השם קונדום מיוחס לד"ר קונדום הרופא שדאג לספק למלך האנגלי צ'ארלס השני אמצעי להימנע מהולדת צאצאים לא חוקיים.
הקונדום עשוי לטקס, פוליאוריטן או חומר ביולוגי. הקונדום משמש גם כהגנה מפני חיידקים ווירוסים ומגן על שני בני הזוג מפני מחלות כמו: עגבת, קלמידיה, זיבה, הרפס, HPV , פטריות, טריכומונס ואיידס. חלק ממחלות אלה גורמות לתחלואה קשה ומוות וחלקן לעקרות. מכאן שהשימוש בקונדום הוא לא רק למניעת הריון אלא גם למניעת מחלות המועברות במגע מיני ( std – sexually transmitted diseases).
יש להוציא את איבר המין מהנרתיק מיד לאחר פליטת הזרע כאשר קיימת עדיין זיקפה, ולהדק את קצה הקונדום לבסיס איבר המין למניעת שפיכת תוכן הקונדום בנרתיק.
חסרונות הקונדום הם שעור כשלונות גבוה, משנה את הטכניקה המינית, יש המפתחות רגישות לגומי ואינו בשליטתה הבלעדית של האשה. השעור הגבוה של הכשלונות בד"כ עקב שימוש לא נכון ושעור הכשלונות הגבוה הוא בעיקר אצל בני זוג לא מנוסים. במחקר שבוצע בארה"ב נמצא ששיעור הכשלונות נע בין 1% – 4% בלבד בקרב נשים בנות שלושים ומעלה בעוד שאצל בנות פחות מ – 25 הגיע שעור הכשלונות ל – 10% – 33% .רבים החוששים מהשמוש בו עקב הפגיעה בספונטניות וחשש לפגיעה בהנאה המינית. ניתן לשלב את הלבשת הקונדום כחלק מהמשחק המיני הקודם למשגל. עמעום התחושה במשגל מהווה יתרון אצל גברים עם נטיה לשפיכה מוקדמת מאחר והשימוש בקונדום עשוי להאריך את משך המשגל.
השימוש בקונדום מומלץ למי שמקיים יחסי מין עם בן או בת זוג מזדמנים או בכל מקרה שאחד מבני הזוג עשוי להיות נשא של נגיף האיידס. שימוש בת הזוג בגלולות למניעת הריון אינו פותר משימוש בקונדום כאמצעי המונע העברת מחלות מין.
בעבר כל הקונדומים יוצרו בגודל אחד. עם תחילת יצוא הקונדומים מארה"ב לאסיה הסתבר שהגודל היה גדול מדי עבור הגבר האסיאתי. מרבית היצרנים הבינלאומיים הגדולים מייצרים כיום שני גדלים של קונדומים, האחד באורך 180 מ"מ וברוחב 52 מ"מ והשני באורך 160 מ"מ ורוחב 49 מ"מ.
באם הקונדום נקרע או נשמט בנרתיק קיימת הסכנה שהאשה תהרה. החדרה מידית של קצף או ג'ל קוטלי זרע תקטין הסכנה אולם הטוב ביותר לפנות מיד לרופא אשר יספק לאשה את "הגלולה לבוקר שאחרי" או יחדיר התקן תוך רחמי לרחם (באם קיימת הוראת נגד למתן אסטרוגן).