מה נשמע, זיגמונד?

הלילה בא אלי בחלום הרב עובדיה יוסף. כן כן, עוד בחייו! זכיתי.
ואיתו, מחזיקים בשולי האדרת: אריה דרעי, אריה מוסקונה, בילי מוסקונה ורון חולדאי. אחר כך הפסיכולוגית שלי אומרת לי שאני מתעסק יותר מדי עם פוליטיקה כדי לא להתעסק עם עצמי. או קטינות או פוליטיקה, אני מתעסק. ככה זה כבר שנים, רק לא עם עצמי. אחר כך רגשות האשם אוכלים אותי ואני משקר לה. אני מספר לה שלא חלמתי כלום, או משנה קצת את השמות כדי שלא תזהה. הטיפול אמנם חשוב, אבל העיקר הבריאות.

והפעם אני כבר לא אוכל להחזיק את זה בפנים. שקר כזה בבטן זה אולקוס, 75 אחוז לפחות. אני חושב. 25 אחוז מיגרנה. מינימום. אצלנו במשפחה לכולם יש משהו פסיכו-סומטי. כמו אינטל, אולי, אני חושב פתאום על פרסומת לאולקוס. בכל כיבה בעולם יש משהו משלנו – אולקוס. או סתם כיב מלעון. כיב קיבה.

חשבתי שהרב עובדיה ידבר, יגיד משהו. שגם אני אוכל להגיד שקלטתי אותו בלויין והוא אמר שהערבים בני-בלטה עושקי זרע המן בני תשלחת הקורקבן, אבל הרב שתק. דוקא אריה מוסקונה היה הראשון שדיבר. התקרב אלי, מבוהל כולו, בתפקיד קצת דומה לזה שהוא עשה ב”מקס ומוריס” עם נטיות לכיוון “שמש”, ולחש לי על האוזן: לא ראית אותי פה. אין לי מושג מה אני עושה פה. אני בכלל לא בעד ש”ס. אפילו לא הוזמנתי לחתונה. של מי החלום הזה בכלל?

שלי, אמרתי לו, גיל רימון, 5030508. לא יודע איך יצא לי פתאום המספר האישי. דמות סמכותית, אולי, הזכירה לי את הצבא. סמכותית? מרכוס מ”שמש”? הרס”ר שלי היה יותר סמכותי. הרס”ר שלי! פתאום אני מתגעגע אליו. וחולדאי? קדח לי באמצע החלום כמו איזה בלאומילך קישוני, ככה באמצע היום. ואם עובדיה היה מדבר, הייתי שומע? איפה, שנתיים שיפוצים בקפלן הוא הולך להרביץ.

ושוב יהיו פקקים ביציאה מאיילון, שזה זמן מצויין לשמוע חדשות, להתקשר למישהי, להיזכר במה לעזאזל רצה ממני הרב עובדיה יוסף בכבודו ובעצמו, ואיך זכיתי? איך זכיתי? אני? שממלא יותר לוטו ממצוות ונוסע בשבת בשביל כל השבוע? אבל עכשיו אני יושב מולה והיא שואלת אותי, נו, מה חלמת, גיל? ואני מחזיק את הקיבה שלא תקבל פתאום כיב וקצת את הראש שלא תתקוף פתאום מיגרנה, ושותק. לא ראית אותי כאן.

על הכותבת גיל רימון

תסריטאי, עיתונאי ומומחה הייטק

תגובות

  1. חרם על טאואר !

    באדיבות IOL: הארכיון האלקטרוני של עיתון הארץ
    חברת ההפצה הבינלאומית למוצרי מוסיקה, טאוור רקורדס, החליטה להפסיק את משלוח המוצרים שלה לישראל מהאתר שלה – טאוור רקורדס.קום – עקב המצב הלא יציב במדינה, כהגדרתה.
    על ידי צעד זה, מצטרפת ישראל לרשימה השחורה של החברה המונה 20 מדינות שאליהן החברה מסרבת לשלוח מוצרים. בין המדינות – איראן, עיראק, קרואטיה, יגוסלביה, אינדונזיה, מקדוניה, רוסיה ורומניה.
    בשבוע האחרון קיבלו לקוחות החברה בישראל שהזמינו ממנה דיסקים ומוצרי מוסיקה אחרים, הודעה כי הזמנתם בוטלה. מי שפנה למרכז הסיוע ללקוחות קיבל הודעה כי בחברה החליטו שלא לבצע משלוחים לישראל בגלל המצב הלא יציב.
    “באחרונה קיבלנו החלטה להכניס גם את ישראל לרשימת המדינות שאיננו שולחים אליהן”, אמר סגן נשיא הפעילות הבינלאומית של טאוור רקורדס העולמית, דון פאידמר. “בגלל המצב, יותר מדי חבילות לא הגיעו ללקוחות הישראליים, ואנחנו מאבדים הרבה כסף על המוצרים הללו. מבחינתנו לא הגיוני לשלוח לישראל חבילות כשאנחנו לא בטוחים שהן יגיעו”, אמר.

    עם זאת, לא ברור איזה קשר יש בין המצב בישראל לאובדן חבילות, בעיקר לאור העובדה שחברות המשלוחים ממשיכות לעבוד עם ישראל. עד עתה לא ידוע על חברות משלוח שביטלו את פעילותן בישראל בגלל המצב.

    פאידמר אמר כי להערכתו לחברה יש בישראל כמה מאות לקוחות, וכי לחברה לא משתלם כלכלית להוציא כסף על קבוצה קטנה כל כך של לקוחות. “הרשימה שלנו משתנה בהתאם למצב. זו אינה החלטה פוליטית אלא כלכלית”, אמר.
    רשת החנויות טאוור רקורדס, הנחשבת לרשת חנויות התקליטים ומוצרי המוסיקה הגדולה בעולם, מתייחסת לאתר טאוור רקורדס.קום, המנוהל על ידי בוב קאופמן, כחנות הגדולה ביותר שלה וכאחד ממקורות ההכנסה המרכזיים של החברה.
    בחברת הד ארצי, זכיינית טאוור רקורדס בישראל, כמו בהנהלת החברה הישראלית, לא שמעו על ההחלטה. טאוור רקורדס ישראל מפעיל אתר עצמאי ללקוחותיו הישראלים שאינו תלוי באתר הבינלאומי של החברה.
    רשימת המדינות שאליהן טאוור רקורדס לא שולחת מוצרים עדיין לא מעודכנת באתר וישראל טרם הופיעה בה.

    • עושים טובה

      השתלטו לנו על שוק המוסיקה ועוד עושים טובה

      מעכשיו קונים בתחנה מרכזית

      בברכת עובדיה שמח

    • סנופקין

      גיל רימון, יקירי, הידעת את מקורה של המילה פארש?
      ובכן, הואיל והמסה המשונה שנפלטה לך ממעבד התמלילים אינה מכילה כל תובנה וכל פיסת מידע רלוונטית (למעט, אולי, מספרך האישי, שאני בטוח שעוד יכה גלים במדיה ובברנז’ה, תהיינה אשר תהיינה), אנצל את ההזדמנות לפצות את קוראיך הנבוכים בפנינת הטריוויה הבאה:

      מקור המילה פארש הוא בערבית, והכוונה היא לטבק אותו מניחים בראש הנרגילה, מתחת לגושים קטנים ומתוקים של חשיש עאסלי. כל תפקידו של הטבק להפיק חום ועשן, דרכם מגיע החומר אל הסינפסות המתאימות.

      לפיכך, שנו חכמינו, פארש הינו מן מטען זיבורית שכזה, אינרטי, אימפוטנטי, פרווה, מעין מאסה סתמית שאין כל סיבה לקיומה הנבדל, אלא רק כיחידת סמך למשהו אחר, משמעותי.

      והמאמר שלך, יקירי, אפילו לא פארש.

      סתם, מן משהו כזה מעגלי, שאינו תורם דבר.

      חבל.

      • אני אגיד לך מה.
        הם כנראה סגרו על דיל. תביאו לנו כתבה בגיליון הראשון של פי.אמ.פי נרשה לכם לכתוב אצלנו באתר.

      • אנונימה

        חבל חבל שמפרסמים תגובות שלא תורמת דבר.

        • סנופקין

          אנונימתי חמדתי תמתי,

          צר לי צר, אבל רשימות פארש מיצרות תגובות בהתאם…
          כמו בבישול:
          יין רע עושה רוטב רע….

          בברכת החלמה מהירה לכולנו
          ס.

          • אנונימה

            אם יכולת הביקורת שלך מסתמכת במילה פארש, אתה בטח לא האדם לנהל איתו דיון תרבותי כלשהו.

            • סנופקין

              חן חן, אין ספק שהעברת הביקרות מגוף המאמר אל גוף הכותב מהווה פיסגה חד פעמית של יכולת דיון תרבותית ונוקבת.
              הסגולות האנושיות והתרבותיות שלי, קיימות או חסרות, לא תוכלנה כנראה לבוא לידי ביטוי בהקשר של המאמר הזה.
              מה לעשות, יקירתי, כפי שכבר נאמר לעיל:
              יש מאמרים שלא ניתן לבקר, מכיון שאינם מכילים שום אמירה או טיעון או הגיג או גרעין רעיוני כלשהו שאפשר להתייחס אליהם.
              וזה כל הסיפור.
              נ.ב.
              אשמח לראות בהמשך התיחסות שלך לביקורות אחרות המופיעות כאן, על מנת שאוכל להתפעל כראוי מיכולת הדיון הלאטנטית שנרמזה לכאורה מדברייך..

  2. קלמנטינה

    ומה הקשר בין חרם לטאואר ולכתבה הנפלאה שלפנינו?

    גיל גיל גיל גיל גיל,
    חלומות זה דבר נפלא. תקנה ספר חלומות, ותנתח את חלומותיך לבד. כך יהיה לך יותר כיף להתעסק עם עצמך, או עם קטינות, או עם פוליטיקה.

  3. יולי אוגוסט

    מה רצית להגיד כאן בכלל?
    אין שום פואנטה לדברים שלך, גיל רימון.
    סתם גבב מילים שמכניס את הרב עובדיה בדרך מטושטשת, ולא אומר שום דבר לא על עצמו ולא על אחרים. תמוה מאד.

  4. אינדי_גו

    ואני חלמתי כבר לילה שלישי על דגים. בחלום יש לי אקווריום גדול מלא דגים יפים, אבל קר להם, ואני צריכה לחמם אותם, ולשם כך אני שמה אותם בסיר עם מרק עגבניות שמתבשל על האש. אבל אני שוכחת אותם, וכשאני נזכרת אני מתחילה להוציא אותם בבהלה עם הרשת, חלקם כבר מתים, ועד שאני גומרת להעביר אותם, יש רבים מתים, ומתפוררים, וחתיכות פילה דג צפות לי במרק העגבניות, ואני נגעלת מזה לגמרי. וגם, אלה שניצלו, לא סולחים לי על זה, והם שטים רק בצד שרחוק ממני ומפנים אלי זנב בהפגנתיות.

    ואני נגד התעסקות עם קטינות, (שנגיד מה זה אומר על אדם בוגר, משיכה לקטינות?) אולי בגלל זה אין לי אולקוס ואני גם לא חולמת על הרבובדיה.

  5. עם כל הכבוד, אי אפשר להכיל את פרויד על החלומות של עובדיה.
    החלום הרבני בא ממקום אחר מאוד. עם מקורות מרבי שמעון בר יוחאי, דרך האר”י והבעל שם טוב. הוא נשען על תפיסת עולם מיסטית, גנוזיסטית, קבלית. ובעיקר,
    לחלום כזה (ועוד בליל שישי) יש חשיבות מעשית! עבור הקהילה.
    החלום הרבני הוא דרך להתחבר באופן אקסטטי לבורא. מעין ערוץ ישיר ואישי שמועברים בו מסרים שמבחינת ש”ס אנד דה גנג הם ממש הנעה לפעולה. שום רבדים נסתרים ושום פרשנויות. למעשה, אני לא זוכר אף מקרה של רב ומנהיג בסדר גודל של עובדיה יוסף שעשה שימוש ב”חלום הקבלי” באופן כזה ובתפוצה ומסר כל כך רחבים (אולי חוץ מהרבי מלובביץ’ שדרך אגב היה מוקצה מחמת מיאוס אצל המתנגדים כמו הרב שך למשל).
    קשה לי להחליט אם זה מסוכן, מרתק, ומה זה אומר על תנועת ש”ס שבמהותה (בניגוד לחסידות) היא לא מיסטית. מה שבטוח שהדרך של המאמר להגיב על זה היא לא יותר מילדותית (איזה נחמד אני היום?) . אם עובדיה היה חולם על מיליון מזדיינות יהודיות או על מעשים פולשניים בחמור של המשיח זה היה סיפור אחר. לצערנו הגדול, זה לא.

  6. דאבל די

    פקקים בלתי נסבלים בתל-אביב, מאות אלפים שתומכים והולכים אחרי הרב עובדיה נחש צפע יוסף והחילוניות שמבקשת למצוא לעצמה פינה שפויה נתקלת באריה מוסקונה מ”שמש’, הצבא כזכרון אימתי שב ועולה לנוכח אותה מציאות מופרכת אשר מתרחשת יום יום בישראל. אפילו פסיכולוג טוב לא יכול לעצור את התפשטותן של אותן פארנויות אשר מתרבות לנוכח אותה מציאות שעולה על כל דמיון.

  7. אנונימוס

    מתי כבר יהיה במדינה הפרדה של דת ומדינה? בבחירות הבאות אני מצביע תומי לפיד.

  8. איילה-בר

    אני בדר”כ לא נוטה להגיב על כל מיני הגיגים תמוהים פה, כיוון שרובם המוחלט כתובים בכישרון סביר, וחולפים להם על פני המוח שלי בקלילות ובנועם, בלי להשאיר סימן.
    הפעם הרמתי גבה במיוחד לאור העובדה שלקח לי זמן להבין שלשתי התגובות הראשונות, שקשקשו משהו על דיסקים בטאוור, אין שום קשר לסיפור.
    למעשה, יש מעט מאוד דברים שקשורים לסיפור, או המון דברים שקשורים – הכל בעיני המתבונן.
    זה היה חמוד, זה היה מאוד יצירתי, זה היה על כלום פחות או יותר.
    מה זה היה?!?!?
    למה לכתוב או לחילופין לפרסם מין אוסף מלל בלתי קוהרנטי בעליל, ולמה יש לו כבר 10 תגובות (כולל את שלי, וגם על זה אפשר לקחת שניה לתהות, מה שאני בטוחה שכמה מכם יעשו)??
    ומכיוון שזה סיפור חמוד על המון דברים אפשר מיד לקפוץ משם ישר לדיון סוער על המציאות הישראלית ההזויה בכלל, ועל בעיות התנועה בת”א, דת ומדינה, וחרם חברות הפצה בינ”ל בפרט. מרתק.
    זה מתאים לפורום הגיגים בשתיים בלילה, מה קרה לכם?!

    • סנופקין

      אשתה אחות לחייך!
      נאה דרשת.
      מהומה רבה על לא דבר.
      את יודעת, אולי זה כמו אותם שני נודניקים שעומדים באמצע הרחוב ומסתכלים למעלה.
      לאט לאט מצטרפים אליהם עוברי אורח סקרנים שמסתכלים גם הם.
      ככה נוצרת מסה שמזינה את עצמה עוד הרבה זמן אחרי שהקרציות הלכו משם.
      האם זה מה שקורה כאן?
      אתמהה.

  9. שנון, קולח ומצחיק כמו שרק גיל רימון יודע לכתוב…

  10. הרבנית קוק

    החילוניים (בד’כ שמאלנים) יוצרים פילוג ושנאת חינם בעם.

    • סנופקין

      למה משול הדבר?

      לאותו כלב מוכה פרעושים וקרציות הרוכבים על גבו ומוצצים את דמו.
      כאשר מנסה האומלל להתגרד ולהשיב את נפשו, מייד קמה קול זעקה רמה מצד טפיליו:

      למה אתה שונא אותנו שנאת חינם? על מה אתה מרחיק בינינו ובינך?

      אז אם הבחירה היא בין כלב שמאלני לבין קרציה ימנית דתית, אני מעדיף את האופציה הראשונה.

      ודי לחכימא בעיזה.

      • יולי אוגוסט

        ככה אתה באמת באמת מרגיש?

        הו

        • סנופקין

          במחשבה שניה, אני מתנצל בפני הכלב, הקרציות, הפרעושים והעיזה.
          הם באמת לא עשו שום דבר רע עד כדי להשתמש בהם כמשל.
          אבל אין לי מילים אחרות שהמסך סובל…

          אז ככה אני באמת מרגיש.

          הא.

  11. פלטיפוס

    זה די מזכיר את אותיות האלפבית של הניב המדובר בקוש רק בסדר הפוך
    מי יודע אולי אפילו הצלחת אתה להבין את הבלל
    בהצלחה לפעם הבאה

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *