אריאלה רביב מצאה עצמה נאבקת באישה שזוחלת לאחור כשהטוסיק שלה מונף באוויר ובטרנד המעצבן של כל הזמנים- המכנסיים הנמוכים

שתי תהיות לסדר היום

איך הפכתי לאלמנת קש

האמת היא שכשזה התחיל, לא חשדתי בכלל. אבל הרי האישה היא תמיד האחרונה לדעת. אמנם במקרה שלי זה היה קצת יותר קיצוני, כי הבגידה התרחשה ממש בין כותלי ביתי ומול עיני, אבל כזו אני, בחורה תמה, שמאמינה בכולם עד שלא יוכח אחרת.
אולי החום אשם, או אולי השעמום, אבל לפני שבועיים היא נכנסה לחיי בלי שום אזהרה, או לפחות סימן שמשהו נורא עומד לקרות. זה היה סתם ערב של אמצע שבוע, אני קראתי איזשהו ספר והוא התחיל להתלונן שמשעמם לו. טוב נו, אני חייבת להודות שזו אשמתי, הייתי מספיק מטומטמת כדי לשאול “אין לך איזה משחק מחשב או משהו?” היה לו. וכך הצטרפה הצלע השלישית לחיי: לארה קרופט.
כדי שלא יאשימו אותי בחוסר פרגון לנשים, אני רוצה לציין שאת הסרט ההוא דווקא מאוד אהבתי, חשבתי שאנג’לינה נראית מצוין כשהיא רצה כה וכה, צמתה מתנופפת ובוזומיה מזנקים לכל הכיוונים. לא חשבתי שהיא תעשה לי את זה, אבל כבר אמרתי, תמימה אנוכי.
הדיסק הוחדר לסי די רום, ואני קיבלתי שקט תעשייתי כל אותו ערב. וגם בלילה. עד ארבע בבוקר. רק אז הוא נזכר שצריך ללכת לישון. מתוך שינה שמעתי אותו ממלמל דברים בסגנון, “חייב להרוג עוד קופים” ו”צריך להשיג את האור”, באמת תהיתי על הדברים שתת ההכרה שלו מתעכבת עליהם, אבל היה לי די ברור שכשהוא מדבר על האור הוא מתכוון אלי, האור בחייו, דווקא הייתי מרוצה.
גם למחרת בערב היה שקט ונעים בבית. אמנם השיחה התנהלה כשאני מדברת והוא נוהם דברים מבולבלים בתגובה, אבל האין זה מצב אידיאלי, כשמרשים לי לקשקש כאוות נפשי? יכול להיות ששם התחלתי לחשוד. נו, שוב אהיה כנה, שמעתי מהמחשב גניחות נורא אירוטיות ואחר כך יריות, מי לא הייתה חושדת במצב כזה? הצצתי למסך וחשכו וכולי – התרוצצה שם איזו כוסית מדהימה, במכנסונים קצרצרים, גופיה זעירה, שני אקדחים על ירכיה (והם אפילו לא עשו לה סימנים כאלה של שוקעים בשומן) והיא רצה, יורה בקופים, נאנחת וגונחת ללא הרף ואז אוספת איזה אור תמוה ומכניסה אותו לתרמילון קטן וקוקטי, שחוץ מליפסטיק, היה בו הכל.
אני לא אוהבת לחשוף רגעים כואבים בחיי, אבל זה באמת היה טראומטי מדי. נעמדתי בתנוחה הפמיניסטית שלי (ידיים על המותניים, רגליים פשוקות מעט, כתפיים משוכות לאחור ומבט זועם) ושאלתי, “זה מה שאתה עושה במקום לקרוא ספר טוב או משהו?!” הוא חייך חיוך מצטדק וירה בעוד שלושה קופים.
מסתבר שלארה, לארה היא האישה המושלמת. היא כוסית מדהימה, היא מדברת ממש מעט, כשהיא כבר אומרת משהו אלה הם רק דברי תבונה עמוקים, היא יודעת לירות, לקפוץ, לטפס, לרפא, לגנוח והפיצ’ר הכי מרגיז שלה: אפשר לגרום לה לזחול לאחור עם הטוסיק מונף באוויר. איזו אישה מהוגנת תסכים לזחול לאחור כשהטוסיק שלה מונף באוויר? באיזשהו שלב השרטוחה נפלה לבריכה מלאת פירנאות, זה היה רגע מאושר, לראות אותה נאכלת על ידי דגיגים טורפים, רק שבמשחקי מחשב חיים יותר מפעם אחת. פאק.
שקלתי להציב אולטימטום, אבל ידיד נבון אמר שחבל עלי, אז ויתרתי.
זהו. מאז חיי אינם חיים. כל לילה אני מחכה עד בוש שהוא יואיל להגיע למיטה ואני אפילו קצת חושדת שכשהוא מחבק אותי הוא חושב על לארה, אבל מה אני יכולה לעשות, חוץ מאשר להתפלל שהוא יסיים כבר את המשחק הזה ושיצרני טומב ריידר לא ימהרו להוציא משחק נוסף?
בקיצור, אם תראו אישה מסתובבת ברחובות בגופיה זעירה, מכנסיים קצרצרים וצמה, תדעו שזו אני, מנסה להשיג קצת תשומת לב.

יטפס קו המותניים לאלתר!

ואם כבר מכנסונים קצרצרים וגופיות זעירות, מישהו יכול בבקשה להסביר לי איך נכנסו המכנסיים הנמוכים האלה לחיי? אני מרגישה שמחובתי המוסרית לציין שאי שם, בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת הייתה לי בטן מדהימה. בחיי. שטוחה, שרירית, חזקה, עם פירסינג בפופיק והכל. מאז חלפו להן כמה שנים, הבנתי שמאמצי הפרך שלי לתחזוק הבטן קצת מוגזמים, את השאר עשו הגיל והגרביטציה (ספיקינג אוף גרביטציה, אני חושבת שהמאמץ שהתחת שלי עושה כדי ליצור רצף טריטוריאלי בינוי ובין הברכיים מאוד ראוי לציון, אבל מכ’פת לי אני, כמה יוצא לי לראות את התחת של עצמי). זה לא שצמחה שם כרס עצומה, אבל נו, הבטן שלי כבר אינה משהו ראוי לחשיפה נונשלנטית בחולצת בטן קצרצרה, מקסימום קצת פופיק, לא יותר.
עד השנה גם לא הייתה לי שום בעיה עם זה, אז אני לא אסתובב ערומה ברחובות, מה יש, כואב לי להיות צנועה? אבל אז התחילו המכנסיים להתנמך. ועוד, ועוד. בהתחלה הייתי אדישה לטרנד, שתלכנה הצעירות החטובות במכנסיים נועזים ואני בשלי ובא לציון גואל. אבל בנטייה ההסחפותית האופיינית כל כך לבנות ארצנו (יכול להיות שהקנאה מדברת מגרוני?) הגיעו מותני המכנסיים לנומכים שלא נראו כמותם. אני לא מוכנה לשים על זה כסף, אבל יש לי הרגשה שכמה בנות התחילו למרוט גם את החלק העליון של משולש הזהב שלהן.
זה הוציא ממני כמה קריאות תדהמה ומרמור, אבל עדיין, כמו שידעתי שאני כבר לא אלבש חצאית מיני קצרצרה או חולצה חושפת גב, אני גם לא אלבש מכנסיים חושפי מפשעה.
עד שהלכתי לקנות בגדים ונוכחתי לדעת שאין, פשוט אין, מכנסיים נורמליים, כאלה שמאפשרים לי לשמור את שערות הערווה שלי לעצמי.
ואני דורשת, תחזירו לי את קו המותניים הסביר, אני לא יכולה ככה יותר!

על הכותבת אריאלה רביב

בת 30, סיימה ממש עכשיו לחפש את עצמה; הממצאים מפוזרים בכל רחבי האתר. כשתהיה גדולה היא רוצה להתפרנס מכתיבה, חולמת שתהיה לה מספיק משמעת עצמית כדי לכתוב ספר.

תגובות

  1. אני שומעת פעמונים

    וחוץ מזה, את יכולה להתמכר למשחק שווה לא פחות:

    http://games.yahoo.com/games/alchemy.html

    • קוקיה

      אני גם שמעתי פעם פעמונים ואז הלכתי לפסיכיאטר והפסקתי……..
      נשבר כבר! גם אני לא אוהבת את הזוועה הזאת שחושפת כל מה שבין התחתון לברזל של החזיה, סלחו לי , ולא בא לי להיות מואשמת בחוסר כוסיות אם אני רק רומזת לעניין.

  2. איך כיף שחזרת !!!!!
    איפה היית כל כך הרבה זמן?
    אני שמחה לציין שבן זוגי לא מהמתמכרים למחשב (מה שטוב כי אני מקבלת אותו לעצמי רוב הזמן…) אבל בקשר לנושא השני יש לקסטרו מכנסיים מדהימים של קולקציית החורף, וכמו שביקשת את יכולה לשמור בהם את שערותייך לעצמך.
    בהצלחה

  3. לעניין הראשון- משחקי המחשב, מה לעשות? אין סיכוי להלחם בהם. לא משנה כמה פעמים תזחלי לאחור – את המשחק הזה הם חייבים לגמור. אחריו אגב יגיעו עוד. אם לא טומב2 אז רד אלרט, סימולטור ועוד רבים וטובים. מה שכן! את יכולה להתמכר למשחק בעצמך, תהיה מלחמה על המחשב והרבה זמן מיטה משותף לא יהיה- אולי זה לא כזה רעיון טוב אחרי הכל..
    בעניין אנג’לינה- אני מבקשת להכריז כאן – היא מושלמת! הייתי חייבת.
    בעניין השני- דווקא שמתי לב להרבה בחורות צעירות, כמעט ילדות, לא רזות, לא מקלות, די רכות ואפילו ספוגיות- מסתובבות במכנסיים הנמוכים להחריד והבטן נשפכת להן לכל עבר. כל פעם עוד אחת כזו חודרת בברוטליות למרחב הראיה שלי- מה זה תסבירי לי ארילה יקרה? כי אם את המכנסיים לא הבנו- את זה אני בטוח שלא אבין לעולם.

  4. תקווה

    אני באופן אישי התמכרתי לסנייק (משחק בפלאפון שכל ילד בן 4 בטח משחק יותר טוב ממני). חוץ לשבת ולשחק במשרד, שזה קצת מביך בהיותי עו”ד, אני משחקת בכל מקום אפשרי.
    דרושה קבוצת גמילה ועכשיו!

  5. איזה כייף של כתבה! הרבה זמן שלא נהנתי כך!אני מזדהה איתך לחלוטין!

    אני חוויתי זאת שלושה ימים, שלושה ימים בכל הבית יריות צעקות ובומים בקיצר הרגשתי
    במ-ל-ח-מ-ה.
    כך פעם בתקופה הבית הופך לשדה קרב, ואם כבר שדה קרב בנות בואו נצא למלחמה .
    מה שעלינו לעשות הוא לימצוא משחק צעצוע או כל שעשוע אחר אשר נוכל אנו בקלות להיתמכר אליו לפחות לכמה ימים, לאחר מכן להתחיל להישתמש בו באופן גלוי לעיני המתבונן ולהיתמכר.
    בצורה זו אנו משיגות תוצאות מדויקות של נקיטה בסנקציות פוליטיות, ומכאן אתן יודעות *ניצחנו*

  6. אני לא מבין דבר אחר, למה בנות הולכות בצורה כזו גם בחורף? אצלי באוניברסיטה ממש קררררר בחורף (יש ימים שאני לא יוצא בלי חרמונית) ולמרות זאת הן מסתובבות בסריגונים דקים שחושפים פופיקים מתוקים.
    רחמנות.

    • אריאלה

      באויר של חיפה.

      כשלמדתי שם נהגתי גם אני ללבוש בשיא החורף החיפאי חצאיות מיני זעירות וסוודרים עם מחשופים, שלא לדבר על לדדות בעקבים מהבניין הראשי למדרגה (בזמני לא היה רצף טריטוריאלי בין השניים) ולהפך. לא ברור, לא ברור בכלל העניין.

    • אנג'לינה

      המבטים מחממים ידידי

  7. אריאל

    לארה קרופט,

    השדיים הכבדים לכודים בכסוי שנאבק בהם, בצבע כסף אפור.
    צמה ארוכה ולא אנושית בצבע חום מובילה את המבקר מאיזור העורף הריחני אל עבר התחת המזמין .

    פנים שמבסרות על אטימות וחוסר עניין. אדישות. אף קטן וסולד, עיניים חומות וגדולות. חסרות שקט.

    למטה.. בטן קשוחה קטנה מאוד ( ילדותית) מובילה אל עבר זוג ירכיים עצבניות, עטופות במכנסיים מציקים, שמסרבים להרפות.
    טוסיק.. טוסיק שמבשר טובות (וטובות הנאה?) , למטה רגליים שריריות כועסות, מאובקות לעיתים. נשק כבד…תחמושת, מקיפה את האיזור האסור שבפנים ירכיה.
    איום למבקרים לא רצויים.

    סוליות הנעליים, נאנקות במים המעופשים, בדרכים לא דרכים , בחול, במדבר בשלג ובאש.
    לארה קרופט עזבה את הבניין.

  8. שידורי קשת

    מאמר משעמם להחריד. קשה להבין לפעמים את שירלי איך היא מאשרת לשידור כאלה דברים.
    ואם כבר ספיקינג אוף גרביטציה, נראה לי מחריד, בתור אסתטיקנית חובבת, שרווקות בנות שלושים
    מסתובבות עם תחת נושק למאחורה של הברכיים ועם כרס משתפלת בסגנון עדת המפצחים מול משחק של מכבי בערב חמישי, ועוד הולכות עם חולצות בטן. ו….עוד כותבות על זה מאמר.
    נו שוין, כמו שאת אומרת. רות מות.

    • טננבלוט

      הוצאת לי את הפה מהמילים.

    • לא מתאים.

      • שידורי קשת

        לא הבנתי אותך. זה שהבעתי את דעתי לגבי רמת השעמומון, זה סקסיסטי?
        או זה שהסכמתי עם נוקו שזה מחריד בחורות עם כרס בחולצות בטן?

        • נוקו דיברה על בחורות צעירות- לא כאלה שקוראים להן אריאלה רביב, מה גם שלא הוזכרו תחתים מכל צורה וסוג. אם זכרוני אינו מטעה אותי, התחת של אריאלה שואף מעלה ולא יוצר שום מערכת יחסים של קרבה עם הברכיים (גם הבטן לא ממש משתפלת- על מה את בוכה בעצם? חצופה!).
          חוצמזה מה שנוקו עוד לא כתבה והנה זה בא- מאמר מצויין ו-“וולקאם באק” אריאלה.

    • buttercup

      אז היית סבבה עם זה? מה זו השטות הזאת “רווקה בת שלושים”
      וההטפלות לפרטים התפלים?

      ביקורת מיותרת.

  9. חזיר משי

    משעשע, כן.

    וגם

    פחחח

  10. סנופקין

    בחולצות בטן ומכנסי ערווה אני לא מבין, ואין לי שום כוונה להפר כרגע את תנאי השחרור המגביל שלי.

    אבל עמדת המוצא המוסרית שסיגלת לך כאן לכאורה, ברגליים פשוקות וידיים על המותניים, היא מהמעצבנות והמתנשאות ביותר שיכלה קהילת לודג’ לספק לציבור הרחב.

    נניח, לצורך הויכוח האקדמי, שבן זוגך ההיפותטי מרותק לא למחשב, אלא לאיזה “ספר טוב”.

    נגיד שהוא החליט ללמוד בעל פה את “יוליסס”, או לדקלם את האיליאדה והאודיסאה ביוונית עתיקה.

    זה באמת עושה את זה יותר מתקבל על הדעת, שהוא מעדיף להשקיע את כל הזמן הזה בדיוק על חשבון זמנכם המשותף?

    הרי זה לא שאיינשטיין הצעיר מבלה את כל היום במחקר, כשאת שוקדת על הקריירה המטאורית שלך כמנכ”לית של חברת טבע שאותה מיזגת זה עתה בחברת צ’קפויינט, ובערב מקדישים את הזמן ליחד.
    נכון?

    במילים פשוטות, במשחק סכום אפס אלמנטרי, הבחור מעדיף שלא להיות במחיצתך בדיוק בשעות שבהן אתם אמורים להיות יחד, ובאופן הבוטה ביותר. אלו לא שעות הפי האואר של חמש אחרי הצהריים, אלא דוקא שעות היחד האינטימיות ביותר.

    אני אשאיר לחכמים ממני להגיע למסקנה המתבקשת.

    אישית, כשמצאתי את עצמי מעדיף את המסך על פני האשה שאיתי, דאגתי לפרק את החבילה.

    ויפה שעה אחת קודם.

    • אני למשל “התמכרתי” למשחקים או לספרים בתקופות בקשר בהן לא רציתי להיות בקשר…

      זה לא שהמשחק כל כך מקסים כמו שמאוד נוח לברוח אליו.
      הוא מאפשר בריחה מבן/בת זוג ומחשבות טורדניות.

    • יוסי בכינור, משה בחצוצרה

      מצד שני, יש אנשים שהם “מכורים” תמידית לענייניהם. העניין יכול להיות מקצועי או תחביבי, בכל מקרה הוא *שלהם*, וכל עניין שלהם קודם לעניין משותף. יש אנשים שהצורך שלהם ב”יחד זוגי” – לא רק הצורך אלא בכלל ה*יכולת* ליחד זוגי היא מוגבלת. או מצומצמת. מעבר לזה הם מרגישים מאויימים או מוצפים. יש טיפוסים כאלה ואף שאולי בשלבים המאד ראשוניים של קשר, בפרט כשהם לא בטוחים שהצליחו כבר “להשיג” את הפרטנר הנחשק, הם יכולים להקדיש מזמנם יותר, עדיין, כשם כבר מרגישים “בבית” בזוגיות, הם חוזרים להרגל הנלוז להתרכז בעצמם. (ולא נעשה הבחנות ג’נדריאליות הפעם!)

    • לא משנה

      זה היה מאמר הומוריסטי, נטול חוש הומור.

      • סנופקין

        סתם בא לי לרגע להתייחס לתוכן הדברים, ולא לצורת ההגשה.

        אפשר לנסות את זה גם על מה שאני כתבתי לעיל, ולראות מה יקרה.

    • אריאלה

      הומור? נו, הדבר הזה, שאנשים צוחקים על עצמם, או על היקרים להם, ב, אפעס, חיבה? או שאולי אתה חושב שזמן הביחד של זוג הוא כה קדוש עד כי הם צריכים להתבונן אחד לשני בעיניים ללא הרף ולנהל שיחות עומק בלתי פוסקות? ז’תומרת, שאם אני קוראת ספר, או הוא, במקרה הזה, משחק במחשב, אנחנו אמורים להיפרד כי זה לא עונה על הקריטריונים שלך לאהבה זוגית?
      שקלנו את הצעת הפרידה שלך ברצינות, החלטנו להישאר ביחד לעת עתה, אבל תודה בכל זאת.

      • סנופקין

        גם את מה שנחשד על ידי הרופאים שלי כשרידי אינטילגנציה עוברית שנותרה בגזע המוח שלי.

        אז לטובת ההסטוריונים שינברו יום אחד באתר הזה, הנה, לאט ובמילים קצרות:

        1. אם מישהו, באופן עקבי, מעדיף להמנע מנוכחותך עד ארבע לפנות בוקר, כנראה שיש לפחות לאחד מכם בעיה.

        2. זו התנשאות די טפשית, לטעון כי קריאת “ספר טוב” עדיפה מבחינה ערכית על משחק מחשב “דבילי”

        3. התבוננות בעינים וניהול שיחות עומק הם כידוע לך שני תחומים בהם אין לי מושג, עניין או דיעה, אבל שמעתי שאנשים עושים את זה לפעמים, מסיבה לא ברורה.

        4. תקראי אולי שוב את התגובה שלך לעיל. את באמת חושבת שהתכוונתי לכך שאם את קוראת ספר אתם צריכים להפרד? אם התשובה חיובית, חיזרי שוב על סעיף 4.

        • קוקיה

          אבל לפחות קצת מניעות באמת לא הייתה מזיקה לך סנופקין, אתה באמת חושב שאחרי מאמר (טוב 20) אתה יכול לקבוע (וגם קצת לשמוח לאיד) שהם לא מתאימים? ורדה לכי הביתה…..

          • קוקיה

            צניעות לא מניעות!

            • סנופקין

              מן הסתם.

              שתי הערות חשובוות לסדר היום:

              1. אין כאן שום דבר אישי. באמת שאין, אין לי מושג מי היא אריאלה ומיהו בן זוגה, אם בכלל קיים.
              המאמר דן בסוגיה עקרונית, וכזו גם התגובה, אפילו אם היא לא בהכרח ממוקדת לגמרי.
              הקיצוניות של התגובה מותאמת רק לקיצוניות הקריקטורית של המאמר עצמו.

              2. על אחת כמה וכמה, מה עניין *שמחה לאיד* לעניין התגובה שלי?
              מה אכפת לי בכלל איך מעדיפה מישהי להעביר את לילותיה הקסומים, ומי נוחר או ממלמל בשנתו לידה?
              חוששני שאת מייחסת לי צורת חשיבה ומבנה מנטאלי שאינם רלוונטיים לחלוטין בהקשר הזה.
              ואם כך, בבקשה לקחת מספר ולחכות בסבלנות לתורך, יש כאן כבר כמה פירנאות שהגיעו קודם.

              • קוקיה

                סנופקין, אתה רגיל לחטוף!
                ולתוכן העניינים “מי שמתרכז כל כך בעצמו כשהוא מרגיש בבית עם זוגיות, נשמע לי בן זוג קצת דפוק. מה לא?” בוא תסביר לי את המשפט מנקודת מבטך הרלוונטית, אם זה לא אישי, ומתנשא – אני תולה את הכובע הוירטואלי שלי ואוכלת אותו עם קילו מי ים!

                • סנופקין

                  לא השתכנעתי שאת מעוניינת בתשובה של ממש, ויש לי גם ספק רב לגבי היכולת שלי לנסח ולהסביר בצורה שתתקבל על דעתך.

                  אם יש משהו שלא מתרגלים אליו, זה “לחטוף”, אבל אני בטוח שאפשר להתרגל די מהר “להחטיף” לאחרים.

                  תאכלי ותשתי כל מה שנראה לך מתאים, רק אל תנסי בבקשה לתחוב לי את זה לגרון.

                  תודה.

                  • קוקיה

                    אבל אתה לא ממש יכול לצאת מזה שהרי זה כתוב לבן על גבי אדום. גם להודות בטעות זה לא כל כך נורא…..

                    • קוקיה

                      סנופקין יועץ המומינים הנאמן אל תיפגע לי עכשיו. לא היתה לי טיפת רוע (אולי קצת צחקוק גיחוכי אבל פנימי) בתגובה, ובוודאי שזה לא היה אישי. אבל כן רציתי להוכיח נקודה ולצאת מהפרט אל הכלל בכך שזו תופעה הולכת ומתלגלת שאנשים שאין להם מושג או אף אנשים שיש להם מושג אבל הוא די ירוק ואפילו אנשים שיש להם מושג (אדום?) – רצוי שימתנו מעט את הנחרצות – במיוחד כשזה נוגע לחיי אחרים (סטייל רזיאל-ז’כוס המחרידה). קצת צניעות ונחמה היו יותר מתאימים….במיוחד ממי שקשה לו לחטוף……

            • צב מעבדה

              מקריאת התגובות של סנופקין לאורך זמן באתר הזה אני חייב לציין שהוא אחרי אחרון שאפשר להאשים אותו במה שאנשים מעללים עליו כאן.
              טענה כמו שאת מעלה היא פשוט נראת לי מוזרה, לא שייכת ולא מובנת.

              • קוקיה

                במשפטים כמו
                “מהפרט אל הכלל”
                “לא אישי”
                ?? ?? ?? ??

                • צב מעבדה

                  הטיעונים של סנופקין נראים לי כנים ואני מאמין לו.
                  להאשים את סנופקין בהתנשאות זה פשוט לא לעניין.
                  קצר ולעניין: הבחור אינטילגנט ורואה דברים בצורה שונה ממך. הוא לא צריך להתבייש או להסתיר את מה שיש לו. הגיע הזמן פשוט להתחיל להאמין לאנשים ולהיות פחות מזויף.

                  האמת? אין לי כוח לוויכוח השטותי שהתפתח כאן. בסך הכל רציתי לומר שסנופקין בחור כן, עינייני וחד מבט.

                  סלמת כל טוב.

                  צב מעבדה חוזר למבחנות

        • רוז מרי

          למה לטעון שקריאת ספר טוב עדיפה על יריות בקופים וירטואליים זאת התנשאות די טפשית? אם יש בדיאלוג הזה איזושהי התנשאות, היא באה ממך, עם הקביעות על טיבה של הזוגיות של אריאלה.

          • סנופקין

            מהסוף להתחלה:

            1. אין כאן שום התייחסות נקודתית למערכת יחסים של מישהו מסוים, בודאי לא של אריאלה, וכמובן שאין כאן חלוקת ציון לגבי טיב מערכת יחסים שכזו, תהא אשר תהא. ההתיחסות היא במישור עקרוני, נטול שמות וזהות.

            2. התנשאות, לטעמי, היא היומרה להחליט עבור מישהו אחר מה “טוב” ומה לא “לא טוב”, בכל מה שקשור להנאה נפשית, טעם וריח. אם את טוענת בפני מישהו שמקובל עליך כי יתעלם ממך לטובת ספר, אבל לא לטובת משחק מחשב, לי זה נשמע כאילו את מנסה לקבוע עבורו מה ראוי ומה לא. אותי לימדו כשכשאתה אומר לאדם בוגר, השווה לך מבחינת גילו המנטאלי ויכולת ההבחנה בין טוב לרע, “אני יודע יותר טוב ממך מה ראוי ומה לא”, זה נקרא התנשאות.

            ולסיום, הבהרה חוזרת:

            אין לי, לא היה לי ולא יהיה לי שום עניין אישי, ישיר, עקיף, ציבורי, מתרמז, משתמע או נגזר, לגבי איזושהי מערכת יחסים, בן זוג, משפחה או חיית מחמד של אריאלה, ומכאן שגם אין לי מה לקבוע בקשר לטיבם של אלו.

            תודה על ההקשבה, וסליחה על הסבלנות.

    • בעלי האהוב המהנדס תוכנה החנווץ כול לילה נכנס למיטה עם ספר. או מה שיותר גרוע עם הלפטופ הרעשן מחובר לאינטרנט בכבל ארוך ארוך שחוצה ומכער את כול הבית. לא יכול להרדם בלי זה. הרגל ילדות ישן. קורא קורא קורא ואני נרדמת והוא קורא קורא קורא…. יכולנו לעשות סקס באותו הזמן, להתחבק ולהרדם, לדבר, אבל הוא עובד במחשב כול היום, וקורא בלילה. חוץ מזה הוא מאוד אוהב אותי וקופץ עלי כמו כלבלב כול הזמן. אפשר לגמול אותו? איך? כדאי בכלל?

      • סתם אישה

        עזבי לכל אחד יש את הפינות שלו, עם החנבץ קופץ עליך כמו כלבלב בכל הזדמנות תשאירי לו ת’ספר למרות שאני אישית לא הייתי עוברת בשתיקה על הכבל מאריך של הלפטופ אם זה הורס לך את הדיזיין של הבית…

        • צודקת. ממחר אינטרנט על חוטי או עוד כמה נקודות לכבל. שהחברה שלו תשלם גם על זה מה כ’פת לי

      • סנופקין

        נניח שהשאלה רצינית.

        לדעתי, כל עוד זה לא מפריע *לך*, זה בסדר.
        כל עוד ההתנהגות הזו לא באה על חשבון משהו שאת, הילדים או הכלב אמורים לקבל ממנו ולא מקבלים, אין עם זה בעיה.

        הבעיה תתחיל אם וכאשר תרגישי מוזנחת ודחויה כתוצאה מההתנהגות שלו, ותגידי לו את זה, והוא יענה לך במילים בנות הברה אחת.

        אופס, זמננו תם, נתראה בשבוע הבא באותה שעה.

        חמש מאות שקל, בבקשה.

        תודה.

      • רגע… אם הוא עובד על המחשב כל היום וקורא בלילה,
        מתי הוא מספיק לקפוץ?

    • אינדי_גו נערה עובדת

      יש מצבי ביניים, נדמה לי, בין בן זוג אדיש ומתעלם, לבין בן זוג שיש לו חיים פרטיים משלו. בעיני, חשוב שיהיו לבני זוג עיסוקים שונים וזמן פנוי לעצמם. לא רק חשוב – אלא גם הכרחי. לא אם זה בא *כל הזמן* על חשבון הזמן ביחד. אבל להיות ביחד ולעשות הכל ביחד לא רק שאינו ערך עליון בעיני, אלא הוא גם עלול לפגום בזוגיות לאורך הזמן. וגם האידיליה, כאילו זוגות שיש להם זמן פנוי זה עם זה, מבלים את כולו בשיחות נפש בסלון, מה אומר ומה אגיד, אשרי המאמין. שיחות נפש הן חשובות ונהדרות, אבל באחוזים (בזמן) מהיומיום, הן נוטות להתכווץ קמעא לעומת שיחות “נראה מת לחיות או נוטינג היל היום בכבלים” והסוגיה הקיומית הידועה, “תפוחי אדמה או אורז כתוספת לצלי?”. שלא לדבר על הפולמוסים סביב מי יקפל את הכביסה.
      בן זוג שמרשה לעצמו להעדיף את מסך המחשב פה ושם, בעיני זה דוקא מעיד על זוגיות בריאה. בעיה אפשר לאבחן רק כשזה כל הזמן, ואני חושבת שטרונייתה של ידידתנו, מעבר לעובדה שנוסחה בחן ובהומור, התכוונה לסוג הראשון, ולהעדפה זמנית של האשה בעלת ירכי הברזל וצמת הנחושת על פניה.

      • סנופקין

        הם בדיוק מה ש*לא* מתואר במקרה הזה.
        הרי אפשר לסכם כל דבר כמעט ב-“שאלה של מינון”, כמו שאמר מוכר החצילים לעקרת הבית המופתעת.

        “אני קראתי איזשהו ספר והוא התחיל להתלונן שמשעמם לו”, ממילא לא נשמע כמו תחילתה של מערכת יחסים שוויונית, מלאה ומספקת.

        ככל שאני חושב על זה, אני מבין שמה שהקפיץ אותי כאן היתה חוויה אישית ונקודתית שלי, ואת זה כבר אמרתי באחת התגובות לעיל.

    • כלבתא

      מסכימה עם כל מילה.

  11. שנם סנם

    מה קורה עם אתי אברמוב?

  12. סתם אישה

    קודם כל לשמחתי (או שלא?? ??) בן זוגי מגיע מהעבודה מאוחר כל כך עד שאין לו כח ללארה או לאחרות שכמותה. אבל בנוגע לסוגיה השניה, מצאתי את הפתרון, אני אמנם הולכת עם מכנסי הבטן הנמוכים להחריד אבל מקפידה מאוד ללכת עם חולצות ארוכות שמכסות בקפידה את כל הבטן אולי משאירות פס צר ודקיק אבל לא יותר. אם את נותנת למכנסיים הללו גם להיות קצת רחבים ולא ממש הקודים את יכולה לקבל אשליה אופשטית כאילו את רזה בשלושה ארבעה קילוגרמים לפחות.
    ולפקצה שאמרה שבחורות בנות שלושים לא יכולות… מותק אנחנו יכולות עליך בכל יום ובכל זמן!!!
    תתפלאי מה קצת “טרנאראונד” של קליניק יכול לעשות לנו + הטריקים שאנחנו כבר כמעט הספקנו לשכוח (אבל לא ממש) ואת ינוקה שלי עדיין לא למדת – אוכלות אותך ושכמותך לארוחת בוקר – למרות השלושים

    • סתם אישה

      כמובן שהתכוונתי להדוקים ולאשליה אופטית

    • אריאלה

      עובד? כי הייתי בטוחה שאני משלה את עצמי מדי בוקר. איזה השפעה יש לקרם הזה…יבורכו מעבדות אסתי לאודר וקליניק.

      • סתם אישה

        מה אני אגיד לך ממרומי 29 שנותי (עוד חצי שנה למניאק עד ה – 30) מה נשאר לי אם לא הידיעה המבורכת שיש לי את קליניק, את אסתי היקרה וכשיכלו כל הקצים את סכין המנתחים.
        מה שהטרנאראונד לא עושה יעשו יופי זריקות קולאגן, סיליקון ובוטוקס (כפי שאת רואה עשיתי כאן עבודת מחקר רצינית, אבל אני אובססיבית להופעה החיצונית שלי?? מהפתאום)

  13. צב מעבדה

    למכירה תפוח אדמה מלבלב (שישה עלים גדולים + שניים קטנים) שתול בצינצנת ריקה של ריבה.
    מושחל על קיסמים אורגניים.

    הובלה על חשבון הלקוח.

    אם כולם כותבים כאן כאלו שטויות למה אני לא?

    • לא קוראים לזה בטטה?

      • צב מעבדה

        היי בוטן :o)
        אני נתתי לו שם אחר, אבל בגלל שהתפוח אדמה הזה עוד גור את יכולה לתת לו שם אחר והוא יתרגל אליו בקלות. no problem. לוקחת?

        צב מעבדה במצב רוח טוב

        • איך הוא מסתדר עם חתולים, ואם עלים ירוקים מתאימים לדירה.

          אפשר שבוע נסיון?

          בוטן,
          בתשובות קיץ אופייניות.

          התחיל החורף בשבדיה?

          • צב מעבדה

            לא יודע איך הוא מסתדר עם חתולים, עם נחשי בואה הוא מסתדר מצויין.

            לגבי צבע העלים, אם את לא אוהבת ירוק אפשר לצבוע.

            לא, החורף עוד לא התחיל בשבדייה, ולמעשה הקיץ כאן חם בצורה שלא זכורה לזקני צפת, סליחה גטבורג, כבר שבעים שנה.
            סוף שבוע ירדתי לחוף עם ידידה מקומית והיה פשוט נפלא. השמש בדיוק במידה הנכונה כדי לא להישרף אפילו אם אתה צהבהב, אין חול, כי זה חוף סלעי והיו מלא מלא ברביסטניות (תושבות ברביסטן, היא ארצן של הברביס’, היא שבדייה) מעורטלות עם חזה נפלא ופיטמות ורדרדות.

            אני קורא לחוף הזה ‘חוף כלבי הים’, זה בגלל שהוא סלעי, אף אחד לא רץ עליו, משחק מטקות או תוקע שימשיות, גם אין בו אף אוטו גלידה או גזלן. בקיצור החוף נראה כמו מושבת כלבי ים צהובי שער כשמידי פעם קבוצה קטנה נכנסת להשתובב במים (לא כל כך קרים, דרך אגב). בקיצור הקיץ השנה פשוט מושלם!

            כל מה שנותר זה להנות :o)

            צב מעבדה עושה חיים בקו רוחב 61N

            • גם כן דוגמה לאנינות 🙂

              בוטן בסטיקר למשתכני התפוצות:
              די להתעמרות בכלבי הים !

              • צב מעבדה

                גברת בוטן היקרה!
                הנני להתרות בך בזאת שאת מהלכת על חבל דק מאוד מאוד מאוד.
                נחשיי היקרים שוקלים ברגעים אלו ממש הגשת תביעה יצוגית בשם כל נחשי שביל החלב על העלבת משפחת הנחשים לדורותיה.

                אני אשמח להעביר להם את התנצלותך הכנה, אם וכאשר תתנוסס מעל דפי אתר זה.

                בכבוד רב,

                צב מעבדה מגן על כבוד נחשיו.

                חתולים עלק…

                • מיאו… חבל דק וחלב – עכשיו אני מרגישה בבית.

                  תגיד, באמת חשבת שאנחנו, חתולות גאות זנב, נבהל ונזחל על גחוננו מול נחשים חרשים שלא מבחינים בין סתם תפוח אדמה לבטטה?

                  תמסור להם, בשפת הסימנים, שייזהרו לא להרים ת’ראש, כי כמותם כבר אכלנו כמה (לארוחת בוקר : )

                  בוטן שולפת ציפורניים

                  • צב מעבדה

                    כן… אלו היו בדיוק המילים האחרונות של החתול של השכנה שלי לפני שטונטו ואסטופידו אכלו אותו ואת אימ-אמא שלו לארוחת ערב.

                    ולעניינו, גברת בוטן היקרה, כמו שנוהגים אצלנו לומר ‘ישראל תגיב בזמן ובמקום שהיא תמצא לנכון’. ברגעים אלו ממש אני שוקד על ניסוח מכתב חמור ביותר לעורך הדין שלי, לכולבוטק ולמערכות העיתונים הגדולים (‘מעריב כדור הארץ’ ו’ידיעות שביל החלב’) כדי להסיר את המסיכה מעל פנייך ופני החתולים השמנים שלך שחוץ מלהשיר פרווה לא יודעים לעשות כלום.

                    סינסרלי יורס,
                    צב מעבדה שוקד על כתב תביעה.

                    • בוטן

                      אם תמשיך באיומים לא יהיה צורך בתביעה – אנחנו פשוט נמות מצחוק.

                      בברכה,
                      החתולים ומאה גרם בוטנים

                      צב – שתהיה לך שנה טובה : )

                    • איילה-בר

                      לא בשביל זה יש פורום?

                    • צב מעבדה

                      אנחנו אנשים עובדים. אין לנו זמן לקשקש באינטרנט :o)

                      צב מעבדה בעבודה

                    • צב מעבדה

                      היי בוטן חביבה,
                      הנה אני מפסיק עם האיומים רק בגלל שנבהלתי ממך ואני לא רוצה שתמותי. את בחורה נחמדה, לא חבל?

                      שנה טובה גם לך :o)

    • דנדוש (בוכה בדמעות)

      בטח בטח, רץ לך לגדל תפוחי אדמה, אחרי שהרגת את הכוסברה שלי.
      זהו. נגמר!

      • צב מעבדה

        דנדוש מקסימה,
        קודם כל: לא הרגתי את הכוסברה שלך, אני ואורחי נהננו משפע כוסברה במשך שבועות מספר, כך שהיה פרי לעמלך.
        דבר שני, במהלך ביקורי האחרון בארץ ניצלו כוחות הרשע את העדרותי ושלחו צבא כינמות לתקוף את הכוסברה היקרה שלי. הקרב היה קשה, הרבה עלים אבדו במהלכו, חלק מהתפרחות קמלו, אבל היום, אני יכול לבשר לך בגאון שחלק מצמחי הכוסברה הפכו לאבות מאושרים ונתנו זרעים לשנה הבאה :).

        חוץ מזה, לא זרעתי את כל הזרעים שהבאת לי. חלק שמרתי לשנה הבאה.

        נשיקות.

        צב מעבדה מדווח לישראל

      • צב מעבדה

        דנדוש היקרה,
        אני פונה אלייך בקול נרגש בשם טונטו ואסטופידו נחשי היקרים בבקשת סיוע משפטי בדרג הגבוה ביותר למען הגנה על שמם הטוב של נחשי ונחשי כל כדור הארץ.

        יש לשים גבול להשתלחות חסרת הרסן של גברת בוטן היקרה בנחשי האוהבים ובנחשים בכלל!

        כל החומר מונח לעיונך בתגובות שלי ושל גברת בוטן היקרה (למעלה).

        תשלום הוגן יזקף לזכותך בביקורי הקרוב בארץ.
        שלך,
        צב מעבדה

  14. גברבר34

    צודק הצב…הכל שטויות
    מי שנראית רע במכנסונים נמוכים והבטן זולגת לה תראה רע גם בחולצת בטן ובמכנסיים הדוקים
    ובכל בגד “חתיכי” אחר…..
    מי שבן זוגה מעדיף את משחק המחשב/ספר/טלויזיה באופן קבוע על פניה….שתבין שהזוגיות שלה על הפנים….זמן איכות זוגי הינו אינטרקציה בין שני אנשים בוגרים!!! ולא יעזור המשפט החוזר על עצמו עם כל אחת…”בוא נדבר”….שיחה צריכה לזרום/לקלוח

    • סתם אישה

      אני אוהבת את כל הטמבלים שחושבים שהכל צריך “לזרום” ולא צריך לעבוד על שום דבר, ברגע שצריך קצת להשקיע מאמץ או עבודה הולכים ולא משנה מה התוצאות או מה משאירים מאחור (ילדים לצורך העניין). שיחה לא בהכרח צריכה “לזרום” יש תקופות בחיים ששום דבר לא זורם והכל תקוע ואם יש מרירות או מריבה או כעס אז בוודאי שהשיחה לא “תזרום” וזה לא אומר שצריך להרים ידיים ואז דווקא צריך את המשפט “צריך לדבר” וחשוב לשבת ולדבר וךעבד ולחשוב ולאוו דווקא “לזרום”

      • נערה ממש אוצר

        צודקת מאד. תסמונת הזירמה הגברית… לאן אתה רוצה לזרום, יא אהבל?! קודם נשב, נדבר, נבין מה קורה, איפה הבעיה. בהצלחה!

    • סתם אישה

      ודרך אגב, מי שנראית רע בג’ינס נמוך לא בהכרח תראה רע בבגדים אחרים מסייה ז’אן פול גוטייה. יש כזה דבר מבנה גוף, וגיל והופעה הולמת ותתפלאה אבל נשים הן לא תעתיק אחת של השנייה ואנחנו לא מעין שכפול גנטי של פמלה אנדרסון ומה שמתאים לאחת לא בהכרח מתאים לאחרת. אם מישהי לא נראית טוב בג’ינס נמוך, למרות תכתיבי האופנה המחמירים שנוצרו בסטנדרטים של דוגמניות אנורקטיות, זה לא אומר שהיא לא תראה מעולה בחליפת עסקים מכובדת או בג’ינס נמוך מעט פחות.

  15. גברבר34

    בחרת שם מוצלח-מאוד מתאים לך…
    מי שלא נראית טוב במכנס מיקרו לא תראה טוב בחולצת בטן!!!
    בחליפה,ג’לביה,שמלה אולי…..
    “בוא נדבר על זה” נכון לפעמים כשמציק צריך/ורצוי לדבר על זה…
    אבל בסיטואציה שיושבים בסלון “סתם” ערב (קורה לא?) ואז באה הפנייה המפורסמת
    דבר איתילמה אתה לא מדבר…??
    תחשבי על זה

    • הכנסת את עצמך בין שתי מקלדות חדות… לא מקנאה בך : )

      בוטן,
      מסכסכת ידועה

    • סתם אישה

      תקשיב חבוב, אני עוד לא ראיתי את הגבר שנראה טוב במכנסי מיקרו וחולצת בטן, חוץ מדודי בלסר ושכמותו (אולי), ואני מוכנה להמר על הזרת שלי, שאתה מותק, לא דודי בלסר וגם לא נראה ממש טעים במיקרו וחולצת בטן. אז תאמר לי במטוטא ממך, למה אנחנו אמורות להראות פגז במוטציות האופנתיות האלו שנראת בסדר רק על בחורות בנות 17 בגובה 180 סנטימטרים ששוקלות 45 קילו? רק בגלל שחמור כמוך (ויסלחו לי החמורים) שאפילו לא מסוגל לנהל שיחה עם החברה האומללה שלו בערב שרבי ומשמים (אבל עושה רושם שכל ערב איתך משמים) רוצה שנראה כך??
      לפי מה שהבנתי “אינשטיין”, אתה מעוניין שהחברה שלך תהיה כוסית במיקרו מכנס ובחולצת בטן וכמובן שתשתוק. מה אני אגיד לך גברבר 34 שיהיה לך בהצלחה.
      ודרך אגב גם להיות “סתם אישה” זה עדיין יותר טוב מלהיות חזיר שובניסט ממוצע, שהחלום הגדול ביותר שלו לזיין דוגמנית כשמה ששאתה בטח עושה בפועל זה יושב כל הערב מול הטלווזיה עם שתי ידיים בביצים וסופר את שערות הערווה שלך מול איזו תוכנית ספורט מיותרת.

      • מלך מחפש מלכה

        סתם אישה אני רוצה להגיד לך שאת המלכה שלי!!! איזה פה מלוכלך יש לך, אלוהים ישמור את האנשים שאת לא אוהבת. אי אמוזונה לוחמת שכמוך אני יכול להתחתן איתך??

      • תכנית ספורט *מיותרת*? אין חיה כזאת. ולידיעתך, אנחנו לא סופרים את שערות הערוה, אנחנו פשוט מגרבצים – אותו עונג קטן שאלוהים העניק לנו כפיצוי על זה שאנחנו צריכים לחלק את חיינו עם סתם נשים.

  16. שלום. תהיתי לגבי כמה נושאים:
    1. מי זה “הוא”? חבר או בעל. חוששני שהאפשרות השניה מאירה את המאמר באור קצת פחות נעים, אפילו אם תגידי שהכל הומור, ואין שום בעיה של ממש, ואת סתם כתבת הכל בהגזמה פראית.
    2. מה הקשר בין נושא א של המאמר לנושאו השני? האם אלו מכנסוניה הקצרצרים של לראה קרופט? כי אם כן, הרשי לי לומר, המעבר קלוש במקצת, ואת המאמר כולו ניתן לדמות לריבוע עם גידול בצורת משולש.
    3. בתמונת התינוקת שפירסמת בעמודך באתר, ניתן לצפות מאחור בזוג רגלים דקיקות, החשופות היטב גם בחלקן העליון.נראה שהן שייכות לעלמת חן כלשהי. אם אכן זו תמונתך, אנא הבהירי לקוראים התמימים במי המדובר, וחישפי לעולם את הקשר האמיתי בינה ובין תסביכך בנוגע ללבישת מיני בגדים חושפים:)

    קורא תמים

    • אריאלה

      אני מודה שהקשר בין שני הנושאים קלוש, אבל הייתי חייבת להתמרמר בנושא המכנסיים, ואי אפשר לכתוב טור שלם על מכנסי ערווה (ותודה לסנופקין על השם הקולע).

      התינוקת אכן אני, הרגליים שייכות לשכנה שהייתה בת 13 כשהתמונה צולמה, אלוהים, זה אומר שעכשיו היא בת 44, זוועה. ולא תמיד הייתה לי בעיה עם בגדים קטנטנים, זו פונקציה של גיל ושל מצב פיזי, נגיד, אני לא בטוחה שאם הייתה לי בטן נפלאה הייתי עדיין הולכת עם חולצות בטן, כאילו תחושה שיש דברים שהם כבר לא לגילי.

  17. פעיל תנזים מהר גריזים

    אריאלה… אני יודע זאת פתאום
    אריאלה… פתאום עכשיו… פתאום היום

    ובקצרה:
    א.ברכי על שהילד התמכר לטומב ריידר. משחק מטומטם ופשטני , אני אישית מכיר בחור שהתמכר זה מכבר ל”וורקראפט” , היה מסתובב כזומבי טרוט עיניים אחרי לילות ארוכים של חוסר שינה בנסיון להרחיב את האימפריה שלו וממלמל מתוך הערפל שעטף את תודעתו
    *must kill orks*

    ב.את ההשגות שלך בענייני אפנה , מוטב שתשמרי לעצמך. אותה הנטייה המבורכת של המכנסיים להמשך מטה ומטה , כמו גם של החולצות לעלות מעלה ומעלה (החדווה שבלשבת בטייל זו או אחרת ולראות גופים שזופים ושדופים בחזיות המינימליסטיות האלו שמישהו ההין ברוב חוצפתו לקרוא להן חולצה – תאווה לעיניים!) חייבת להמשך , על אף שהיא מאלצת אנשים תמימים כמוני להתעוות בסבל מול שמנות שנופלות קקרבנות אופנה לאותו טרנד ומסתובבות בטייטס שחור נמוך גזרה כשכרסן המשתפלת מסתירה להן את הקפ”ק – איכס!
    בכל מקרה , ב”ליוויס” לדוגמה שומרים על האסטרטגיה המרשימה של לעצום עיניים ולהתעלם מכל טרנד, כך שאם במכנס חובק בטן חפצה נפשך , קיפצי לליוויס סטור הקרובה למקום מגורייך.
    את שמרי על הסטנדרטים האסתטיים לפי שיטתך – אך בינתיים
    שישחקו הנערות לפני!

    *הבהרה*
    מהטקסט שלמעלה , עשוי להשתמע למי שלא מכיר את הכותב שהוא נמנה על זן עלוב ונקלה של פדופילים. באם תטרחו לברר , לא תתאמצו למצוא מליצי יושר שישמחו לספר לכם שהכותב מחייך מהשנים הנפלאות בהן קיים מבחר רחב של בחורות שיכולות ללבוש בגדים שערוריתיים , הוא יכול לבעול אותן , והכל במסגרת החוק ואמות המוסר המקובלות.

  18. כלבתא

    נו באמת. מה כל הפסיכולוגיה בגרוש הזו? היא עוד תזרוק את המסכן מהבית בגללכם.
    מה הוא ביקש בסה”כ? קצת זמן לעצמו, במשחק שבנים אוהבים (יריות וכו’) ומה רע אם מרצדת על המסך דמות ענוגה של כוסית במכנסונים?
    אז נכון, אולי הוא קצת מתלהב מהמשחק החדש, ומקדיש לו קצת מעבר לרצוי בעינייך, אך כטבעו של כל דבר חדש, ההתלהבות תרד.
    יד על הלב. לו לארה קרופט היתה מאויירת כדמות מכוערת הלבושה ברישול, כשמשמניה פורצים דרך כל פיסת בד, או שמא הגיבור היה זכר, האם היתה קמה המהומה?
    קצת פירגון, לא מעט הומור והמון הבנה לילד שבתוכו.
    שבת שלום.

  19. התמכרויות – המוטו שלי. מאז ולתמיד.
    לאוכל, לסיגריות, לתשומת-לב.. ובשנים האחרונות – למחשב.

    שנינו, הוא ואני, היינו מכורים, במשך שנים, למשחקים (אמיתיים) – שש-בש, צוללות, ארץ-עיר, רמיקוב, שבצ-נא. שיחקנו זה מול זו ואחר-כך עם הילדים… עד שבא המחשב.
    והתמכרתי. הייתי שקועה במשחקים עד אשמורת שלישית. במיוחד אהבתי להילחם בנאצים וגורילות אחרות, במגדל הלוהט של וולפנשטיין או מה-שמו. אישה בת ארבעים, בלי בושה, יושבת מול המקינטוש, מחסלת דמויות מרושעות שמגיחות מכל פינה ודלת, אוספת אוצרות ונהנית מכל רגע.
    ואז בא האינטרנט. האתרים, הצ’אטים. חוויה כלבבי.
    אציין שכבר בגיל עשר הייתי מכורה לשיחות-שבכתב. ולא במחשב! כשהמחשבים עדיין היו מפלצות אימתניות שתופסות חדר שלם ויורקות פלט אינסופי של רצועות מחוררות, והמחשב האישי עוד היה חלום רחוק (אפילו טלוויזיה טרם היתה בישראל דאז) – היינו, אני וחברה שלי, יושבות משני צידי שולחן, מעבירות בינינו הרמס-בייבי ומתכתבות בתיקתוק.
    יש לנו ארבעה מחשבים בבית. שנינו עובדים רוב הזמן בבית. הוא במחשבים שלו ואני בשלי. אני מכורה לצ’אטים ולטאקי-ברשת, הוא מכור לעבודה ולסימולציות. אני נשארת מול המחשב הרבה אחרי שהוא הולך לישון. ועם כל זה – הזוגיות נפלאה לא פחות משהייתה לפני עשרים ושתיים שנה, ואף אחד מאיתנו לא מתלונן על העולמות הנפרדים ששנינו משוטטים בהם. אולי משום שאנחנו מגיחים מהם לפגישות תדירות, קצרצרות וארוכות – של חיבוק, שיחה, אהבה, טלוויזיה, ארוחות, בילויים, ילדים ועוד.
    מי קבע שבני-זוג “צריכים” להירדם ביחד? ומי החליט שאהבה עושים רק בלילה? ומי חרץ שעיסוקים/ התמכרויות/ תחביבים נפרדים מחסלים זוגיות? כל אקסיומה בנושא מופרכת… אם יש קבלה הדדית, כבוד ופירגון לזולת ולעיסוקיו, לחייו הפנימיים והחיצוניים, יהיו אשר יהיו – האהבה מנצחת.

  20. ניאו

    בסטנד-אפ המפורסם של אדי מרפי ‘בגסות’ משנות ה-80 של המאה הקודמת הוא מתאר מצב בו האישה תופסת את הגבר על חם עם אשה אחרת, במיטה שלהם בביתם המשותף: אחרי התנצחויות אין סופיות שעיקרן: “מי שראית שם זה לא אני”, הוא מודה בסופו של דבר בעובדות אבל לא באשמה: “כן אני מודה, זיינתי אותה, זיינתי אותה, אבל אני עושה אהבה איתך”.

    לארה קרופט היא ‘האשה המושלמת’ לכאורה, בדיוק כמו שתיארת אותה, אבל היא דמות וירטואלית. אישך, או בן זוגך, רשאי ואף יכול לירות בקופים, לשמוע את גניחות ההנאה של קרופט עד שיגיע לסיפוקו. אבל בלילה בלילה, כשהשמיכה מתרוממת קלות ואת מרגישה אותו נכנס פנימה לצידך, את יכולה להיות בטוחה שמיליוני נשים בעולם, באותו מצב בו את נמצאת, מאושרות הרבה יותר מקרופט המושלמת. שהיא קרוב לודאי ירוקה מקנאה. וירטואלית כמובן.

  21. גברבר34

    סתם אישה
    אכן הזהירו אותי מחרצובות לשונך ומהפה המלוכלך שלך…כל אחד וסגנונו.
    למה כל האגרסיות?? לא קנו לך משחקים כשהיית ילדה?? שיחקו בך בילדותך??
    הבנת הנקרא נדרשת כאן!!!! מעולם לא אמרתי שחייבים להראות כמו דומניות אנורקטיות (תבדקי)
    מעולם לא אמרתי שאין צורך לדבר…אני כלל לא חובב ספורט…
    עדיין אני עיקש בדעתי שמי שנראית רע במיכנסי מיקרו תראה רע גם בג’ינסים נמוכים ו/או חולצות בטן!!! אז מה?? חליפות,שמלות,ג’ינס סולידי הכל הולך.
    לצורך האיזון אומר שגם גברים שמנים נראים מגוחכים/מגעילים/זוועה במכנסיים נמוכות ו/או חולצה מורמת (עכשיו את מרוצה?)
    בעניין ה”לדבר” כל בחור יאשר את הקטע הבא: יושבים בסלון בערב שגרתי (קורה) בוהים בטלויזיה/מדפדפים בעיתון ואז באה הפצצה הנשית בדרך כלל “למה אתה לא מדבר איתי?”
    נושא אחרון-יפה מצידך שהוצאת עליי את האגרסיות שלך אולם אין אני עובד בתעשיית האופנה ואין אני אחראי שנערות דקיקות 10 מידות פחות מימך מדגמנות בגדים…
    אני לא הכתובת ואת דעתי על הנושא כלל לא הבעתי
    ביי
    ותשתי משהו (-:

    • סתם אישה

      האמת היא שעכשיו אני נזכרת שתמיד רציתי מאוד בית של ברביות ומשום מה אף פעם לא קיבלתי ועשרות הברביות שלי נאלצו לישון את שנת היופי שלהן על המדף בחדר – כל הבאסה.
      ועם כבר בברביות עסקינן, לשם ההבהרה אני דווקא מהמאושרות שהצליחו במאמץ רב לשמר את אותה מידה 36 נחשקת, אבל עם השנים המאמץ הופך להיות קשה יותר ומתסכל יותר. ואני בהחלט מבינה שאתה לא בתעשיית האופנה אבל בלי משים הגברים עוזרים לשמר את הסטנדרטים הבלתי אפשריים האלו. אני אחת מתוך שלוש אחיות, כולנו מעל למטר שבעים, כולנו מידה 36 וכולנו חושבות כמה נחמד היה להוריד רק עוד כמה קילוגרמים…
      אם היה מדובר רק בנו אז הייתי שולחת את הורי שיחיו לבדיקה, אבל לצערי מדובר גם בחברותי ובאופן כללי בכל בחורה שפגשתי, לא משנה כמה רזה היא תהיה.
      גם אתם, בדיוק כמונו, רואים את כל אותן פנים מחייכות מעל דפי הכרומו של המגזינים, גם אתם רואים את הנערות השדופות וגם אתם מצפים לחזור הביתה לאישה שנראית בדיוק כך – ואם חלילה היא שוקלת חמש או 6 קילו יותר אז היא הופכת להיות “סתם אישה”
      אני לא חושבת שאנחנו צריכים לתפוח למימדים אדירים אבל טווח המשקל שהחברה מותירה לנו הולך ומצטמצם, בעוד כשמדובר בגברים העסק הוא לא כך.
      לגבר עם כרס עגלגלה יסלחו לאישה לא.
      למה בחורה כמוני מטר שבעים ושתיים ששוקלת 55 קילו, רזה לכל הדיעות ובכל קנה מידה, בכלל מרשה למילה כמו דיאטה לעבור לה בראש?? אני יודעת שזה אבסורדי ובכל זאת אני לא מצליחה להתגבר על זה ותאמין לי זה לא באג אישי שלי.
      מי קבע שאישה במידה 40 לא יכולה להיות גם יפה? מי קבע שהמידה היחידה היא 36 ?
      אני לא יודעת אבל תכנס לחנות אפילו כמו זארה או מנגו תנסה למצוא בגד מעל מידה 40 – בהצלחה…

      • סתם אישה

        ובנוגע ל”למה אתה לא מדבר איתי” לפעמים נחמד לשבת סתם כך ולשתוק ואני הראשונה שתסכים עם זה. לפעמים חוזרים מהעבודה בערב מותשים, שחוקים והדבר האחרון שמתחשק לעשות זה לנהל שיחת נפש. אבל השאלה הזאת באה בדרך כלל אחרי ימים, שבועות, חודשים ושנים של שתיקה ארוכה ומתמשכת. מעין שתיקה כזאת שרועמת בבית כמו צפירה.
        אני יכולה להגיד לך שאחרי שנים של שתיקה נמאס לנו בסוף ואנחנו קמות ועוזבות ואז אתם נותרים המומים – הרי הכל היה בסדר למה היא עזבה??
        תחשוב על זה

        • גברבר34

          “סתם אישה” יקירתי
          אני שמח ששתית מיים ונרגעת…אם לפרוק עליי את זעמך הואיל לך ,אז אחלה (-:
          את אומרת שלגבר עם כרס סולחים…מי סולח?? מי מתעלם ?? אתם הנשים!!!
          אישה נאה שהגבר שלך מתחיל לגדל כרס וחריץ ישבנו מבצבץ אם זה מפריע לה אז זו זכותה וחובתה להעיר לו על כך!!!
          דבר נוסף אין לי כוונה ללכת למנגו ולזארה לחפש מידות מעל 40 לנשים כיוון שאין זה מעניין
          אותי במיוחד…צר לי את בגדיי אני קונה (מידה 42) חפיף ברבע שעה בלי התלבטויות ובלי היסוסים כיוון שנושא הלבוש לא מטריד אותי…(ברוך שלא עשני…)
          לטעמי האישי אישה מידה 40 נינוחה עם גופה מושכת הרבה יותר מאישה מידה 36 שכל הזמן במאבקי דיאטה…אבל זו דעתי האישית
          שנה טובה לך

          • סתם אישה

            מה אומר לך כן ירבו גברים שחושבים כך. אבל לעניות דעתי, לא קיימת חיה כזאת – כלומר אישה נינוחה עם גופה (בכל מידה שלא תהיה).

          • אריאלה

            אבל אישה שלובשת מידה 40 רחוקה מאוד מלהיות שמנה, או מלאה אפילו. נשים במידה 40 הן די רזות במונחים המקובלים, אז בזה שאתה מרשה למישהי להיות מידה 40, אתה לא ממש מפגין סלחנות.

            • גברבר34

              סתם אישה יקירתי-אני שמח שה”תקשורת” בינינו השתפרה…לגבי אין נשים נינוחות בגופן
              אז הרשי לי להיות קצת שובניסט ולומר שקשה למצוא נשים נינוחות בכלל…ולא רק בעניין מבנה הגוף…אתן “קצת” יותר אימפולסביות מאיתנו הגברים וזו אחת הסיבות שאחנו אוהבים אתכן למרות הכל……(-:
              אריאלה-?? ?? ?? ?? ?? מידה 40 אצל אישה לטעמי לפחות זה ברמת השמנמונת+
              בד”כ זה לא נראה משהו…תלוי בפרופורציות
              חג שמח

              • אריאלה

                אנורקסיות, או שאין לך מושג מידה ארבעים מה היא.

              • לא כ”כ מסתדר לי איך לסתם אישה ענית כי נשים במידה 40 הן מושכות, ואח”כ החלטת אחרת וענית לאריאלה שנשים במידה 40 הן שמנמנות + ובדר”כ זה לא נראה משהו.
                כל אלה הם ציטוטים שלך. אז קודם כל אני מכירה לא מעט נשים, חלקן גם מלאות מאד שמרגישות נוח מאד עם גופן, הולכות לים ולבריכה, מתלבשות לפי צו האופנה ואף משתזפות בערום (כמובן שבמקומות הנכונים).
                חוץ מזה אני מצטרפת לאריאלה. אין לך שמץ של מושג בהערכת מידות. מידה 40 זה שמנמונת
                +?? ?? ??. מידה 38, לידיעתך, נחשבת לבחורה נורמלית נוטה לרזה (משהו בסגנון של ריטה). מידה 36 זו בחורה ממש רזה. כמובן שהכל תלוי גם בגובה, כי אם זו בחורה נמוכה במיוחד 36 זו מידה נורמלית, אבל אני מתייחסת לגובה הממוצע.
                מידה 40 היא סה”כ מידה אחת מעל 38 וזה ממש לא שמנמונת. מידות 42-44 זו כבר בחורה מלאה או שמנמונת.
                אני הולכת במכנסים מידה 40, ועם כל הצניעות (ויש לי), אני לא חושבת שאני נחשבת לשמנמונת.
                זה שיש לי 4 קילו עודפים לא הופך אותי לשמנמונת +, עם כל הכבוד לך.
                עד עכשיו לא נתקלתי בשום בעיה מיוחדת עם בני המין השני, אולי אף ההיפך. כשהייתי יותר צעירה ולבשתי מכנסיים 38 התחילו איתי אפילו פחות. חבל שאתה קובע קביעות והגדרות מטופשות. זה שאתה מחבב בחורות רזות לא אומר שלדעת כולם מידה 40 נראה לא משהו.

              • סתם אישה

                “קשה למצוא נשים נינוחות”?? ? הרשה לי לגחך כי הרי ידוע שאתם הגברים הם זן נינוח ורגוע להפליא. ובגלל שהגברים כל כך נינוחים אין בכלל אלימות בעולם. אין גבר שדוקר גבר אחר רק בגלל שהוא שרט לו את הרכב, אין גבר שמכה באגרופיו גבר אחר רק בגלל שהוא העז להסתכל על החברה שלו. ובכלל ידוע שאטילה ההוני, היטלר, מוסליני ועוד כמה גברים נחמדים היו מאוד נינוחים ורגועים. אלימות של גברים כלפי נשים בכלל קיים?? הרי אתם ג’נדר כל כך נינוח.
                יקירי הרשה לי להגיד לך שאתה לא רק “קצת שובניסט” אתה הרבה שובניסט ובעיקר הוזה או לפחות מנותק קשות מהמציאות.
                ובנודע למידה 40, כנישהו שהעיד על עצמו שהוא במידה 42 לא הייתי ממהרת לכנות נשים במידה 40 שמנות. הייתי מרחיבה בנושא אבל אני חושבת שאריאלה ותמר כבר סיכמו את הנושא כמו שצריך, למרות שאתה מחזק את מה שאמרתי – מגוון המידות “המותרות” לנשים רק הולך ומצטמצם, מידה 40 זה “שמנמונת” ?? ? טוב אני בכל זאת מרחיבה וחבל כי זה סתם מרגיז אותי

                • גברבר34

                  בנות יקרות
                  תמר-כשאמרתי ל”סתם אישה” שעדיף מידה 40 נינוחה עם גופה (שמה קצוץ על מה חושבים) מאשר 36 אשר כל החיים בדיאטות ומרדפים אחרי כל קלוריות-משיכה זה לא רק מראה!
                  כמו כן הערכת מידות שאין לי-אז דוקא יש ויש במשך שנתיים “התהוללתי” בקופידון ובאודיגו ויאתי לעשרות בלינדייטים ואני יודע בדיוק מה זה אומר ההגדרות של עובי בעיני נשים…
                  באיזשהו שלב כבר לא הסתפקתי בהגדרות כלליות …ועברתי למידות מדויקות!
                  נכון זה לא כל כך רומנטי אבל מסנן מצויין וחוסך מפחי נפש…וכן תודה הסתדרתי ואנחנו מתחתנים בקרוב.
                  סתם יקירתי-כשאמרתי על נשים שהן פחות נינוחות התכוונתי לזה שאתן מתעסקות הרבה יותר באיך אני נראה ומה אני לובשת מאשר גברים…וזה בסדר גמור ולא הייתה שום כוונה לרדת או להקניט.
                  לידיעתך מוסוליני היטלר והרוצחים האחרים היו מאוד נינוחים ומאוד רציונליים במעשיהם מה שכמובן מגדיל את הזוועה…
                  יאללה עזבו שטויות העיקר שנהיה כולנו בריאים ושנה טובה
                  (-:

                  • האמת שבהתחלה הצלחת לעצבן אותי, אבל אז קראתי את התגובה שלך וסתם גיחכתי לעצמי.
                    “התהוללת” באודיגו ובקופידון?? עשרות בליינדייטים?? מסנן עפ”י מידות?? הנשים שיצאת עימם הסכימו בכלל לומר אותן?. טוב, האמת שחבל על המאמץ וההשקעה בתגובה אליך, אפשר סתם לצחוק מהתגובות שלך ולהמשיך להגיב לקוראים ראויים יותר.

  22. גברבר34

    תחיה אהבתי את הגישה שלך!

    • בוטן

      עכשיו נשאר רק עוד דבר קטנטן אחד – ללמוד איך מכניסים תגובה למקומה הטבעי.
      אם ברצונך, לדוגמה, לענות לסתם אישה, לחץ על ה”הגיבו” שבתחתית בתגובתה.

      בוטן,
      ברווח שבין המכנסיים לחולצה

  23. ברזילאי

    נקודה למחשבה,
    כלכך נהייה נפוץ נושא קו המותניים בהקשר של החוטיני ! (ולאו דווקא בהקשר הקדמי של המכנס).

    כל הנשים עכשיו לובשות מכנס שכזה עם חוטיני צפוי כלכך !
    מה העניין ?
    TEASING ??
    להראות את שולי התחתון מבצבץ בגב התחתון, בואכה התחת ?

  24. בתור מי שהעבירה בשנה האחרונה לפחות 40 שעות מחשב עם ילד בן 10 (אמיתי, לא מטאפורי – פר”ח) – בשניה שהם נכנסים לשם לא תוציאי אותם במאיץ חלקיקים. הפתרון הוא לנסות להצטרף אליהם – פה ושם זה די כיף.
    בקשר למכנסיים – כל מילה נכונה, זה יותר גרוע מפלטפורמות ומה שהכי נורא זה שילוב של שניהם.
    ובאופן כללי, אם יורשה לי – אופנת סתיו-חורף 2002-2003 עושה לי חשק להחזיר את המחיקון לשימוש.
    live long & prosper!

  25. את סתם מקנאת למה שאת לא כוסית ולא יכולה ללבוש מכנס נמוך כזה שאפשר לראות לכם את השערות של הכוס וזה רק כוסיות יכולות.

  26. מתנגדת

    האמת היא שעם כל הכבוד וההבנה, נמאס לי לשמוע כל הזמן שמדברים על “בעית הגזרה הנמוכה.”
    אני בעלת מכנסיים בגזרה הכי נמוכה שאפשר למצוא האמת היא שאין לי מכנסיים יותר גבוהות.
    ועם כל הצניעות גזרתי מאשרת את הלבוש והבטן החשופה משתלבת מצויין עם כל הסיפור.
    מספר החנויות שמוכרות מכנסיים בגזרה גבוהה הוא סביר בהתחשב בעובדה שמעט מאד בנות קונות מכנסיים כאלה. ולא נראה לי שהטרנד יעבור בזמן הקרוב, אז כל אוהדות הגזרה הגבוהה יצטרכו פשוט לכווץ שפתיים ולהתרגל.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *