ח"ח על היכולת.
    ויישר כח.

  5. לובה ז.

    את האפקט המדהים שיש לשלווה על הארומה של השתן.

  6. סתם אחת

    בתור אחת שנכנסת עכשיו לתקופת הבחינות ה- 8 בחייה הסטודנטיאליים (והאחרונה – תודה לאל!!!!) אני יותר ממזדהה.
    אבל…..חסר פרט אחד נורא חשוב: חרמנות תקופת בחינות.

    אצלינו בח'ברה זה כבר הפך למושג. במיוחד למי שלומד מקצועות הומניים.
    אם אין חבר, נכון שצריך לדחות דייטים פוטנציאליים אבל מה עם זיונים? איך אפשר להעביר תקופת בחינות בלי זיונים??
    תודה לאל בתקופה הנוכחית אין לי כבר בחינות הומניות, מה שאומר שאולי סף החרמנות שלי לא ירקיע שחקים, אבל בתקופות קודמות זה היה נורא.
    טלפונים לאקסים, שבירת ידידויות אפלטוניות, איתור הפספוס מהתיכון, הכל לגיטימי בתקופת בחינות.

    תודה לאל שזה נגמר…….

  7. צב מעבדה

    הסיפורים על זיונים ואוכל נחמדים מאוד, אבל נדמה לי שיש עוד נקודה חשובה שתישאר עם הבן אדם קצת אחרי תקופת המבחנים, ואולי שווה להזכיר אותה:
    מי שלומד/ת שלושה ימים לפני הבחינה גם י/תשכח את החומר שלושה ימים אחרי הבחינה.
    ומי שנמצא/ת במצב כזה כנראה שהי/ןא לא ממש מתעניינת במקצוע שהיא לומד/ת וחבל על הזמן שלה/ו, והתרוץ של עבודה בדרך כלל לא תופס.
    בגלל שאנשים הולכים ללמוד מקצוע שהם לא נושמים אותו הם נתקעים שלושה ימים לפני בחינה עם המון חומר שצריך לשנן במקום ללמוד, גומרים את התואר (לפעמים גם שניים או שלושה), אפילו עם ציונים גבוהים, ונתקעים בעבודה שהם לא אוהבים. אז מה הטעם בכל העניין?

    • לפרנס משפחה מעבודה של תואר במדעי הרוח.
      לא לכל אחד יש אבא עשיר.

      • צב מעבדה

        אם אדם לומד את מה שהוא אוהב סביר להניח שהוא יהייה טוב בתחום לכשישלים את לימודיו. ואם אדם הוא איש מקצוע טוב הוא מרוויח טוב. לא מכיר הרבה מקצועות שבהם העובדים המצטיינים מרוויחים מעט.

        אבא עשיר אף פעם לא הזיק לאף אחד, וגם אני הייתי מת לאחד כזה, אבל לאור מה שכתוב, זה לא הכרחי.

        • ספרות, תנ"ך, היסטוריה, אומנות….
          מה עושים עם זה?

          • צב מעבדה

            נכון, אתה צודק, יש הרבה סופרים, אומנים, ואנשי רוח שלא חיים טוב, למרות שחלקם אנשי מקצוע טובים. כנראה משתי סיבות, הראשונה שהצבעת עליה: הביקוש לאנשי מקצוע בתחום קטן מההצע ושנית אולי גם בגלל שההצלחה דורשת מהאדם עוד כמה מאפיינים כלליים שהם מחוץ לכישורי המקצוע, כמו למשל אמביציה ויכולת לזהות מצבים נכונים לקידום.

            לעומת זאת, אם מתאמצים אפשר למצוא גם אנשים (מעט) שחיים לא רע מאומנות (בדרך כלל היורשים שלהם חיים יותר טוב מהם, ויש לי חבר כזה :), אם לא ממכירה של עבודות שלהם, אז משמאות שלה או מביקורת עליה במגזינים יקרים.

            לגבי תנ"ך, המדינה שלנו מכוסה מאנשים שחיים לא רע (בהתחשב במה שהם עושים בשביל זה) מתנ"ך וממניפולציות עליו…

            היסטוריה: לא מכיר הרבה אנשים שחיים ממש טוב מהיסטוריה, אבל אני מניח שמרצים באוניברסיטה לא חיים רע.

            מהכרות עם אנשים שונים שפגשתי בחיי, הבעייה בדרך כלל שונה. להרבה אנשים אין ממש תחום עניין שמושך אותם בכל נימי נשמתם וכך הם מגיעים למקצוע יוקרתי ולא למקצוע שהם חיים אותו.

            • ליאור

              ההבחנה שאתה עושה בין מקצועות יוקרתיים כמו משפטים למשל, לבין מקצועות שחיים ונושמים אותם אבל לא חיים מהם, היא קלישאתית להחריד. עוד פעם אנשי הכסף מול אנשי הרוח?
              סטודנטים למדעי הרוח הם לא אינטלקטואלים יותר, כמו שלא כל סטודנט למשפטים הוא טכנוקרט עלוב שבא ל3 וחצי שנים לתת שעות, לייצר טקסטים, ולקחת תואר הביתה.
              בכל תואר יש קורסים מעניינים יותר ומעניינים פחות. ולכן מבלי לפגוע באהבתי הרבה למקצוע, אני יכולה להגיד לך שנושאים כמו משפט חוקתי ובינלאומי ריתקו אותי, בעוד שמיסוי תאגידים לא ממש העמיד לי את הצורה.

              • צב מעבדה

                היי ליאור,
                אני מוחה בתוקף על רצח האופי שנעשה כאן! שופכים את דמי! דבריי הוצאו מהקשרם ובכלל צוטטתי שלא כהלכה. ומי שאומר את מה שאת אומרת טועה ומטעה, ובגדול. ואני מתרה בכל הפורומים והמסגרות האפשריות שצריך לשים לעניין הזה קץ, עוד לפני וודעת החקירה שתקום, ותקום! והפעם לא יסתפקו בש.ג.! וכו' וכו'..

                טוב, עכשיו לעניין, אולי לא הייתי ברור. אם הבנת ממה שאמרתי שלמקצועות ההומניים יש מונופול על סיפוק מהעבודה אז לא כך הדבר.

                לא קישרתי בין מקצועות והסיפוק מהם בשום צורה (ואת מוזמנת לקרוא את תגובתי שוב). ואם צריך לכתוב את זה בצורה מפורשת אז הנה: ההנאה לא שייכת למקצוע היא שייכת לאדם שעוסק בו.

                כן הבחנתי בין האנשים שנגשים ללמוד מקצוע לא מתוך אהבה אלא מתוך שיקולים פיננסיים וחברתיים בלבד. לאנשים כאלו יש פוטנציאל גבוה הרבה יותר מאשר לאלו שלמדו מקצוע מתוך אהבה להתקע עם מקצוע שהם לא אוהבים לשארית חייהם. אנשים כאלו בדרך כלל גם לומדים בצורה אחרת מאנשים שחיים את המקצוע.

              • סתם אחת

                לאחוז לומדי המשפטים מהמגיבים כאן??

          • הרבה דברים

    • שוב ימים ארוכים, אה…
      תתנחם. יש לך מזגן בחינם.

  8. כמעט נחנקתי מצחוק, או מהעוגיה!! תודה נשמה.

  9. טוב, כסטודנט שבימים אלו ממש מקפל את הארגזים של החומר ואומר יפה שלום לתואר 1 (והמבינים יבינו למה המספר חשוב..) אני יכול לומר שהתקופה הכי טובה שלי בלימודים הייתה דווקא בחופש הזה מהסמסטר..האם אני דפוק? קודם כל, כן, אבל חוצמזה יש עוד סיבות:
    לא לראות כל יום את הטיפוסים המעצבנים של הפקולטה..
    סוף סוף, אני לא צריך לרדוף אחרי לו"ז מטורף המתחיל ב 8 ונגמר ב 18
    ידעתם שיש אחלה תוכניות ילדים בבקרים?? זו כבר סיבה טובה..
    ועוד כהנה וכהנה…
    בכל מקרה, תצליחו, וגם אם לא…תמיד אפשר לעשות את הקורס שוב, לא? 😉

  10. מיכלי

    המון תודה- בתור מישהי שמתחילה היום ללמוד ל- 5 בחינות שחלות ב-10 ימים הקרובים היה משהו מרגיע בקטע. אבל אחרי שמתיישבים, וסיימנו לצלצם ולסדר , ולנקות את הבית ולצלצל לכל מי שצריך , איך לעזאזל כשהשמש כל כך נהדרת בחוץ ונעורינו בשיאם מצליחים להתמודד עם 500 עמ' מודפסים של סיכומים בדיני מסים, חוזים, סד"פ וכו – אני מייד מוצאת את עצמי משרבטת משהו על נייר , מתכננת טיול, תואר שני, מדרת את ארונות המטבח- ומגיבה לבננות- כל מה שמסיח מהחומר – בסוף בבוקר שלפני אני בולעת הכל, מקיאה בבחינה ומקווה לטוב…

    • סתם אחת

      זה שלא צריך ללמוד בע"פ את החומר (לפחות לברי המזל מבינינו שלמדו/לומדים בפקולטה באוניברסיטת ת"א). תארי לעצמך היית צריכה אחרי הקריאה הראשונית לקרוא שוב ושוב וללמוד בע"פ את כל דיני המיסים/חוזים/תאגידים (מחקי את המיותר והוסיפי כרצונך).
      תודה לאל למי שהמציא את הבחינות עם המחברת הפתוחה, שמאפשרות לסטודנטים למשפטים לבלוע את כל החומר ב- 24 שעות שלפני הבחינה.

  11. צב מעבדה

    אחח… אין דבר צודק יותר מאשר בחינה עם חומר פתוח. אלו בחינות שבודקות (או לפחות אמורות לבדוק) הבנה של החומר ולא שינון.

    בחינות עם חומר סגור מעודדות לימוד שטוח (יותר שינון ופחות הבנה) בעוד שבחינות עם שאלות פתוחות מעודדות חשיבה ולימוד לעומק. העניין הוא שבדיקה טובה של שאלות כאלו גם דורשת הבנה עמוקה של הנושא מה שלא לכל המתרגלים (ולפעמים גם לפרופסורים) שבודקים חלק ניכר מהשאלות יש (שלא להזכיר את הזמן).

    חבל, אני מקווה לטובת האוניברסטאות שיאמצו את סגנון הלימוד הזה עד כמה שאפשר.

  12. הנסיכה מטרויה

    הלוואי ויכולתי לשנן ולהקיא, לא צריך מחברת פתוחה ולא כלום….
    בפקולטה שאני לומדת בה, אין כזה דבר להקיא את החומר- צריך להפגין ביצועים מוצלחים והבנה מעמיקה של החומר אם אתה בכלל רוצה להיות זכאי לגשת למבחן….
    ככה זה כשלומדים מקצוע שבבסיסו מתמטי 🙁
    מה שכן, אם למדת כל הסמסטר אין לך מה לחרוש כי אם לא הבנת את החומר עד עכשיו 3 ימים באמת לא יעזרו.
    כתבה משעשעת…
    הכל נכון- חוץ מהחבר הלא סטודנט שעסוק בלהתלונן על חוסר יחס ובלקנא כשאני לומדת עם אנשים מהכיתה
    והסיגריות, הו הסיגריות…

    • צב מעבדה

      לא הבנתי, הסימן 🙁 אומר שאת מתלוננת על זה שאת לומדת מקצוע שדורש חשיבה ולא שינון?
      זה בסדר נסיכה חביבה, את לא צריכה להתנצל שאת עובדת עם הראש, זה רק לזכותך.

  13. בתור אחת שסיימה לפני שעתיים מבחן מזעזע בדיני חוקה… אני רק יכולה להגיד שהייתי צריכה לקרוא את זה אתמול. לא שזה היה משנה את הלחץ ההיסטרי של לסיים לשנן את הלכת מיטראל בשעה שתיים לפנות בוקר אבל לפחות הייתי הולכת לישון עם חיוך….

    ליאור כתבה גדולה… אהבתי !!!!

  14. הנחושה

    שמתי לב שיש כאן לובי חזק לתלמידי משפטים. בתור מי שעדיין מתאוששת מהמבחן בקניין שהיה לפני יומיים תוך נסיון כושל להתחיל ללמוד לעונשין הזדהתי לחלוטין.הכתבה הייתה משעשעת ומדויקת.
    לעניין סוגיית החבר- רצוי לא להפרד ממנו יומיים לפני תחילת תקופת המבחנים,בייחוד כשהוא לומד איתך בפקולטה והתרגלתם לחרוש ביחד(ככה קוראים לזה היום..).בכלל כדאי לחשוב פעמיים לפני שמשדרגים חבר לספסל הלימודים לספסלים אחרים.מנסיון.
    יתרון גדול שיש לתקופה היא החשיפה לתוכניות אוויליות בנסיון לחמוק מהמשימה(הידעתם שיש כל יום ב16:30 "עניין של זמן"? יחי וויצמן!).
    יתרון נוסף הוא העובדה שאפשר מרבית שעות היום להלך ללא חזיה.
    זהו,המון בהצלחה לכולם!

  15. סטודנט

    אוקי, אז אני מבין שרוב המגיבים כאן לומדים משפטים בת"א.

    ראבק, "לומדים" ו "אוניברסיטת תל-אביב" לא מתחבר לי ביחד באותו משפט, לשפוט לפי חברי שעזבו את הטכניון לטובת ת"א או באר-שבע.

    אבל כיף לכם שם בתל-אביב – בחינות עם חומר פתוח הא? אצלנו, גם אם מרשים חומר פתוח, זה לא ממש עוזר, כי אם אתה לא יודע מה אתה עושה, אז אפילו אלוהים לא יעזור לך (ויש לנו הוכחה שאלוהים לא מרחם על ילדי הטכניון). בכלל, קשה לדמיין את הבנים אצלכם, כש-90% מהאוניברסיטה (קרי: בנות) חרמניות בתקופה הזו. איך אתם מסתדרים שם? אצלנו המצב הפוך (הבנים תמיד חרמנים בלי קשר – הכוונה לזה שיש פה 10% בנות לערך), אז אם הן חרמניות בתקופה הזו, זה לא מלהיב במיוחד, כי לכו תעשו את זה עם בחורה ש"נורא אוהבת ללמוד הנדסת מכונות" או "מתענינת נורא בפיתוחים האחרונים של אינטל".
    בררר..

    בכל מקרה, בהצלחה לכולנו…
    🙂

    • צב מעבדה

      אחי, תן איזו בדיקה קטנה במזכירות, תראה אם אתה יכול לקחת איזה קורס בחירה באוניברסיטה. כן, המגדל המכוער הזה שיושב על קו הרכס, עברתי שם פעם, ימבה כוסיות שמחפשות טכניונים בנרות.

      זו בכלל נקודה שעוד לא הבנתי. הבדלי הפוטנציאלים בין הטכניון לאוניברסיטה כאלו גדולים יחסית למרחק שפשוט לא ברור איך כמעט כלום לא קורה. יש לך הסבר לדבר הזה?

      • סטודנט

        כמו כל שני מרכזים בישראל, המתכננים בחרו שלא לחבר בינהם.

        תכל'ס האוניברסיטה מרוחקת מפה 10 דקות נסיעה, אבל אין שום אוטובוס בין הטכניון לאוניברסיטה. יש רק אחד בד"כ בימי חמישי שישי, שאוסף את כל ה"בני דודים" מהאוניברסיטה, נכנס לטכניון, אוסף את ה"בני דודים" מפה ונוסע לכפרים בגליל. זהו בערך.

        ויצא לי להיפגש עם כמה מהכוסיות הנכספות עליהן אתה מדבר, אבל תסלח לי אחי… הן מדברות כל כך הרבה שטויות!! ראבק! די! מה זה?!?!

        • אריאלה רביב

          את הבנות מהטכניון אתה לא רוצה כי הן מתעניינות בהנדסת מכונות ואת אלה מהאוניברסיטה אתה לא רוצה כי הן מדברות שטויות. יכול להיות שהבעיה לא אצל הבנות?

          • סטודנט

            טוב, זאת הייתה מעין הלצה שכזו, לא כל הבנות בטכניון מתענינות בהנדסת מכונותמחשבים, ולא כל הבחורות באוניברסיטה מדברות שטויות…

            יש את היוצאות דופן – אבל או שהן לומדות "תעשיה וניהול", "ביולוגיה" ככה שהן לא מתענינות במיוחד במהנדסים ה"פושטים" של הטכניון (קרי: מכונות, אווירונאטיקה, ואפילו חננות ממחשבים וכאלה… 🙂 ) או שהן ערביות, ואז לנו לא יוצא כלום מזה, כי אז אבא שלהן ירדוף אחרינו ואם הוא לא ירצח אותן, אז הוא ירצה שנתחתן עם הבת שלו (ואז הוא ירצח אותנו…) 🙂

            הקיצר, שיהיה לנו רק טוב!
            🙂

    • איילה-בר

      תואיל להסביר לי למה מישהי שנורא אוהבת ללמוד הנדסת מכונות, או רחמנא ליצלן, מתעניינת נורא בפיתוחים האחרונים של אינטל, אוטומטית נפסלת מלהיות זיון-מטיריאל? כי היא איטליגנטית מספיק ללמוד את מה שאתה לומד?
      אכן, אינטליגנציה היא בעיה קשה, חשוכת מרפא ונטולת סקס אפיל. אבל אל ייאוש, אם דודו טופז הצליח לסנן ולדלג בקלילות מעל הקריטריון הזה, ולהזדיין עם כל מי שלא זזה מספיק מהר, גם אתה תוכל. בהצלחה.

      • סטודנט

        חס וחלילה חלילה וחס!

        אין לי בעיה עם רמת האינטיליגנציה של הבנות פה בטכניון, והבנות באוניברסיטאות בכלל, הכוונה הייתה (למי שמכיר קצת את ההווי הטכניוני) לדמות שהדביקו לבנות כאלה. אתה יושב על הבטון בכניסה לפקולטה, ואז באה ברוריה (לא מצאתי שם יותר גברי) נותנת לך צ'פחה ענקית על הגב, מתיישבת לידך ומתחילה לגרבץ. 🙂

        אכן, דודו טופז הוא כמו חמור שנותנים לו ללכת חופשי בשדות. הוא תמיד יחפש את הדרך הקצרה ביותר לכיוון מה שהוא רוצה באותו רגע, ללא בעיה של מכשולים בדרך.
        אכן בעיה.

  16. אלמוני

    על מבחן סיום מ.א בפילוסופיה מותר גם להתבכיין, או רק על משפטים?
    סתם תוהה (ומתבאסת קשות גם כן).

  17. סטודנטית מהטכניון

    האם אני הסטודנטית בטכניון הראשונה שמגיבה ?
    אכן, לא הרבה סטודנטיות פה קוראות בננות ( כהוכחה יש את "השלמת הכתובת" של האקספלורר שתמיד נשארת ריקה אחרי הwww.ban ) ולסטודנט החביב שחושב שהבנות לא מתענינות במהנדסים ה"פושטים" של הטכניון יש לי דבר אחד להגיד. אתה צודק.

    זעזוע עמוק חרוט בלבי מתקופת המבחנים האחרונה , שילוב של מבחנים בלתי אפשריים, שביתה שהשאירה חומר לא פתור ע"י מרצים ולא פתיר ע"י אלוהים, וכמובן ציונים בינונים השאירה לי דרך אחת . אל-לחץ. תורים למכונות הצילום ? chill . תרגילים לא פתורים – מחר יפתרו. והציונים ? רק עולים.
    וכמו שכתוב על הקבלה בסופרמרקט בטכניון : "שמור על ארץ ישראל נקייה. בהצלחה בלימודים ובבחינות"

  18. מלאכית

    אין לכם מושג כמה זה נכון!! ממש התחברתי לכתבה הזו…
    אני, לעומת ליאור שדמי (המוכשרת להפליא), עוברת על הסעיפים אחד אחד ופשוט מקיימת את כל מה שאסור… זה ממש גרוע, תאמינו לי. להתחיל קשר בתקופת הבחינות זו טעות שאין לחזור עליה! אבל מאוחר מדיי בשבילי…. אני מקווה שייצא משהו טוב לפחות 🙂

  19. אוי …זה כל כך נכון……

  20. זו שלא יודעת

    אנשים יקרים אני כמו זאת משתי הודעות לפני עושה את כל הטעויות האפשריות ואם לא אני עושה אותם אז הגורל דואג לי…. העזתי בטיפשותי לצאת מהבית יום לפני בחינה לשחרר קצת לחץ- ולפני אני רואה את האקס הההה-אקס. וכדי להמתיק לי את התרופה הוא לא היה לבד, הוא היה עם המחליפה שלי. הם היו עסוקים בבדיקת הענבלים אחד של השני אז לא הפרעתי ופשוט חיפשתי חור לזחול לתוכו ו"לשמחתי" הוא קלט אותי ושלח לעברי חצי חיוך עקום. כפי שניחשתם נכשלתי בחינה ביום למחרת.

    • היי חזקה ושהאקס ילך להזדיין

      • איילה-בר

        לאקסים אסור להזדיין. הדבר היחיד שמותר להם זה לשבת בבית ולסבול.

        • קורדליה פיצ'גרלד

          צודקת במאה אחוז.פעילויות הפנאי היחידות שמותר לאקס לעשות הן: צפיה בתוכניתו של דב אלבוים,האזנה לדיסק של דורי בן-זאב ומידי פעם אם חפצה נפשו בהתאווררות קלה- אין כמו התיאטרון היידישאי כדי להפיח מעט חיים בנפש (יש לו כזו?) דוויה. הזן החמור ביותר של אקסים (עמו נמנה MR אקס הפרטי שלי) הוא זה אשר סרב להתחייב,לא התאהב,היה רעב,שונא לסרב (הוסיפו כיד הדמיון הטובה עליכן) אך הוא מתקשר מאז הפרידה כל יום, לפנות בוקר,ערב וצהריים בתירוצים שונים ומשונים(היה פיגוע אז אני מעדכן שאני חי…). ואף טורח לציין עד כמה הוא מתגעגע, עד כמה הריח שלך מזכיר לו לילות מסעירים ועוד שאר אמירות בטלות כך שאם היה ספק שהלב שלך שבור הרי שעכשיו,ישנה וודאות קרובה שהוא טחון דק דק לפיסות קטנטנטנות של בכי. ובנוסף הוא גם לומד איתך…
          בהצלחה בבחינות ושאלוהים תעזור לכולנו…

          • איילה-בר

            גם אני נאלצת להעביר את תקופת המבחנים שלי, בעודי פוגשת באוניברסיטה על כל צעד ושעל דמויות מפתח מעברי הצבעוני, ואני לא יכולה ללמוד לשום מבחן, שכן אני נאלצת להתפגר ממנת יתר של נימוס לא ברור. תוחזר המלחמה הקרה, ויפה שעה אחת קודם.

            • קורדליה פיצ'גרלד

              ואם לא מלחמה קרה אז לפחות מאזן אימה הוגן.

              • איילה-בר

                יוסטון, יש לנו בעיה!
                טוב, טוב, אני מודה שעל אף כל השכלתי האסטרטגית המפוארת, המתמחה בעיקר בלצלוח את המסדרון, לאגף את האקס שלי מימין, ולכבוש לעצמי את היעד המבוצר (כיסא ליד החלון, נו מה?), לא ממש הבנתי מהו מאזן אימה בכלל, ומאזן אימה הוגן לצורך העניין בפרט.
                אנא האירי את עיניי :))

  21. סיון

    טוב, רק רציתי להגיד שבכל תקופת בחינות אני נהיית אחוש חרמנית וזה זמן מצוין לזיונים..
    וכמו שנאמר בסיינפלד- בפרק ההוא שג'ורג' מפסיק להזדיין ונהיה גאון אך לעומת זאת איליין מפסיקה להיזדיין ונהיית מטומטמת- אוקצור- בנות צריכות "להוציא את הזבל" בחיי שזה משפר את הביצועים- בבחינות וכמובן במיטה…

  22. אהבתי את הכתבה…ואני רק מעוניין לציין כי היה לי דז'ה וו, כאשר קראתי את הכותרת של הפיסקה הראשונה(בגוף החיבור) שהיא ממש (הן הכותרת והן התוכן) מה שהתכוונתי בשיר שכתבתי (מזמן…מזמן…).
    http://www.stage.co.il/authors/SupremeH
    א-ה-ב-ת-י.

    הלען-Supreme

  23. משועשעת

    נתחיל בזה שאציין שממש נהנתי ממה שקראתי. התגובות אח"כ זה כבר סיפור אחר. איפה כל שאר האנשים שלומדים באוניברסיטה? למה מישהו/י אשכרה התנצלו על זה שהם רוצים להתבכיין על פילוסופיה?? אני לומדת לתואר לסיעוד, ולמרות איכ שזה נשמע, גם לנו קשה. המבחן הראשון שלנו היה אנטומיה. מאות ואלפי, איברים, אברונים, תאים, חלקים וחלקיקים. יש עוד הרבה מעבר, אבל אני סומכת על תלמידי המשפטים האינטיליגנטים להבין את רוח המבחן.
    עד כאן הנזיפה. עכשיו לעיצה:
    אני אמנם שנה א', אבל גיליתי שהשיטה הכי טובה ללימודים היא חרישה על מבחני העבר בנושא. אצלנו המרצים לא רק שהשתמשו באותן השאלות, הם לא טרחו לשנות את הסדר של התשובות!! מי שתפעל לפי השיטה הזאת תרויח הרבה זמן לדברים שבאמת חשובים בחיים.
    שיהיה בהצלחה לכולנו

  24. הכל נכון!!!
    אין ספק שכל מה שנאמר בכתבה פשוט מדוייק להפליא!
    אני רק מחפשת מילות עידוד לאלו שלומדים כלכלה איכ……ס.

  25. משתגע

    כן יופי של מאמר…רק שאני לא מאמין שבמקום לשבת וללמוד עכשיו אני קורא מאמרים
    אבל מה אפשר לעשות הלימודים כל כך משעממים שאני כבר לא מסוגל אני משתגע
    ודרך אגב אני לא סטודנט אני תלמיד תיכון….

  26. בשתי מילים: סיפור חיי (לפחות בחודש האחרון..)

  27. אליזך

    סיוע
    בכתיבת ע' אקדמיות
    בכל נושא
    יש מאין
    איכות לציון גבוה בלו"ז צפוף.

    הנחה לבננות.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *