צמיגים זה יפה?

באופן שכלי חתמתי מזמן על הרעיון שכול גוף יפה כשלעצמו. אבל הבנה שכלית איננה כחוויה קולנועית. לראות בחורה שמנה על המסך לאורך סרט שלם מהווה סוג של שוק קולנועי שמחדד את העובדה שקשה מאוד להתנתק מהתהליך המתמשך של חינוך תקשורתי לגוף רזה כמגדיר יופי. כנגד תקשורת קולנועית, פרסומית ואחרת השבויה בקונספציות אחידות על הטוב והיפה מגיע העידן הפוסט מודרני ומעלה מתהום הנשייה דמויות שנדחות בדרך כלל לשולי העלילה. בסרטה של פטרישיה קרדוסו, על פי תסריטה של ג’וזפינה לופז, מדובר בבחורה היספנית שמנה המסתובבת בחלק נכבד מהעלילה בטרנינג מהוה ושיער אסוף ברישול.
מדובר, אם כן, בבמאית פורצת גבולות, שהמסר העיקרי של סרטה מתבטא בהתמקדות המצלמה במהלך כל הסרט בגוף שבמדיה הקולנועית נחשב ל”אחר” ובמציאות נחשב לרגיל.

הבמאית מאלצת את הצופים להתרגל ולקבל את הדמות הלא קולנועית של אנה, גיבורת הסרט, בשלל צילומי תקריב עד שבסופו של דבר לא נותר אלה לקבל את גופה על משמניו ולעבור למעשה את אותו תהליך שעוברת הגיבורה ביחסיה עם אמה המבקשת ממנה לרזות.
כמו אמי טאן (אשת אל המטבח), שכתבה על פער הדורות בינה לבין אמה שהיגרה מסין לאמריקה ועל הקושי לגדול בין שתי תרבויות כה שונות במהותן, כך קרדוסו עוסקת בסרטה בפער הדורות בין הגיבורה אנה ואימה כרמן על רקע הקשיים הכלכליים של משפחה היספנית מהמעמד הבינוני באמריקה. אולם, שלא כמו אמה הסינית של אמי טאן, כרמן, אמה של אנה בסרטה של קרדוסו, מוצגת כאישה פתטית המדכאת ושולטת בבנותיה במניפולציות שונות וכמי שמנסה לקשור אותן למסורות מיושנות ואמונות לא רציונליות תוך פגיעה בביטחון העצמי שלהן וביכולת שלהן לפרוס כנפיים ולהיות הן עצמן. מאבקה של אנה בסרט הוא להוכיח לאמה שהיא אישה שלמה כמות שהיא. כבעלת דעה משל עצמה, היא אינה מקבלת את הרעיון שרזה זה יפה ואינה מוכנה לקבל את ראיית העולם הכובלת של אימה. האם אומנם מצליחה להביא את אנה לעבוד במתפרה של אחותה תוך התעלמות מהחלומות והכשרונות שלה, אבל אנה מצליחה לקרוא תגר על אמה ולערער על כוחה. כנגד אנה פורצת הגבולות מוצבת אסטלה, אחותה הגדולה (והשמנה) של אנה שאינה מצליחה למרוד באימה. אסטלה היא להגדרת אימה רווקה מתבגרת שכבר לא תתחתן. היא נדונה לעצב שמלות מקסימות במידה 36 ללא שכר הולם או הכרה בכשרונה.
חלל המתפרה על אוסף הנשים קשות היום שבו מהווה לוקיישן צילומי מרתק. העבודה על אוסף שמלות בצורה ומידה קטנה שהולך ונתפר על ידי שמנות מהווה סמל לצורת חיים לפי קנה אחיד שחונק את השאיפות והחלומות של נשים רבות. היחידה שמצליחה לנתץ את התבנית היא אנה, שאחותה תופרת לה שמלה מדהימה לפי מידותיה. סצנה קולנועית בלתי נשכחת מתרחשת כאשר אנה מסירה את חולצתה ומכנסיה ונותרת בחזיה ותחתונים וסוחפת אחריה את שאר התופרות (מלבד האם הביקורתית), שמתפשטות ונותרות בבגדיהן התחתונים תוך השוואה של סמני צלוליטיס, מתיחות וצמיגים ומדגישות את העובדה שהגוף הנשי יפה על משמניו, על צלקותיו ועל כל מה שיש בו.

סרטים על פריצת גבולות ויחסי אם-בת מכילים חומרים מרתקים מטבעם. אבל סרט טוב תלוי ביותר מכך. החלק הראשון של “נשים אמיתיות” (סרט ששמו קוצץ מ-“לנשים אמיתיות יש קימורים”), מעצבן ומשעמם בגלל שהמצלמה מאפילה על העלילה. החלק השני מעניין וזורם טוב יותר בעיקר בגלל שהמסר ש”שמנה היא (גם) יפה” ו”אל תגדירי את עצמך לפי מוסכמות שמבטלות את דעתך וגופך”, מועבר עלילתית.

על הכותבת מירנדה לב

שם העט של שלומית ליר כמבקרת הסרטים של "בננות"

תגובות

  1. עוד גבר

    לא ראיתי את הסרט (רק קראתי עליו) לכן אינני יכול, כרגע,
    להתייחס לסרט או למאמר – אבל – שם הסרט (Real women have curves)
    (להבדיל משם המאמר: “צמיגים זה יפה”?) נשמע לי בתור גבר, חביב 🙂
    וזה נחמד שאישה כuבה זאת 🙂
    אישית, (כפי שכבר הגבתי כנראה 1001 פעמים) קימורים נשיים, מלאות
    במקומות ה”נכונים” להבדיל מ”צמיגים” (בטן גדולה?) הם (והיו),
    שוב, לטעמי האישי לפחות (וכנראה שלא רק לטעמי) סימן לנשיות ויופי
    נשי ובוודאי לא משהו “לא יפה” או “לא אסטטי”. כמובן שגם רזון נחשב
    ליפה בעיני אלה שאוהבים רזון. בכלל אני מאמין, שנכון שיש דברים
    מקובלים יותר, אבל יש וצריך שיהיה מקום למגוון. הטבע, כך נדמה לי,
    מעדיף שונות ולא אחידות.
    כמובן שזה, כמו הרבה דברים, קצת (הרבה) יותר מורכב.
    התייחסות מעניינת, לטעמי, לחלק מסוגיית ההשמנה הנשית מול הגברית
    ניתן, אולי, למצוא במאמר, שזכיתי למצוא ברשת, שהוא חלק מקובץ מאמרים
    בנושא “פסיכולוגיה אבולוציונית” וכותרתו של זה “מדוע לנשים ירכיים מלאות?”:
    http://www.staff.newcastle.ac.uk/nikolas.lloyd/evolve/thighs.html
    כל האמור לא בא להמעיט מחשיבות תכונות אנושיות (אישיות למשל) אחרות
    שכבודן במקומם.

    • צב מעבדה

      שבוע שעבר חלפתי במקרה ליד מקומו של הכבוד של התכונות האנושיות, חשבתי לראותו מונח במקומו, לומר שלום ולהמשיך הלאה, ואתה יודע מה? לא היה שם כלום, אפילו לא פרורים של שאריות של כבוד.

      • עוד גבר

        צריך לעבוד – אבל יש אבטלה… אז אין כבוד… 🙂

        במחשבה נוספת על המאמר ועל תגובתי הקודמת, אעלה עוד
        נקודה מעניינת: שמתי לב שיש, כנראה, לא מעט נשים שחושבות
        שהן או שמנות מידי או שלהיות קצת מלאה (ואפילו “נשית”,
        ע”ע תגובתי הקודמת) זה אולי “לא יפה”, בעוד שאצל גברים,
        כך נדמה לי, פחות בולטת ההתייחסות הזו (ראו מספר גברים
        מול מספר נשים בחוגי דיאטה: בד”כ, הרוב המכריע נשים).
        אני מדבר בעיקר על התחום ה”בריא” ולא על מקרים שמהווים
        כנראה בעיה בריאותית.
        סיבה אחת אפשרית היא ההסבר הכללי שאולי המודעות הנשית
        להופעתן החיצונית היא, כהכללה, יותר גבוהה.
        אני אנסה להעלות עוד _רעיון_ שהוא בגדר השערה בלבד:
        אישה אמורה, כנראה, לזהות תכונות “טובות” (גנטית
        ועוד) אצל גבר (בדומה גבר אצל אישה). כמובן סובייקטיבית.
        לגברים יש, כנראה, פחות אחוזי שומן בממוצע בגופם (למשל:
        http://www.shapeup.org/bodylab/basics/know3.asp )
        הייתכן שאישה שחושבת כנ”ל עושה בעצם “השלכה”
        מהדימוי של הגבר הרצוי לה על עצמה?
        (כידוע, המראה (אספקלריה) היא המצאה חדשה יחסית,
        במושגים אבולוציוניים).

        • עוד גבר

          אני “אסחף” עוד קצת עם הרעיון הנ”ל וארחיב אותו גם
          לתכונה כמו גובה: בממוצע גברים גבוהים מנשים, _אולי_
          זה יכול לספק הסבר לרצון להיות יותר גבוהה, עקבים?

          • המלכה ננה

            אז זהו צחי שלא מנהג העקביים נועד לגרום לרגליים להראות ארוכות יותר
            לנשים להיות שבריריות יותר
            אבל בשום אופן לא גבוהות יותר
            פשוט עוד לא מצאו דרך לשלב
            אחלה מאמר ואני שמחה לשמוע על הסרט אני אקפוץ לראותו מחר

            • עוד גבר

              ממה שאני רואה לפחות, חלק מהבחורות הצעירות הולכות
              עם עקבי “פלטפורמה” גבוהים ושנראים כבדים. שברירי זה לא
              נראה לי 🙂 המאמר אכן מעניין.

              • צב מעבדה

                שברירי מי שהולך עם הפלטפורמות האלו שברירי! אתה מתאר לעצמך מה קורה לגברת שנופלת ממרומי כאלו מגדלים? מעוצמת ההתרסקות אפילו הריסים המלאכותיים שלה ישברו וכל המייק אפ יתפזר ויצור חורף גרעיני שיגרום להכחדה המונית של לוויתנים. ואני לא מגזים, קראתי על זה באינטרנט! ועוד לא הזכרנו את יערות הגשם שמושמדים כדי לבנות את הקונסטרוקציה המגעילה הזאת.

                מי היה מאמין שנעליים לאנשים עם רגליים באורכים שונים יהפכו יום אחד לשיא האופנה.
                בקצב הזה יבוא יום ואנשים יתחילו ללכת עם קביים וריתמה על הלסת רק בשביל הסטייל, הצילו!

              • אכן צודק צב מעבדה – המטרה של העקבים, כגון שאר “מכשירי היופי”, הם בעצם להפוך את האשה לשברירית ותלויה בגבר שלה. כבחורה (מלאה, יש לציין) הנכנעת לתכתיבי היופי, גם אני הולכת עם עקבים, לעיתים של 10 ס”מ. אופנת העקבים היא אופנה חדשה יחסית, והופכת את הצעדים של המדדות לקטנים ומתונים אם לא רוצים ליפול מ”ההרים”. הרבה פעמים, כשאני הולכת עם חבר שלי, אני מחזיקה אותו כדי לקבל יותר תמיכה (עיין ערך “נשיות תלותית” במובנה הפשוט ביותר), והוא מאט את צעדיו. העקבים הם האמצעי המודרני של קשירת הלוטוס הסינית, המחוך הויקטוריאני ועוד ועוד, שעיוותו את הגוף הנשי בהתאם לסטנדרטי היופי הגבריים והפכו אותן לפחות עצמאיות ולכן יושבות בית. קשירת הלוטוס של רגלי הנשים בסין גרמה להן שלא להיות מסוגלות אפילו לצעוד מעל למספר מועט של צעדים ולכן מוגבלות לביתן, המחוך היה לעיתים כה מהודק, עד שנשים רבות היו מתעלפות מחוסר אוויר (עין ערך מלחי הרחה שרווחו בתקופה זו, שלא בגלל שנשים הן כה רגישות שלא יכלו לעמוד במחזות מסויימים).
                ולעניין השומן – גם השומן הוא סטנדרט יופי מודרני (רק מתחילת שנות העשרים). הוא דרכן של הנשים להיות יותר “גבריות” (אשה רזה מאוד דומה במבנה גופה לנער צעיר, שבימים אלו אף מתלבשים כמעט באופן דומה), יותר עצמאיות ויותר ניידות. דרך אגב, מחקרים הוכיחו כי במקומות עבודה נוטים לקדם נשים רזות, על פני נשים שמנות יותר, הנתפסות כלא אסטתיות ואף אמהיות משהו (ואם את אמא, אז שבי בבית).

                • עוד גבר

                  ראשית, תרשי לי לברך אותך על התגובה המנוסחת
                  היטב שלך. מעניין לקרא את הרעיונות שהעלת.
                  גם אם אני לא מסכים עם חלק ממה שכתבת
                  היה נחמד לקרא אותה.
                  שנית, לעצם העניין עצמו: בימינו אלה,
                  במדינות המערב לפחות, נדמה לי, שאישה
                  בוחרת מה ללבוש או לנעול.
                  לא נראה לי שמישהו “מכריח” בחורה צעירה
                  ונחמדה לנעול עקבים גבוהים של 10 ס”מ.
                  אמנם זה לא מדגם מייצג, אבל כבר
                  בדף תגובות זה גם “צב מעבדה” הביעה דיעה
                  “לא מחבבת” לגבי העקבים הללו וגם אני
                  אישית לא מתלהב מהם. לי, לא נראה
                  שגברים “דורשים” את זה.
                  אולי זו התחרות בין הנשים שבאה לידי
                  ביטוי במושג “אופנה”? (ואולי לא).
                  שלישית, דעתי האישית, הצנועה וההדיוטית
                  (כי אני לא איש מקצוע בתחומים הללו)
                  לגבי גבריות ונשיות, גם חיצונית וגם
                  אישיותית, גם אצל גברים וגם אצל נשים,
                  על כל מה שמתשמע מזה (שזה, אולי, לא
                  מעט) היא שיש לה _רקע_ גנטי/הורמונלי/פיסי.
                  שוב, לדעתי, זה לא דבר שרק מחליטים
                  עליו אלא, כנראה, גם נולדים איתו וממנו,
                  אולי, נגזרת השקפת עולם.

                  • קודם כל, תודה על המחמאות. מעבר לזה, שני נושאים בהמשך לתשובתך, ושמא הם נושא אחד משולב:
                    לעניין המשיכה, וכל הקשור בגברים ונשים, שאמרת שהכל הוא עניין פיזי. אז ככה: אכן הבסיס הוא פיזי, אך מכיוון שבתרבות המערבית האשה היא זו הנדרשת להתייפות על מנת להיות מושכת יותר, בניגוד לתרבויות אפריקניות לדוגמה, או לעולם החי בכלל, הרי שהאופנה מגוייסת למטרה זו במלוא המרץ (וכמובן שלכאן נכנסים שיקולי המסחור והכסף, אך הבסיס הוא הגברת המשיכה). אם תבדוק את הלבוש באופן תרבותי (המלצה – ספרו של גייסון מוריס, המחולק לפי אברי הגוף, הלבוש העוטה אותם ומשמעותם התרבותית), הרי שתראה כי העמידה על עקבים, לצורך הדוגמה, מדגישה את הקימור בגב הנשי (=מבליטה את הישבן), משמע איתות מיני חזק מאוד (הישבן היה שם עוד לפני שהתפתח החזה הנשי, הייחודי רק למין האדם, בשל היכולת שלנו לקיים יחסי מין פנים אל פנים). מעבר לכך, אם כבר מדברים על אופנה, חצאית מיני מרמזת ומדגישה מאוד מיניות, כיוון שהיא מרמזת על המפגש שבין הרגליים (ומכאן, רבייה וכיו”ב). ועוד ועוד. הנשיות המלאה היא סממן משיכה עוד מימי האדם הקדמון (פסלוני אלות פריון למיניהן), ומאותתת למיניות מודגשת: חזה שופע, הרווח בתקופת ההריון, אגן ירכיים מודגש וגדול, ממנו יכול לצאת תינוק בקלות רבה יותר (מאשר אגן צר), ישבן שופע (שוב, האיתות המיני הקדום) ועוד ועוד. המיניות הרזה, המודרנית, בעצם מדגישה את המבנה הנשי הבסיסי, מבנה ה-8, של מותניים צרים מאוד ואגן וחזה רחבים. עד כאן מה ש”נולדים איתו”, שהם כל האיתותים המיניים המושרשים בנו. לגבי ההחלטה האם להעדיף אשה רזה או מלאה, הרי שמדובר בעימות בין כניעה לתכתיבי אופנה (גברים ונשים בעיקר הסוברים כי היופי הנשי הרזה הוא האידאלי) לבין גברים הנכנעים לתכתיבי הטבע הקדומים והמוטבעים. למזלי ולמזלן של עוד חובבות בורקסים ושוקולדים (יאמי!), מזל שהסוג השני של הגברים קיים, חי ובועט! יחי המשמנים, הצלוליטים והצמיגים!

                    • עוד גבר

                      תענוג לקרא את תגובתך. הבקיאות שלך
                      בנושא והניסוח ראויים, לעניות דעתי,
                      לציון. פשוט כיף לקרא.
                      העלאת את נושא אגן הירכיים ואני מסכים
                      מאד עם מה שכתבת וזו ההזדמנות לציין
                      את הבלבול, אצלי לפחות, בין “ישבן”
                      ל”אגן ירכיים”. בהתייחס לגוף האישה
                      אני אישית בדרך כלל מתכוון יותר
                      לאחרון ופחות לראשון. אגן רחב הוא
                      לטעמי לפחות, דבר מושך מאד ונשי
                      וההסבר שנתת הוא גם מה שאני חושב
                      כנכון. מעבר לכך כמה הערות:
                      לא טענתי שהכל פיזי, אלא שלדעתי, יש
                      מרכיב פיזי נכבד (את משקלו איני
                      יודע). לגבי עולם החי, אינני זואולוג
                      כך שאינני בקיא באילו מינים איזה
                      מין מתייפה, אבל אולי יש הבדל בין
                      יונקים למינים אחרים בעניין זה.
                      הדוגמא המפורסמת, כנראה לטענתך היא
                      הטווסים (עופות) שם הזכר מפגין את
                      מראהו לנקבה. אני גם חושב שבד”כ שני
                      המינים מפגינים תכונות אחד כלפי
                      השני, חלק חיצוניות, חלק אחרות.
                      לגבי העדפות, נדמה לי (וייתכן שאני
                      טועה) שהשפעת ה”אופנה” על העדפות
                      בבחירת בן/בת זוג היא לא גדולה.
                      לדעתי, מה ש”טבוע” כמודל האידאלי
                      של אישה אצל גבר מסוים יכול להיות
                      אישה רזה ונערית או אישה מלאה
                      ונשית או מבנה אחר. אני מאמין
                      שאין מודל יופי אחד או “נכון”. יש
                      הרבה מודלים של יופי ולכל סוג יש
                      את ה”מעריצים” שלו. בתאבון עם
                      הבורקסים והשוקולד 🙂
                      ואל תגזימי עם השוקולד (כולסטרול
                      וסוכר) 🙂

                    • תודה לך, איש חיובי!

      • מי שמכירה אותך

        האם בבית של הצב אין מראה?

    • *.().* /+_+ -} {-

      *|*
      🙂
      🙁
      !?

    • טוב מאוד, הגיע הזמן! אז זהו שבמציאות אני חושבת שחלק נכבד של גברים מעדיף אותנו נשיות, ולא גבריות וכאוסף של עצמות רק שהמדיה והאופנה והכל סביבנו פונה אליהן ולא אלינו

  2. אני רק רוצה להצביע על סתירה, מצד אחד מנסים לשכנע אותנו שצמיגים זה יפה, מצד שני כול הזמן רופאים מודאגים מהשמנה בעולם המערבי, מסוג של סכרת שהיה אופייני למבוגרים ועכשיו נפוץ אצל ילדים. ואני שואלת למה צמיגים זה יפה? הרופאים אומרים שצמיגים זה לא בריא. ואני מעודי עוד לא נמשכתי לצמיגים. כך גם רוב האנשים שאני מכירה. אולי יש לעשות כאן הפרדה בין גוף בעולם המציאותי שאינו מושלם, ואינו צריך להיות מושלם, עם זה אני מסכימה, ואני לא אומרת שצריך להיות דוגמן כדי להיות מושך, -להפריד בין גוף בריא עם שינויים שהזמן הגנטיקה משפיעים עליו לבין השמנה שנובעת מהזנחה, מאכילה לא מבוקרת, מחוסר במידע או מחוסר אכפתיות. שני דברים גרמו לי לחשוב בסרט הזה:
    הבחורה היא מקסיקנית ממשפחה ענייה. ובאמריקה הג’אנק פוד הכי זול, ובדרך כלל זה מה שעניים אוכלים. וזה מאוד מאוד עצוב כמה תעשיות הג’אנק מוכרות זבל לאנשים רק בשביל להרויח דולר. אני כמעט בטוחה שהבחורה בסרט לא יודעת שום דבר כמעט על תזונה נכונה, וזה הכי כואב, במקום לחנך ילדים בבית הספר ובבית לאכול נכון ולהזיז את התחת, יותר קל לאמא לקרוא לבתה שמנה בלי לתת לה כלים לעזור לעצמה. ולבית הספר לחתום דיל עם חברות ענק שמפתות אותם בבונוסים לשים בבית הספר מכונות שמוכרות צ’יפסים משמינים וקוקה קולה.

    אני חושבת שהבחורה בסרט שמנה מדי, ואני לא חושבת שצריך לשכנע נשים לקבל את שמנותן כי שמן זה יפה, עדיף לתת להן כלים לשמור על בריאותן, ולהשקיע בתזונה איכותית בילדות ונערות תזונה שתעזור לבנות גוף בריא שישרת אותן שנים ארוכות.

    ועוד דבר, אחד המורים שלי אמר משפט יפה שאני מצטטת: “כמעט כולנו נלחמים במשקל עודף, כדי לשמור על משקל בטווח שבריא לגופינו, וזה מאבק לא קל, גם לשמנים וגם לרזים. אבל יש כאלו שמוותרים. השאלה היא למה?”

    • שמנת מתוקה

      אבל אם כבר מישהי שמנה וזה המצב אז שתהנה מזה ולא תרגיש רע עם זה

    • איילה-בר

      השאלה כמובן מה את מגדירה כמשקל עודף. עודף מעל מה? מעל המשקל התקין כהגדרתו הרפואית, שהיא הרבה יותר גמישה ונוחה לבריות, או מעל רזון אופנתי?
      ילדים שמנים יותר כי הם עושים יותר דיאטות מגיל מוקדם. ואימהות שמטפטפות להם את התסביך גוף שלהן רק מחריפות את הבעיה, ומייצרות עוד דור של צרכן דיאטות ושוקולד כפיצוי על השנאה העצמית. דיאטות מתישות את הגוף, מאטות את קצב חילוף החומרים, ובהרבה מקרים רק מעצימות את העיסוק באוכל ובגוף, במקום לתעל אותו לספורט ותזונה נכונה. אם יש לך 20 קילו עודפים זאת בעיה, בריאותית ואסתטית, אבל מה עם 5 קילו? 5 קילו, הו גיבס א פאק. אנשים באים בכל מיני דגמים, לא רק במידה 36.
      אני מסכימה איתך ששמן זה לא בהכרח יפה, וצריך לשם יותר דגש על בריאות מאשר על קבלה עצמית. אבל (זהירות קלישאה) כשמרוב פרסומות לאוכל ולדיאטה ולזוהר בלה בלה בלה בלה, כשכולנו כלי משחק בידי תאגידים מסחריים ומעצבי תדמיות, כשאנחנו לא יודעים כבר מה זה רזה ומה זה שמן, כשהטבלה של גובה ומשקל תקין שווה לתחת בקסטרו או בזארה, אנחנו מהר מאוד נהיה על האוטוסטרדה הזאת- שנאה עצמית-דיאטה-עוד השמנה. לקבל ולאהוב את עצמך זה אולי שלט אזהרה קטן לפני.

      • זה לא החמש קילו יותר הבעיה, נכון המדיה זה הבעיה, וחוסר מודעות זה הבעיה ואנשים שמטיפים לדיאטה זו הבעיה. אם יש לך ילדה קטנה עדיף לא להגיד לה “זה לא, וזה לא, כי תהיי שמנה” לא ליצור את התסביכים ולא להכנע להפ בעצמך במקום זה להציג לילדך הגדל מגיל רך, וגם לעצמך לחם ופסטה מדגנים מלאים, אורז חום ואורז בר, דגים גבינות הרבה ירקות ופירות שיספקו את הצורך במתוק.
        אני למשל כמעט לא נוגעת בקמח לבן, קונה פעם בשבוע לחם שיפון, קונה עוף או בקר שגדל באכילת דשא ולא תערובת דגנים שמשמינה מאוד את הבקר ואותך. ולמדתי שלא בכול ארוחה חייבים לחם. אני אוכלת מעט מאוד מתוק, ולמדתי לזהות כשיש בדם יותר מדי סוכר. אני לא סובלת, אני לא עושה דיאטה, אני רק מודעת. האמת אני גם מפחדת מסכרת שיש במשפחתי.
        ספר גדול שאני ממליצה מאוד הוא שנת הבשרים שלי- רות ל. אוזקי. אחלה רומן שנוגע גם בתזונה

        • שלושים ומשהו

          א. רואים שאין לך ילדים. תביאי לי ילד שאוכל חיטה מלאה פירות וירקות כמו בספרים. אין שליטה על זה. תאגידים מסחריים ופרסומות היום הם אלימות לשמה שאונסת לנו את העיניים ולאן שלא תסתכל תראה אותן. הילדים שלי באמת חושבים שיהיו מאושרים יותר עם מקדונלד וקולה. השומן הפושה בחברה הוא סממן לחברת השפע המטורפת שבה אנו חיים, שאנחנו לא יודעים מה אנחנו צריכים, אחרים משכנעים אותנו מה שאנחנו צריכים, איבדנו את החיבור הבסיסי לגוף ולצרכיו, זו בעיה ממש מורכבת.
          לכולם יש את הדפקטים שלהם, כל אחד ובדפקט המיוחד שלו הבעיה היחדיה ששומן רואים וקמצנות או אובססיות לא רואים. זה שיש למצוא פתרון לשומן זה אין עוררין, אבל למה לדחות מישהו בגלל שהוא שמן. אולי כי אנחנו צריכים כל הזמן חיזוקים חיצוניים. כי אנחנו רואים כל היום את מי שממולנו, ולא את עצמנו, אז אנחנו מרגישים יותר טובים אם ממולנו יש משהו יפה. ועוד עובדה גברים מחפשים יותר נשים יפות מאשר נשים מחפשות גברים יפים. כי גברים מחוברים יותר לאנרגיות החיצוניות שלהם מאשר לפנימיות (וכן אני יודעת שיש מתי מעט שלא)
          בקיצור זו בעיה הרבה יותר מורכבת, ממה שהיא נראית. אבל זה שהיא הולכת ומתרחבת מראה על חולי חברתי, ולא אישי. בינתיים לא לדחות

          • Lady Stardust

            נאי חושבת שבנושא אחד אנשים טועים ובגדול: אוכל בריא.
            נכון שאי אפשר להאכיל ילד קטן כל הזמן באוכל בריא שבואו נודה בזה לרוב לא הכי טעים (בלשון המעטה!) הרעיון הוא למצוא את האיזון הנכון. מותר לאכול ממתקים ואוכל טעים ושומני השאלה היא כמה מותר.
            המפתח הוא באכילה מאוזנת של שלוש ארוחות ביום כשבערב, במיוחד אחרי שמונה לא לאכול יותר מידי.
            ומותר לאכול דברים טעימים וגלידה והמבורגרים-המפתח הוא לדעת כמה ומתי. לעצור בזמן ולהגיד-גלידה אחת זה מספיק או לא צריך תוספת להמבורגר!

            כל החיים שלי חונכתי לאכול ככה עם דגש על שלוש ארוחות מאוזנות. ועד היום אני אוכלת ככה ולא מכריחה את עצמי לאכול מה שאני לא אוהבת.
            אני 56 קילו על גובה של 1.71. לא נראה לי שיש לי איזו בעית משקל חמורה.

            • צב מעבדה

              לא רוצה לנפץ לך עוד קלישאה, אבל בהנחה שאת אדם בריא מה שקובע זה לא המועד שבו את אוכלת, לא מה שאת אוכלת (!) ותתפלאי מאוד אפילו לא אחוז השומן בדיאטה (גם לי נעמדו השערות באוזניים שכקראתי את שמונת העמודים של הסקירה שעסקה ממש בנושא הזה ב Science, נדמה לי איפהשהו באביב 2000). מה שהכי קובע זה פשוט מאוד הסך הכל הקלורי שאת מכניסה ומוציאה, כמה פשוט ככה נכון.
              דרך אגב, עדיף לאכול קצת יותר ולהוציא את העודף בפעילות גופנית מאשר לאכול פחות ולא לעשות פעילות גופנית.

              נ.ב
              אמרו לי ששריד התחיל לגדל זקן אחרי ששרון השתמש במילה כיבוש. יכול להיות דבר כזה?

              • Lady Stardust

                ולהוסיף לקלישאה…לא ציינתי שאני בטטת ספה נכון?!
                גם העבודה שלי זה דיי בישיבה…

                וזאת כמובן לא התנהגות שאני מעודדת חלילה.

          • איילה-בר

            אי אפשר להכריח ילדים לאכול אוכל בריא, ואי אפשר למנוע מהם לגמרי זבל של אוכל, ועדיין אפשר לתת להם כלים לתזונה שפויה.
            להגיד על אוכל שהוא לא בריא לגוף זה הרבה יותר טוב מלהגיד זהירות זה משמין. כשהם בוחרים מה להכניס לפה שיחשבו במושגים של בריאות ולא יאמצו את פוביות ההשמנה ואובססית הדיאטות שלנו.
            מה לא לעשות? לא לעמוד כמו הדחלילה הטיפשה הזאת מערוץ הילדים, שאין לי מושג איך קוראים לה, ולהגיד לילדים- שיהיה חנוכה שמח, ואל תאכלו הרבה סופגניות, זה משמין.
            לטפטף לילדים את הדיבוק הזה מגיל כל כך קטן, ועוד מאיזה דוגמנית-צעצוע, ג’יזס.

    • Lady Stardust

      רק רציתי לתקן אותך ולהגיד שבעיקרון השמנת היתר שמדברים עליה ברפואה או מה שניקרא באינגלית Obisity רחוקה מאד ממשקלה של הבחורה בסרט. לא מדובר בעודם משקל של 10-20 קילו לכל היותר אלה 40-80 קילו מהמשקל ליותר.
      בארה”ב ואנגליה בעיקר הבעיה מגיעה למימדים גדולים. בארץ יש פחות מקרים שהם כאלה דרסטיים.
      את באמת צודקת כשאת אומרת שצריך לעודד לאוכל בריא במיוחד מגיל צעיר אבל במגביל צריך לעודד לאהוב את הגוף כמו שהוא! כי הגוף לא תמיד סימטרי ולפעמים גם עם הרבה דיאטה יש קצת יותר מידי פולקה או תחת (תסתכלי על ג’ניפר לופז!) ככה שלאהוב את הגוף כמו שהוא זה חשוב בפני עצמו.
      אם מזכירים למישהי כל הזמן שהיא שמנה ו”יורדים” עליה חזק מידי בנושא הזה זה לא יעזור לה לשמור על בריאות ולא להוריד משקל אלה ידכא אותה עוד יותר.
      היו לי מספיק חברות בולימיות בחיים בשביל להגיד את זה. קודם כל תאהבי את מה שאת עכשיו-רק ככה תוכלי במלוא האהבה לדאוג לבריאות הגוף שלך.

      • צב מעבדה

        לכל השומנולוגים שמתעניינים בצד הרפואי של ההגדרה של משקל סביר, משקל עודף ושמן אתם מוזמנים להציץ באתר:
        http://nhlbisupport.com/bmi/bmi-m.htm

      • אריאלה

        שתמיד משעשע אותי זה כשביאים את ג’ניפר לופז בתור דוגמא לאישה שמנמנה…כאילו רבאק, עיניים להם ולא יראו? אמרו לכם שיש לה תחת והאמנתם? האישה היא גוש שרירים דקיק, היא לובשת מקסימום מידה 36, וכל פעם שאומרים שאין רק רזות במדיה אומרים “הנה, לג’ניפר יש אחלה תחת!”. ואללה, מידה 36 זה אחלה תחת שבעולם, נכון.

        • Lady Stardust

          לא הבאתי את ג’ניפר לדוגמא בתור שלמות, לא רמזתי שהיא שמנמנה או משהו. היא בסדר כמו שהיא כמו שיש מספיק נשים כמוה. היא גם רקדנית ומתעמלת הרבה בגלל זה יש לה המון שירירים.
          התייחסתי אליה כדי להראות שלפעמים גם כשעושים דיאטה הגוף לא סימטרי ומקרה שלה התחת שלה בולט (וגם הירחיים אם שמים לב!).

        • ענתוש

          אחותי!
          כל מילה בסלע!

    • אלמוני

      גברת Bad Arse
      תעשי טובה ותמשיכי לחיות על חסה.

      • איזה קטע, בדיוק התיישבתי לקרוא קצת מול המחשב כשצלחת עם ביצים דג וחסה בחיכי כשראיתי את הערתך

  3. Lady Stardust

    הכל יפה!!!!!
    צמיגים, קימורים, אפילו הרואין שיק (שיש אותו למישהי גם בלי דיאטה…גם זה קורה!), גם שרירים זה יפה.
    מתי אנשים יבינו סוף סוף שאנשים (ונשים) הם שונים! העולם היה מקום נורא משעמם אם כולנו היינו אותו דבר. הכל גם עניין של טעם בסופו של דבר.

    וזה יפה שסוף סוף יש סרט כזה, באמת. זה מזכיר לי את הסרט “חתונתה של מיוריאל” שגם שם טוני קולט הייתה דיי כבדת מישקל (במובנים של קולנוע) ובסוף הסרט פשוט כבר התעלמו מזה לגמרי ורק ראו עד כמה היא בכל זאת יפיפיה.
    אבל הנה הצעד הבא. אולי מישהו כבר יעשה סרט עם כוכבת ראשית שהיא מלאה או שמנה או מה שלא יהיה ובלי לעשות את השומן שלה הנושא המרכזי?!?!?!?!?!

    • אלמוני

      שלא תגידי שלא עשו, אז הנה עמוד ה promotion שלו 😉
      http://www.free-sex-vids.com/gallery2003/12_05_fat/fat59.html

      • Lady Stardust

        not realy whay I had in mind….

        אם זה כל מה שהצלחת למצוא אז זה די עצוב, לא?!

        אגב, לא בדקתי את זה. משהו בכותרת free-sex-vid רמז לי על התוכן שלו.:)

        • צב מעבדה

          אגב, כן בדקתי את זה. משהו בכותרת free-sex-vid רמז לי על התוכן שלו.:)

          ואת יודעת מה? הוא לא עלה!

        • סוכריה על מקל

          או לפחות אחד. לפני מספר חודשים שודר בערוץ בי.בי.סי. פריים סרט מקסים שהגיבורה שלו שמנה (לא עגלגלה, לא מלאונת- שמנה), הסרט נקרא- אם אני לא טועה- “סקס ושוקולד”, והעלילה עוסקת ביחסים של הגיבורה עם בעלה ועם מחזר (צלם דוגמניות חטוב) מהעבר שמנסה לפתות אותה לרומן סוער.
          הגיבורה היתה כל כך מקסימה, מצחיקה ואנושית שבשלב מסויים בכלל לא שמים לב אם היא שמנה או רזה ואין שום התייחסות לנושא בסרט.
          אני חייבת להודות שהסרט הזה בולט למרבה הצער בחריגותו, אבל זו אחת הסיבות לכך שהוא מרענן ויוצא דופן- מומלץ בחום!

      • מיסטר ביג

        http://www.bigdance.org

        נשים שמנות יכולות לעשות הכול כולל בלט בדקו את הלינק ותראו

  4. אשת חיל

    הבעיה בכל העניין היא בעצם המרכזיות שהחברה נותנת לעניין.
    תיקון טעות: המרכזיות שכולנו מייחסים לעניין- צמיגים מה צמיגים, סנטר כפול, ירכיים תפוחות.
    זאת לא שאלה- כולנו מייחסים לזה חשיבות רבה מדי, דבר שנגזר מהיותינו חלק מהחברה.
    אז מה אם אמרתי את זה? זה נאמר כבר מליון פעמים, והרוב המכריע בסופו של דבר כן מכניס את עצמו לאותה משוואה שבה בני האנוש הם רק חזות וכמובן שאין מחלות רחמנא לצלן ואין בעיות- הרי כמו שמוכרים לנו בידיעות, מעריב, ערוץ 2 ועוד- הכל עניין של החלטה. ומי שבעל עודף משקל אשם- אין לא אופי- אני במקומו מזמן הייתי מרזה.
    זה ככה?
    זה בעיקר עצוב ומדכא שבתור אנשים כל כך לא מושלמים אנחנו יורים לעצמינו ברגל- ובסוף כמעט לעולם לא מרוצים מהמי שאנחנו.

  5. מישהו

    והיו לי שתי חברות מלאות/שמנות, ואני, רזה כצימוק ניסיתי לשכנע אותן, כל אחת בתורה כי היא יפה כך וכלכך
    זה לא עזר

    אבל, הרזות שהיו לי (גם שתיים) חשבו גם הן כי הן שמנות, למרות הרזון הדקיק והנחשק ע”י השמנות באשר הן משוות

    מה יש לבנות? למה אתן חייבות להשוות מה שיש לכן למה שיש לאחרות??

    -אני מתכוון לראות את הסרט בקרוב- יש כוסיות

    • יעל חן

      אני שמנה יפה, אני שמנה יפה!!!!!

    • חפרפרת

      ויש גם רזות מכוערות, את זה כולם שוכחים!

      כמה פעמים ראיתם בחורה (או בחור) עם עיניים בולטות, שיניים עקומות, חיוך מכוער, או סתם סתמיות משמימה לאורך ולרוחב – והללו נחשבו ליפי תואר רק בגלל כמה צלעות מזדקרות או היכולת ללכת במיני בגאווה?

  6. צמיגה

    אחלה מאמר ואחלה סרט.

    זה באמת הזכיר לי שתמיד כשמדובר בהיכרויות ו”שידוכים” למיניהם – תמיד מלאות/שמנות זה סעיף פוסל. תמיד אחרי תיאור נלהב של מישהי ישאל הבחור את הממליצ/ה בחשדנות נבוכה למידותיה של העלמה.
    ונכון, לא שזה לא חשוב, ואם מישהו לא נמשך אף פעם לשמנות אז באמת אולי כדאי לשאול מראש ולמנוע את אי הנעימות.

    מה שאני לא מבינה זה למה הוא אף פעם לא שואל:

    היא רעה?
    היא טיפשה?
    היא פוזלת?
    היא קנאית?
    היא מריחה רע?
    היא משעממת?
    היא שונאת בעלי חיים?
    היא מקריחה?
    היא אכזרית?
    היא פוסטמה?

    אולי כל אחד מהדברים האלה יתגלה על ידו בהמשך וגם יפריע לו עד כדי סיום הקשר, אבל מול כל הרעות החולות האלה הוא לא מרגיש שום צורך לבטח את עצמו מראש. כנראה שמפגש עם פוסטמה גועלית ונטולת לחלוחית לעולם לא יהיה טראומטי כמו בליינד דייט עם בחורה מידה 46, אפילו עם יש לה חיוך של מיליון דולר, עיניים משגעות, חוש הומור, מיליון תחומי עניין וכיוב’.

    ולמה??

    כנראה שלהיראות עם שמנה במקום ציבורי זה השפלה כל כך איומה וסיכון כל כך גדול, שעדיף לקחת סיכונים אחרים. עם אחרי פגישה אחת אתה מנפנף מפלצת רזה – החוויה עדין הייתה קשה, נכון, אבל לפחות אף אחד לא יודע!

    • נכון מאוד,
      מה ששוב מוביל למסקנה שכל האובססיה דווקא עם שומן זה בגלל ששומן רואים!

      ולא רק רואים – גם אפשר למדוד ולכמת אותו באופן שאין בשום תחום אחר!
      לכן השוואה על בסיס שומן ומידת מכנסיים זה משהו שכל אחד יכול לעשות ותמיד, מה שאי אפשר לעשות עם המגרעות האחרות שמנית.

    • עוד גבר

      צמיגה שלום,
      להיות מלאה/שמנה זה ממש לא סעיף פוסל. בואי ננסה לפרט:
      כשמדברים על “שמנה” זו הכללה מארץ ההכללות, זה הרבה
      יותר מורכב. יש כמה וכמה צורות השמנה, למשל: “תפוח”,
      “אגס”, “שעון חול” וגם זאת, לדעתי, הכללה לא קטנה…
      בעיני לפחות, אישה מלאה/שמנה המלאה מאד במקומות
      ה”נכונים” _יכולה_ להיות האישה הכי מושכת בעולם,
      אם, לעומת זאת, ההשמנה שלה היא דווקא במקומות
      הלא “נכונים” אז, בעיני, כנראה שלא.
      כמובן זה עניין של טעם סובייקטיבי.
      גם כשמדברים על חיצוניות זה, כמו שכתבת, _מכלול_
      של גורמים שמשפיע ולא גורם אחד.
      אדם הוא, אכן, יצור מורכב, גם חיצונית וגם
      “פנימית”/אישיותית. זה נורא קל ל”העמיס” את הכל הבעיות
      (אם הן קיימות) על השומן. חלקנו (גברים ונשים כאחד)
      יותר אטקטיביים (בתכונות חיצוניות ו”פנימיות” כאחד)
      וחלקנו פחות, בלי קשר לשומן. תתפלאי כמה פעמים אני
      רואה בחורה שמנה/מלאה שהייתי שמח מאד להכיר, אבל אז
      אני רואה לידה את החבר/הבעל שלה.
      נושא ה”יופי” צריך לקבל את הפרופורציות המתאימות,
      זה נושא חשוב מאד אבל בוודאי לא הכל.

      • מישמיש

        אפשר לשאול צחי מה הן המקומות הלא נכונים?

        • צב מעבדה

          יש מקומות שמאוד לא מתאים להיות בהם שמן, לדוגמה מאחורי האוזניים או באוטובוס הודי מלא בילדים מזיי רעב.

          נ.ב
          למה תמיד מבקשים ממני (!) להסביר את השטויות שאחרים כותבים?

          • פזיתוס

            פשוט, גם לו קוראים צחי, בעוונותיו. רואים לו במייל. חלילה לא אומר הדבר שנמצא לך תחליף.
            אגב, הי, מ’ניינים… 🙂

          • חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח גדול!

          • עוד גבר

            מעניין אם זו השעה המאוחרת (3:47, כמה זה בשבדיה?…)
            שגורמת לך (!!) להסביר “שטויות”(?? ?) שאחרים כותבים או
            שבעצם גם אתה אוהב בחורות שמנמנות?? ? אם זה אכן
            אתה שכתבת את ההודעה הבאה בפורום הבא ב”נענע”:
            http://forums.nana.co.il/showmsg.asp?id=2254731

            נ.ב. אבקש הסבר מנומק מהודק (!!!!!!!) ומיד P-:

            • צב מעבדה

              אני מרכין ראש, מודה ומתוודה, כן, זה אני שהגבתי בפורום של נענע. זו הייתה מעידה חד פעמית ואני מבטיח שלא תשנה לעולם ועד. אבל אם כבר הזכרת את תגובתי שם אז אולי באמת שווה להביא אותה כלשונה כפי שכתבתי אותה בזמנו:

              “לא קל לנו לקבל את המגרעות שלנו (ומי שיגיד שעודף משקל הוא לא מגרעה משקר לעצמו) וככל שהמגרעה יותר מוחשית וזוכה לפידבק שלילי כך קשה יותר לקבל אותה.
              אם כך הדבר, כדי להקל על עצמנו לקבל את המגרעה הזאת עלינו לצמצם את המוחשיות שלה.
              אחת הדרכים לפי דעתי להקטין את המוחשיות של המגרעה שנקראת `עודף משקל` ובכך גם להקטין את הסבל שנגרם לאדם עם עודף המשקל היא להפחית את החשיפה להתייחסויות שליליות לעודף משקל.

              אחד המקומות שבו ההתייחסות לעודף משקל היא השלילית ביותר היא בפרסומות, גלויות וסמויות כאחת (הכוונה בפרסומת סמויה היא לסגנון חיים של כוכבי סידרת טלוויזיה עם חיים מושלמים, לדוגמה). לכן, אפשר להתחיל את המסע הארוך שלנו לקראת קבלת העצמי בהקטנת החשיפה לפרסומת, בין אם על ידי צמצום שעות החשיפה לטלוויזיה או לעיתונות עם הרבה מודעות פירסומת.
              נראה לי, שעם הזמן, כאשר האדם נחשף לפחות התייחסות שלילית שנוגעת למשקל שלו יקל עליו לקבל את עצמו. אם במקביל יחשף האדם להתיחסויות חיוביות למשקל שלו התהליך יואץ אף יותר.

              זה לא יקרה ביום אחד, גם לא בשנה, אבל בסופו של דבר האפקט יצטבר ויעשה את שלו. אני מקווה :o)”

              • מישמיש

                התכוונתי לצחי-עוד גבר, אבל התגובה שלך הצחיקה אותי כך שזה בסדר.
                ודרך אגב לא הבנתי מהן המקומות ה”נכונים” האלה וה”לא הנכונים האלה”, אך יש לי חשד משלי שמדובר בישבן וחזה, תקנו אותי אם אני טועה.
                ואגב, לא כל בחורה עם חזה או ישבן נחשבת למלאה, ראה תגובתה של אריאלה בעניין ג’ניפר לופז.
                ותודה מקרב לב שיש מקומות שאתם “מרשים” לנו להיות מלאות…

                • עוד גבר

                  כן, כן וכן!! אצלי לפחות (אני רשאי, בד”כ,לדבר על
                  העדפותי בלבד) חזה וישבן עושים לי את זה 🙂 מאז
                  שאני זוכר את עצמי, הרבה מאד משניהם
                  (בעיקר מראשון), יכולים לעשות אותי מעריץ נלהב
                  של אותה אישה 🙂 (בתנאי שהכל טבעי ולא פלסטי)
                  ובתנאי שיש גם יופי בכלל ואישיות יפה תואמת
                  ובתנאי שהיא פנויה והיא רוצה אותי… 🙂
                  ממש כמו שאני מניח שנשים מסתכלות על כתפי
                  גברים וישבנם. זכורני פעם, מישהי שפגשתי
                  אמרה לי בהתלהבות (ובעצם יותר מאחת):
                  “איזה כתפיים יש לך…” (וזה לא שאני כזה
                  משהו, אני לא…:-) ואפילו זכורני, פעם,
                  כשהמתנתי ליד תחנת אוטובוס (המכונית היתה
                  במוסך באותו יום) מגיעות שתי בחורות,
                  ואז כשהתרחקתי קצת, אני שומע את האחת
                  לוחשת לשניה:
                  “ראית איזה טוסיק יש לו?” 🙂 (זה היה לפני
                  כ-6 שנים(?) נדמה לי שבאותו יום לבשתי
                  מכנסי בד צמודים יחסית… מה שאני לא נוהג
                  לעשות בד”כ) כך שזה לא רק גברים…
                  מה שאני אוהב, זה מה שאני אוהב, גבר אחר
                  יכול לאהוב משהו אחר או אותו דבר.
                  כמובן גם זאת הגדרה כללית מידי כי מה ש”גדול”
                  אצל אחד, “קטן” אצל אחר. למשל, אם אני לא
                  טועה לגבי הג’ניפר הזו, נדמה לי שהיא די רזה
                  במושגים שלי… (אם לפי מה שאריאלה כתבה
                  זו מידה 36, אז זה רזה, לא?)
                  זה נכון, שיש בחורות עם חזה וישבן “גדולים” שלא
                  נופלות בדיוק להגדרה “מלאה” וזאת הבעיה
                  הגדולה של הגדרות כאלה… לכן אני “מגדירן”
                  “מלאה במקומות הנכונים”… זה לא אומר
                  שהשאר “לא נכון”, אני מדבר על העדפה.
                  הכל נכון והכל בסדר ואני מאמין שב”גדול”:
                  “לכל סיר יש מכסה משלו”.
                  כשאני רואה מישהי שמוצאת חן-בעיני אני
                  בד”כ יודע את זה די מהר… 🙂
                  (וכך גם רוב הגברים שאני מכיר
                  על טעמם השונה) הצורך בהגדרות הללו הוא,
                  אולי, בשיטות הכרויות שבהן אתה מתבקש לתאר
                  את מי את/ה מחפש.

                  • מישמיש

                    יש הבדל גדול בין “מלאה במקומות הנכונים” להלן שדיים או ישבן, ובין בחורה מלאה באמת,
                    כזו שיש לה גם זרועות ובטן וירכיים, וכו’ וכו’.
                    לא שיש רע במה שאתה אוהב, לחלוטין לא, רק שזה לא מדוייק להגדיר את עצמך כאוהב שמנות/מלאות, אם מה שאתה אוהב כמלא הם רק איברים מועטים ולא את המכלול.
                    אני מכירה לא מעט בחורות במידה 36/38 ובעלות חזה גדול מאד, והן ממש לא מלאות.

                    • עוד גבר

                      לא, לא מדויק… אם אני מנסה למצוא מאפיין
                      משותף לרוב הבחורות שמצאתי כמאד מושכות –
                      מבחניתי – הייתי מגדיר אותן כשמנמנות,
                      ומלאות מאד במקומות ה”נכונים” (וזה לדעתי
                      די נדיר, לפחות 99.9% הן לא כאלה).
                      שומן ברגליים ובירכיים אותי לא דוחה
                      – להפך זה יכול למצוא מאד חן בעיני
                      (אם זה בא ביחד), גם _קצת_ בטן (אבל קצת)
                      לא מפריעה לי.
                      השמנה משמעותית בבטן וגם בפנים, היא לא
                      לטעמי האישי. נדמה לי שגם קראתי פעם
                      שהשמנה בבטן היא לא בריאה ללב.
                      יצא לי להכיר בנות כנ”ל והייתי כל-כך
                      מאושר שהצלחתי למצוא אחת כזו אבל אז,
                      אחרי שנרגעתי מההופעה הכרתי את
                      האישיות וזה בסופו של דבר,
                      חשוב לא פחות וכאן עוד לא מצאתי
                      לצערי, את השילוב המנצח. פה ושם יש לי
                      הרהורי חרטה על איזה בחורה כנ”ל שפסלתי
                      על סעיף “אישיות” ולא נתתי לזה צ’אנס
                      נוסף… אבל מה שהיה היה…
                      אגב, כמעט תמיד הבחורות הנ”ל היו
                      מופתעות מזה שאהבתי את גזרתן. את אחת
                      מהן, לאחר ש”נפרדנו” (בסה”כ יצאנו רק
                      כמה פעמים) פגשתי במקרה ואז היא
                      הציעה שנפגש שוב והבטיחה לי שתעשה
                      דיאטה… (היא לא ידעה שהתחלתי איתה
                      בגלל שהיתה שמנמנה…)

                    • פפפחחח

                      אחר כך אתה מתפלא שאתה רווק בגיל 40.

              • עוד גבר

                וואהו… איזו תשובה 🙂

                • בדיוק באתי לשאול (אם בכלל מותר…) בן כמה אתה….?

                  • עוד גבר

                    אם לדייק אז 41, אבל יש אומרים/ות
                    שנראה פחות. לאישה המתאימה מותר
                    (כמעט) הכל… 🙂 ומי שרוצה באמת
                    לברר פרטים מוזמנת לכתוב לכתובת
                    הדואר האלקטרוני שלי.

                    • וואו! חשבתי שהרבה פחות…חבל שאני רק בת 20…

                    • עוד גבר

                      למה חבל? זה טוב…
                      לא נורא, עוד 21 שנה תהי בגילי 🙂

                    • למה חבל?? כי אתה נשמע אינטיליגנטי ומעניין ומן הסתם לא יצא לי לבדוק את זה..

                    • עוד גבר

                      כבר יצא לי להכיר ולצאת (לפני כשנה) עם
                      מישהי בת 23 (שזה לא רחוק מגילך)
                      אבל זה לא התאים לי מבחינות אחרות.
                      ולמען האמת, ממש בלי קשר לגיל,
                      לאור תגובתך זו:
                      http://bananot.com/articles/670#rem41896
                      לא נראה לי שאת מתאימה לי. שיהיה לך
                      בהצלחה במציאת האחד.

                    • לא שהתכוונתי לצאת איתך(כאמור) אבל בכל אופן אני אשמח לקרוא תגובה לתגובתי שם (שאני מקווה שקראת)

                    • ובהצלחה רבה גם לך! (נראה שאתה זקוק לה)

                    • עוד גבר

                      בטח שבוודאי שבטוח אני זקוק להצלחה
                      וכל העוזר/ת הרי זה משובח !! 🙂

                    • אבי תקווה

                      יצא לי לרפרף על חילופי הדברים בינך ובין סיוי, ומתוך סקרנות, והעובדה שהקלת עלי והוספת קישור לתגובתה, קראתי גם את תגובתה.
                      האם באמת פסלת בחורה נחמדת זו על סמך העובדה שיש לה מס’ דעות השונות משלך?
                      האם אתה מחפש אישה נשית שתשב מולך ותהנהן בהסכמה לכל הגיגייך?
                      האם באמת אתה פוסל בחורה רק משום שרבוטיה באינטרנט?
                      קראתי פעם שאתה מעדיף אישה פסיבית יותר, כי אתה טיפוס שמדבר הרבה. אם כן נראה לי שאתה לא מחפש אישה ושותפה לחיים, כי אם בובה שתריע לדעותיך, תשב בביתך ותגדל את ילדייך.
                      אתה ידידי, שייך לדור שהולך ונעלם, ואינני מתפלא כאמור שאתה רווק. אם מותר לי להציע לך, רוב הסיכויים שתמצא את מבוקשך במגזר בחרדי-שמרני, ולא בחברה החילונית-שוויונית (אני רוצה לחשוב שאנחנו שוויונים) שבה אנו חיים כיום.
                      עכשיו אני מבין מדוע אתה “מקטר” לרוב שהנשים שאתה מעוניין בהן נתפסות, כנראה משום שכמעט כבר לא קיימות בובות כאלה.
                      אולי אני טועה, אבל זו התרשמותי כאמור משלל תגובותיך.

                    • עוד גבר

                      למען האמת… אני לא ידע מאיפה להתחיל…
                      כנראה שאתה רוצה לגרור אותי לעוד “ויכוח”
                      מיותר…
                      אז ככה: “סיוי” “פסלה” אותי לקשר, כנראה,
                      על רקע גיל,לפני שאני “פסלתי” אותה, ראה:
                      http://bananot.com/articles/667#rem41816
                      http://bananot.com/articles/667#rem42008
                      ממש כמו שאני נגד הכללות בנוגע לנשים כך
                      אני נגד הכללות בנוגע לגברים לכן הבעתי
                      את דעתי על דבריה.
                      לא ראויה, לדעתי, במיוחד ההתייחסות שבה
                      אתה מכנה אישה שהיא קודם כל בן-אדם בשם
                      “בובה”. כשאני מחפש בת-זוג אני מעדיף
                      מישהי שתהא דומה לי בהשקפת העולם
                      בכלל ובפרט במה שנוגע למשפחה וכד’
                      שזה הבסיס לדעתי לקשר טוב.
                      זה לא אומר שאין לה דעות משלה, ושהיא
                      “צריכה” להגיד “כן” לכל דברי, _אבל_ גם
                      ההיפך, כלומר חוסר הסכמה בנושאים
                      מהותיים שגורר ויכוחים ואולי חלילה,
                      ריבים הוא לעניות דעתי, לא מתכון לזוגיות
                      טובה, אלא להיפך.
                      אני לא בטוח מי שייך “לדור שהולך ונעלם”
                      (עוד “פנינה” לשונית שלך).
                      אני בוודאי שלא אפסול בחורה דתיה או
                      חרדית אבל נראה לי שבחורה חרדית
                      (או משפחתה) לא כל-כך תקבל בחור
                      מרקע חילוני אם כי אצל בחורה מסורתית
                      זה בהחלט אפשרי. כל-טוב לך.

                    • איך אתה מתכוון להיות בקשר(ו/או להתחתן) עם משהי דתייה? אתה מתכוון לחזור בתשובה בשבילה? כי ככה,לטעמי,אי אפשר לנהל בית…

                    • עוד גבר

                      לשאלתך:
                      אם זו מישהי מסורתית, זו לא בעיה בשבילי
                      כי גם ככה אני משתדל לשמור על כשרות
                      בסיסית ביותר (לא אוכל חזיר וכו’)
                      ואם היא תבקש ממני להקפיד יותר אני
                      אעשה זאת (בשבילה) בחפץ לב ובלי בעיה.
                      כנ”ל לגבי שבת.
                      לעניות דעתי ברגע שבני זוג רוצים זה
                      את זו, הבעיות הללו נתנות לפתרון
                      והסכמה.
                      אני אצטרך לשקול את הדבר אם וכאשר זה
                      יהיה אקטואלי ולא תיאורטי. כרגע אני לא
                      מכיר מישהי מאד דתיה בהקשר של בת-זוג,
                      אבל יצא לי להכיר בחורות
                      מסורתיות/דתיות והן היו, לטעמי,
                      ללא יוצאת מהכלל, בחורות מאד נעימות
                      ונחמדות מבחינת אישיותן.
                      אני רואה עצמי כחילוני אבל כמאמין
                      בבורא עולם. כבר הבעתי דעה בנושא הזה
                      בתגובה זו:
                      http://bananot.com/articles/563#rem35012

    • אנונימוס

      את רוצה להגיד לי שלא תחשבי פעמיים אם תראי מלא או שמנמן באחד הסעיפים?
      כולנו אוהבים אנשים יפים. לא רק גברים

  7. רק רמזו שיכול להיות ששמן זה יפה ופתאום כל האתר התמלא במתכוני בריאות למינהן, תפסיקו כבר, זה ממש נמאס, זה מה שהתקשורת וכל מה שקורה סביבנו עושים לכן!!!
    תסתכלו מסביב, בינתיים הנשים הלא בריאות הן הדוגמניות שסובלות מתת תזונה בלשון המעטה.
    ואח”כ יוצאת בכתבת ענק איך החיים שלהן נהרסו. ומי אמר שבחורה מלאה היא לא בריאה? היא יכולה להיות סופר בריאה, כמובן שאני לא מדברת על גופות נוטפי שומן, אבל באמת?! ואני רוצה לראות עד מתי המתחסדות למינהן יאכלו את האוכל “הבריא”, והשאלה היא בריא למי, פרט לגוף יש גם נפש, אל תשכחו את זה…..

  8. פזיתוס

    משיכה הדדית קשה יותר לנבא מאשר את הו מייטי מזג האויר. שלא לדבר על הבורסה- זו נקודת המוצא שלי. מכאן, כל ויכוח שעל גבי הרשת הוא עקר מעיקרו, מיותר מיתרתו וחסר טעם מתפלותו. במקום לקחת בחשבון גורמים אישיותיים, נסיבתיים, קוגניטיביים, אמוציונליים, התנהגותיים, ויזואליים, אודיטוריים, תכניים, מהותיים, הקשורים לחויות עבר הווה עתיד מרחב חלל וזמן, תפגשו, תתאהבו, תמשכו, תשכבו, תשוחחו כל הלילה, תכירו את ההורים, תבלו זמן יחד, תעשו אהבה, תאכילו זא”ז צדפות ותהיו מאושרים. אולי תלכו יחד ל”נשים אמיתיות” בהזדמנות. מה רע?

  9. תולעת

    למה השומן הוא כזה נושא טעון אצל כולנו?
    הרי לכולנו מקומות פחות בטוחים, כולנו מרגישים לפעמים פחות שווים בגלל כל מיני סיבות, אבל כולם מדברים על שומן.

    אולי כי לכאורה שומן זה דבר שאפשר לשלוט בו יותר בקלות מאשר באינטיליגנציה או בתווי פנים. האפשרות לשנות את המשקל שלנו הופכת אותנו לאשמים בכך שהוא לא מה שהיינו רוצים. אחר כך אנחנו מאשימים את עצמנו ואת המדיה כי אנחנו רוצים להיות יותר רזים. וכל העניין של משקל הופך לעניין מרכזי בדיונים שלנו עם עצמנו על ערכנו העצמי, חלק מרכזי מהנקודות שאנחנו נותנים או לוקחים מעצמנו על מה שאנחנו שווים. למשל:

    עבודה מצויינת + 5 ק”ג = עבודה בינונית – 3 ק”ג

    מוזרים אך חביבים.

  10. ראש ביצה

    קשקשני מח
    הבחורה בסרט פשוט מזניחה את עצמה מכל הבחינות החיצוניות
    ואין שום סיבה שהתייחסויות לאספקטים גופניים (משיכה פיזית למשל) תתעלם מהעובדה הזו

  11. Lady Stardust

    ואווו!!!
    התחילו לדבר פה עלך יופי חיצוני ודברים כאלה גם אצל גברים. אני באופן אישי אוהבת את הגברים שלי יותר כבדים ממני. יותר גבוהים ויותר מלאים. אחד כזה שיכול להרים אותי בלי מאמץ. אני חושבת שקצת בשר על גבר זה מאד נחמד!

    אם מישהי לא קורעת את עצמה בחדר כושר וסופרת כל קלוריה באובססיביות אז היא לא דואגת לעצמה?! זה אבסורד…

    בחיים לדעתי יש שלוש תענוגות עיקריים: סקס, שינה ואוכל! (האמת שאני רואה את זה בתור סקס מוזיקה ואוכל ולמי יש זמן לישון?!) אז למה לוותר על אחד מהם?! פשוט צריך לדעת מתי וכמה מהכל…
    חיים רק פעם אחת!

  12. הכל פה כל-כך נכון.
    אני מנסה להיזכר מתי בפעם האחרונה ראיתי שחקנית ראשית בעלת קימורים, עגולה, 10 קילו מעל הממוצע או, פשוט, שמנה.
    לא, אני לא יכולה לומר מתי הייתה הפעם האחרונה שראיתי את זה. אין שחקניות ראשיות, ר-א-ש-י-ו-ת, שהן שמנות. לכל הפחות זורקים להן איזו עצם קטנה, איזה תפקיד משנה של החברה-הכי-טובה או המשנה-הלא-מקובלת, המצחיקה וכו’.
    העולם לא שם לב שהוא סוגד לרזון, כיוון שהמחשבה שרזה זה יפה נטמעה בנו כל-כך, עד כדי כך שאם היינו בכלל רואים שחקנית שמנה בתפקיד ראשי, שלא מתלוננת על משמניה או עסוקה בלראות את החיים באפור ושחור, תפתיע אותנו, תגרום לנו לחשוב “מה זה?” או “למה היא לא מרגישה שלא בנוח עם הבחור החתיך שמולה? הרי היא שמנה והוא כזה חתיך” או “זה לא מפריע לה שיש לה ירכיים כאלה?” ושאר מחשבות והגיגים כאלה שאין בשליטתנו.

    עצוב לי לראות אנשים שחושבים שרק רזה זה יפה. עד כיתה ט’ הייתי ילדה מעט שמנמונת (בעלת משקל ממוצע ותקין לגמרי), עד שהחלטתי לעשות דיאטה. היום אני כבר בצבא. שוקלת משהו כמו 43 קילו (כבר מזמן ויתרתי על טקסי ההישקלות המהירים), פרופיל 82 (סעיף משקל), וחוששת כל הזמן מה יקרה לי אם אשכרה אתחיל לאכול.
    כן, זו אשמתי. אני גררתי את עצמי לכל הבלגן הזה. זה חוסר הביטחון העצמי שלי. זה מה שזה. לא יכולה שלא להשוות ביני לבין כל גוף מקלוני ושברירי שחולף לו במסך הטלוויזיה והקולנוע.
    חבר שלי מתחנן שאשמין קצת. הוא דווקא אוהב בחורות בריאות (מלאות, לא שמנות), אומר שגם עוד 10 קילו לא יזיקו. אבל אני בשלי. וכל-כך כועסת על זה.
    אכן, לא יצא לי לראות בחורות שמנות בטלוויזיה שלא עסוקות בכמה החיים שלהן רעים. למה לא יכולים להראות את איך שאנחנו באמת נראים, ולא איזה אידיאל אווילי שחלחל אל תוכנו כמו רעל. אני לא מכירה אישה אחת, בייחוד לא בצבא, שלא עוסקת בגודל החורג (אוי, מידה 36 לא יושב עליי טוב!), מחשבת קלוריות כמו מחשבון, או לכל הפחות לא יכולה להימנע מלהזעיף ולהחמיץ פנים מול המראה.
    מקווה שבעתיד דברים יתשנו, יהיה לי סוף סוף את האומץ לעכל אוכל עד הסוף (מבלי לדחוף אצבע, וגם שלוש, עמוק לגרון) ולקבל את הגוף שלי כמו שהוא.

    • אם את כ”כ מודעת לעובדה שהמצב הוא כזה והוא בהחלט טעון שפור אז למה את מקבלת עלייך את הדין ולא חושבת לעשות עבודה עם עצמך? ידוע לי שזה לא קל בכלל כי שמעתי על הרבה מקרים כאלה…(חברה שלי הייתה כזו) וחבל לשמוע על זה כי זה ניתן לשנוי!!

    • גם במסגרת הצבא ישנן אפשרויות טיפול באנורקסיה – את לא החיילת היחידה, מבטיחה לך.
      בבקשה, בבקשה, תפני לקבל טיפול – תוציאי הפניה לר”מ 2, תבקשי הפניה לקב”ן, תעשי משהו! את יודעת כמה המצב חמור, את יודעת לאן הוא יכול להדרדר – אל תתני לו להגיע לשם. חצי מהדרך לפיתרון היא הכרה בקיום הבעיה, ואת זה כבר עשית. בבקשה, אל תפגעי בעצמך ככה.

    • Lady Stardust

      קשה לי להאמין שמישהי כמעט בגילי שוקלת כל כך מעט! מה הגובה שלך?!

      אני מכירה את זה שמתמכרים ל”לא לרצות לאכול”. הייתי בחו”ל חודש אולי קצת יותר ופשוט לא מצאתי אוכל שאהבתי! לא רציתי לאכול כל יום המבורגרים ופיצה אבל פשוט לא היה אוכל נורמאלי. אז לא אכלתי בכלל. אכלתי ארוחת בוקר קטנה, שתיתי קפה ו…זהו! פעם ביומיים שלוש אכלתי גם משהו במשך היום.
      כשחזרתי לארץ (שקלתי כמעט 48 קילו…רבים יגידו המשקל האידיאלי…) אבל התאבון חזר והחזרתי את ה8 קילו חזרה.
      אני חושבת שברגע שתחזרי לאכול, לאט לאט, גם התאבון שלך יחזור. אבל את חייבת לאכול.
      למעשה קשה לי להאמין שאפילו נתנו לך להתגייס בכלל! או עם פרופיל כזה.

      תמצאי עזרה. את לא חייבת לפנות לקב”ן כי זה לא תמיד חיובי אבל יש מספיק רופאים שיכולים לעזור לך.

      • רק במאמר מוסגר (ובאמת, בלי רצון לפתוח פה דיון שלם) – את אומרת ש”את לא חייבת לפנות לקב”ן כי זה לא תמיד חיובי”. נראה לי שאת עדיין קצת שקועה בסטיגמה שכל מי שהולך לקב”ן הוא חולה נפש או משהו, או שתידבק בו איזה סטיגמה של “דפוק”. גם במערכת הצבאית ישנם אומנם, כמו שאמרת,”יש מספיק רופאים שיכולים לעזור לך”, אבל הדרך להגיע אליהם עוברת דרך רופא היחידה והפניה חיצונית. בעיות אכילה לסוגיהן השונים (אנורקסיה, בולמיה וכו’) מוגדרות כסוג של בעיה נפשית, וככזו מחחייבות הפניה של קב”ן, אין מה לעשות – גם באזרחות, בנות המאובחנות כסובלות מבעיות אכילה עוברות טיפול נשפי מאד אינטנסיבי, במקביל לטיפול הרפואי.
        חבל ליצור את הרושם כאילו יש משהו מאיים בקב”ן, אני חושבת שזה עלול ליצור (לפחות אצל חלק מהבנות) תחושה של אנטגוניזם, וחוסר רצון להתמדד עם הנושא וחבל.

        • חפרפרת

          אם אי פעם התנסית בטיפול אצל קב”ן לפני שאת ממליצה עליו?
          אני משערת שלא. במקרים שאני הכרתי הקב”ן לא היה מחויב כלל למטופל אלא למערכת הצבאית.

          נכון שיש לו הכשרה מקצועית, אבל כנראה שהאופן שבו הוא קשור למערכת לא תמיד מאפשר לו מחויבות טוטאלית לאדם הסובל, ובהרבה מקרים זה פשוט נכשל – על חשבון החיילת.

          עצתי: לפנות לטיפול באזרחות. כן, אולי זה “לא חוקי”, כי הרי אם את בצבא אז את רכוש מדינה! אבל כדאי לשכוח מהתקנות האוויליות האלה.

          ולולה,
          ממך אני ממש מבקשת: כמו שכבר כתבו לך כאן – להכיר בבעיה זה הצעד החיוני והחשוב ביותר. תאספי את הכוחות שלך, את האינטיליגנציה וחוכמת החיים, תיעזרי בחבר שלך (שנשמע שממש אוהב אותך ודואג לך) ובאנשים אחרים, ותצאי מהסכנה הזאת.

          ועוד עצה, אפילו שבסופו של דבר קטונתי מלתת לך עצות: אם הסביבה בצבא מחזקת את הבעיה, תמצאי לך חברה, עיסוק או תחביב שירחיקו אותך מזה. סוג של גורם מאזן, שיתן לך דימויים אחרים להיאחז בהם, ופרספקטיבה נכונה.

          בהצלחה! אני בטוחה שאת מסוגלת לעשות את זה.

          • חפרפרת, אולי עדיף לא להניח הנחות לפני שהעובדות נתונות בידך. את “משערת” שלא פניתי לקב”ן, והסיוג מאד במקום, כי דווקא במקרה לא רק שפניתי לקב”ן, גם עבדתי עם אחד.
            העובדה שלך היה ניסיון גרוע עם המערכת לא מעידה בהכרח על המערכת כולה, ודווקא בתחום של הפרעות אכילה ולא למשל, התחמקות מגיוס, המחוייבות הראשונה במעלה של המערכת הצבאית היא (לפחות בריבויי המקרים) טובתה של החיילת.
            אין מניעה לקבל טיפול באזרחות, וזה לא “לא חוקי”, זה פשוט מצריך עירוב של המערכת הצבאית בפן הביורוקרטי של הדברים, זה הכל.

  13. תולעת

    שגברים לא מעדיפים רזות ולא שמנות, בדיוק כמונו:

    http://www.iwoman.co.il/nnewnews3.asp?Artcl=1691

  14. אין לי התנגדות למסר, למרות שאם “נשים אמיתיות” אומר שכדי
    להיות אשה אמיתית צריך להיות שמנה, אז הוא לוקח את הפוליטיקלי קורקט למחוזות
    מגוחכים ומטופשים במיוחד, ברמת הקריקטורה.

    אבל הסרט עצמו?
    על הפנים.
    עלילה צפויה ונדושה, בלי קונפליקטים אמיתיים,
    תסריט בנאלי על גבול הפקות הטלוויזיה החינוכית.

    אני מצטער, כדי שסרט יהיה טוב, הוא צריך להחזיק עלילה נורמלית
    ולא מספיק שישבור איזה קלישאה ויזואלית אחת ע”י שימוש במיליארד קלישאות אחרות.

  15. יודעת הכל

    הידעתם? ששלומית ליר היא בעצם גם מירנדה לב ? כן כן ממש ככה…

  16. אני אישית חושב שנשים,לא חשוב מה גודלן צריכות להרגיד בנוח עם עצמן
    לא חשוב מה החברה הסובבת אותן מרגישה או חושבת
    אני אישית לא שמן
    אבל אם מישהי מלאה הייתה רוצה לצאת איתי הייתי מסכים,והייתי מעדיף שהיא תהייה
    משוחררת ולא מתוחה ושתרגיש בנוח לידי

  17. בשלבי צמיגות

    שמתם לב כמה אתרי תמיכה בנשים מלאות יש באנגלית ושאין אף אחד כזה בעברית?
    יש בכלל בארץ קבוצות תמיכה שעוזרות לקבל את הגוף שלנו כמו שהוא?

  18. התגובה הראשונה כל כך מרגיזה..

    כן, קימורים זה אחלה – קבלו אישור לקימורים.. ציצים, תחת, יריכיים. וואלה, נעים לך. אבל בטן שטוחה בבקשה! 90-60-90, אני כזה מהפכן, ממש פמיניסט!

    אבל בלי צמיגים (איכס), כמו בטן גדולה למשל.

    נודניק.

    • עוד גבר

      שאני אבין, כתבת עלי או אלי?…
      ולעצם העניין – לא טענתי שאני פמיניסט, אני ממש לא
      ממש כמו שאני לא שוביניסט. אני רואה שוני (מבורך
      לדעתי, בין רוב הנשים לרוב הגברים) יחד עם זאת,
      יש מצבים שבהם הפליה על רקע מינו של אדם היא
      פסולה לדעתי (ולא רק לדעתי).
      על טעם אישי והעדפות אין טעם להתווכח…
      מה כל-כל מרגיז אותך? שיש אנשים שאוהבים
      משהו חיצוני מסוים? יש גם כאלה שאוהבים
      בדיוק הפוך
      ואם כבר הזכרת מידות אז 90-60-90 לדעתי זה
      קצת רזה, נראה לי ש-120-75-120, זה יותר
      בכוון שלי… 🙂

  19. נקבה אחת

    תגובה (קצת מאוחרת) לאנונימוס לגבי הרתיעה שלנו משמנמנים..
    נתחיל בוידוי קצר, למרות שנראה לי שזה הולך להיות וידוי הריגה, אם יש משהו שמעולם לא הצלחתי להמשך אליו , זה גבר שמן .
    יצא לי לעשות לא מעט בליינדייט’ס לאחרונה (הערה לצורך מרחב המדגם ) ואם היה משהו שה”יפים והאמיצים” מעברו השני של קו,ביקשו , דרשו או התחננו לקבל , היה קודם כל ההבטחה שאני רחמן ליצלן לא שמנה .
    בתור נקבה סטנדרטית למדי , אם יש משהו שקונספטואלית , אני לא יכולה להוציא מהפה זה “אני רזה”.לאחר התפתלויות מרובות וגם זה רק במקרים שנופלת עלי , רוח משת”פית במיוחד ,אפשר לשחרר ממני , אני לא שמנה. וכל פעם מחדש, זה מקוממם אותי ביחוד מאחר וזה משהו שאני בחיים לא הייתי שואלת . למרות טעמי האישי , כפי שצוין בהתחלה . רק בפעמים שנשאלתי על כך בתוקף, הרשתי לעצמי לשחרר בקול קטן ואומלל “ו..אתה ..?”. ואני חייבת לציין שכמה טנקים סורים , כפי שהתברר בדיעבד , הבטיחו לי נחרצות , שהם לא שמנים … ואני חוזרת ומדגישה כי זה היה לאחר שנאלצתי לעבור מתקפה מתישה בנושא .
    רגע , רגע חמוד , אמרת שאתה לא נמשך לשמנות, אם אני שמנה , למה לי להפגש איתך , בדיוק .. אין לי משהו יותר טוב לבזבז עליו את הזמן ..? (וזה אפרופו גברים והגיון , שלא לדבר על לוגיקה פשוטה ).
    הנקודה היא, שגם אם חלק מאיתנו, לא ממש נמשך לשמנמנים (חלק !!!) אנו לא מנפנפות בדגלים מראש המזרקה . ומשתדלות לא לפסול על הסף , על סמך נתונים (מעט כבדי משקל ) אלו . להבדיל מהחרדה ההיסטרית , של חלק (!!!!) לא קטן מבני מינך . שהפאדיחה של להראות עם שמנה בציבור ,משביתה אצלם אפילו את השכל הישר.

    • ועוד אחת

      מתברר בעקבות הכתבה שיש פורום של בחורים שאוהבים שמנות. את קולטת שהם צריכים פורום כדי לדבר על “הסטיה” שלהם. התרבות שלנו שוטפת אותנו בפרסומות על איך שנשים צריכות להיות. וכמובן שהישראלים שלנו מלאי הטקט והנימוסים האירופיים מעולם לא מעלים שאלה ישירה שכזאת…. החנטרישים.
      אנא עדכני מה קורה עם הטנקים בגיזרה שלך…

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *