המדריך לצפייה אינטגרלית

למשך החודש הקרוב תתחלק המדינה כולה (ובעצם גם שאר העולם, אבל למי אכפת מהאנטישמים האלה) לשני חלקים: הראשונים, נקרא להם ה"מאושרים", ייצמדו למסכים בכל רגע אפשרי, החל מהבוקר – בו משודרים המשחקים בשידור חי – וכלה בשעות הערב בהן ניתן לצפות בתקצירים, פרשנויות ומהדורות מיוחדות של "חדשות הספורט". אותם מאושרים ימלמלו שמות שנשמעים כמו דרום קוריאנית מדוברת לשאר בני התמותה: פאפא דיוף (נראה אתכם מבטאים את זה נכון!), ביצ'נטו ליזרזו, חוזה לואיס צ'ילברט ועוד רבים וטובים. ה"מאושרים" ימלאו את ביתם במיני מוצרים הקשורים במישורן או בעקיפין בשגעת המונדיאל – חולצות של שחקנים, גרעינים, בירות, עיתוני ספורט, טבלאות סטטיסטיות ושאר "מאסטים" שכל אוהד כדורגל דואג שיהיו ברשותו.

החלק השני של המדינה, לעיל – ה"אומללים", יבלה את החודש הקרוב בקיטורים בלתי פוסקים על הקדחת העצבנית שפשטה במדינה. הללו יתרחקו מכל מה שקשור במשחק הפופולארי בעולם, כאילו היה נגוע באנטרקס.

אחרי ההקדמה הקצרה סביר להניח שכבר שייכתם את עצמכם ואת כל מי שאתם מכירים לאחת משתי הקבוצות הנ"ל. רגע, עצרו! תחשבו שניה ותודו בכך, שרוב אלה שהכנסתם לקבוצת ה"מאושרים" שייכים גם לעוד קבוצה, גדולה וידועה – הזכרים. הנקבות, לעומת זאת, מקוטלגות על ידי רוב בני האנוש אוטומטית תחת הגדרת ה"אומללים".

כאן יהיו המקום והזמן המתאימים לגלות את ייעודי ואת סיבת קיומי עלי האדמות. אני הגעתי לעולם כדי להוות דוגמא חיה ומוחשית לקיומה של מוטציה נדירה, אחת ששרדה באורח פלא לאורך שנות האבולוציה – בחורה שאוהבת כדורגל! כן, תתפלאו, אבל יש גם כאלה. בשורות אלו הייתי רוצה לפנות גם לגברות וגם לגברים שביניכם, ולהסביר, איך מתמודדים עם פלא העולם השמיני, בדמות אוהדות הכדורגל. מכיוון שבכל זאת, אנחנו עדיין חיים בחברה שבה הקיטלוג שעשיתם בראש עובד יופי, אני גם אתן כמה עצות לבחורים ה"מאושרים", כדי שיוכלו לגרום קצת נחת לבנות זוגם, ומן השני אומר כמה מילים לאותן "אומללות". מסכנות, יש להן חודש להעביר! לפחות שייהנו קצת…


"כן, אני יודעת, שרונאלדו משחק באינטר, תודה ששאלת!"
או – שישה דברים שכל אוהדת כדורגל רוצה שתדעו:


1.
אנחנו מבינות בכדורגל לא פחות מכל גבר ממוצע. תיקון: אנחנו מבינות בכדורגל יותר מהרבה גברים ממוצעים.


2.
לא, אנחנו לא פריחות.


3.
גם לא. אנחנו לא מרגישות גבריות, רובנו מאד נשיות דווקא.


4.
בניגוד לעמיתנו הגברים, אנחנו לא מגהקות בירה ולא מגרבצות בזמן הצפייה במשחקים.


5.
אנחנו מסוגלות להסביר מה זה נבדל, בלי להסתבך.


6.
עוד פעם לא! אנחנו לא אוהדות את מנצ'סטר, רק כי בקהאם חתיך. וכן. הוא חתיך.


"מותק, תראי איזה חתיך אואן!"
או – שישה דברים שאפשר לעשות כדי למנוע מהחברה שלך לזרוק אותך מהבית אחרי שבועיים של בהייה בשידורי המונדיאל.


1.
כדי להכיר לבת זוגתך את נפלאות הכדורגל, וותר למשך יום אחד לפחות על החברים המזיעים שלך. אל תירק קליפות על השטיח, אל תקלל ואל תגרד באיברים אינטימיים.


2.
הסבר לחברתך מה זה אופסייד. ידוע, שאם הצלחת להסביר זאת לזוגתך, סימן שהיא מאד אוהבת אותך. שווה לבדוק, לא?


3.
תבטיח לה שתצפו יחד ב"לחיי האהבה".


4.
תבטיח לה שתנסה להבין את העלילה, שלא סתם תבהה במסך. והכי חשוב לעולם אל תגיד על אף אחת מנשות הסדרה "שיו, איזו כוסית"!


5.
תפנה את תשומת ליבה לכך שרוב השחקנים הם צעירים, שריריים ולעיתים חתיכים. אזהרה – היא עלולה למלא את החדר בפוסטרים של טוטי או באטיסטוטה.


6.
כשאתה בא להכיר בין חברתך לבין עולם הכדורגל – אל תירא! יכול מאד להיות שהיא לא תשנא את זה כמו שאתה חושב.


"בייבי, לפני שמתחיל אנגליה – ארגנטינה, תוריד את הזבל, תקפוץ לסופר, תוציא את שמופי וקח מאימא שלי את שאריות החמין, טוב?"
או – שישה דרכים להפוך את החודש הזה לנסבל הרבה יותר ואולי אפילו כייפי, גם אם את מתעבת כדורגל.


1.
פתחי בגברך רגשי אשם על כך שהוא בוהה במסך במקום לבלות זמן איכות אתך. עכשיו נצלי זאת כדי לגרום לו לעשות עבודות שונות בבית.


2.
תנעלי אותו בדירה עם חבריו הבהמיים ולכי לבלות עם חברות. בדרך את מוזמנת לפוצץ את תקרת האשראי. אם הבנזוג יתעצבן, סימן שלא עבדת מספיק על יצירת רגשות האשם. קראי ושנני את סעיף 1.


3.
תתנחמי, הוא לא בודק כוסיות על שפת הים – הוא צועק משפטי אהבה לג'באר ברזילאי.


4.
אם הגבר שבחייך הוא מעריץ אמיתי סביר להניח שהוא יחתוך מכמה ימי עבודה לטובת המונדיאל הנוכחי. נצלי זאת. תחזרי מוקדם מהעבודה ותבלי את אחר הצהרים איתו.


5.
תנסי להרוויח נקודות אצל החבר. שנני כמה שמות מפורסמים, תקני לו פיצוחים וכו'. הוא יעריך את זה. הולך מצוין עם רגשי האשם (ע"ע סעיף 1).


6.
זה נגמר תוך חודש. כבר בראשון ביולי תוכלו לנסוע לכמה ימים בפריז, בלי שזידאן ילווה אתכם עשרים וארבע שעות ביממה.

צפייה נעימה.

קירה אבלמוניץ

נולדתי, עליתי, למדתי, עשיתי (צבא). עכשיו לומדת מדעי המדינה, עובדת בשכר מינימום ומנסה לכסות את המינוס. בקיצור, בדיוק כמו כולם

תגובות

  1. המגלחת

    מאוד כעסתי כששמעתי שהמשחקים משודרים בבוקר, מהסיבה הפשוטה שאני עובדת ערב כמעט כל יום, מה שמשאיר לי בבקרים דקות בודדות עם אהובי בלי שאיזה ברזילאי ייתקע בינינו. וכן, הייתי מאוד בגישה של "למה שפשוט לא תתנו להם עוד כדור והם יפסיקו לריב" (משפט גאוני ששמעתי ממישהי בעבודה) עד אתמול, כשפתאום הבנתי, שאם זה או אני או רונאלדו,רונאלדיניו ועוד כמה אנשים עם שמות שנשמעים כמו עיוות אחד של השני – בחיר ליבי יבחר בעיוותים. וכך, בלי שום ברירה נשכבתי על המיטה וצפיתי בכל המזיעים האלה רודפים במשך יותר משעה אחרי כדור. נכון שעולות במוחי אופציות מהנות ומרתקות הרבה יותר לבילויים משותפים, ואם להיות לגמרי כנה, נכון שזה לא היה הדבר מעניין שצפיתי בו, אבל די משעשע לראות איך אנשים משתגעים כולה בגלל גול. או כמו שאמרו לי היום: "בובי, זה חודש אחד פעם ב-4 שנים, תביני".
    אז אני מנסה להבין.
    לפחות עד שתתחיל העונה הבאה עם "משחק השבת" כל סופשבוע.

  2. צב מעבדה

    קצת חדשות טובות בשבילך מברביסטאן (היא ארצן של הברבי'ס, היא שבדייה).
    בשבדייה הכדורגל הוא משחק פופולרי מאוד גם בקרב הבנות. עד כדי כך שיש להן כאן ליגה פעילה משלהן.
    חבל רק שהן לא מחליפות חולצות בסוף המשחק…

  3. מוקצ'ינו

    כגולשת די ותיקה, פה בבננות, אני שמחה לראות שמקדישים קצת תשומת לב גם לדברים אחרים, חוץ מסקס….(לא שסקס פחות טוב מכדורגל:)….).
    רק מה, חבל שאין מספיק תגובות. נראה שגולשי וגולשות "בננות" לא כ"כ מתעניינים בכל מה שחורג מתחום ה"בינו לבינה"…וחבל, כי המונדיאל פה, וגם אם ממש שונאים אותו (כמוני!), אי אפשר להתעלם. כתבה כייפית!

  4. פרובינציאל מגורז

    בעוד יש כאלה שפותחים ערוצים כמו "אגו", יש בינינו שהפנימו את העתיד כבר מזמן, ומרגע שהביטו בעיניה של זו שליבם בה חפץ, לחשו לה ברכות "בואי נראה את המשחק של הפועל". חלקם אף טרחו ללמד את בחירתם את כל שירי השחקנים כולם, והדגימו לה מהו נבדל פאסיבי באמצע מסוף כרמלית, בשתיים בלילה.

    היום חובקים אותם חברים אוהדות מושלמות, שרואות לפחות שני משחקי מונדיאל ביום, ושוקלות ברצינות אפשרות של מנוי לשער שבע, בשנת הבלומפילד הבאה עלינו לטובה. מסתבר שרצון טוב הוא כל מה שצריך.

    • ערס פואטי

      נו, למרות שיש לי מן המוכן כמה דאחקות שמורות היטב בנושא הנשים והכדורגל, האין זה מוגזם לצפות שהמאמר יהיה, אהם, יותר מצחיק?

      מכירות את המושג "אבל זה טוב לעור הפנים?". בדיחה טובה של עירית לינור מלפני עשר שנים, שהיום משוננת בפי כל אחת שאין לה משהו יותר טוב להגיד, בשניה שהתבקש שתאמר משהו ("אמנם בזבזתי את כל היום בפורום של הבננות, אבל זה נורא טוב לעור הפנים"). שנאמר – יאללה יאללה. גם הנושא המשובב של הבנים לכדורגל הבנות לפח הזבל ראוי לטיפול ראוי יותר. וגם – לתזמון הולם למאמר מהסוג שכמוהו פורסמו כבר לפני שבוע בכל אתר, עיתון ופמפלט רענן.

      ופרובלונה מנובז, ראשית, החברה שלך מלאך ואתה כרוב מגן העדן, ושנית, להעביר בחורות להפועל תל-אביב הפך גם הוא לטרנד חינני בזמן האחרון. הבעיה תהיה כשרוצים ללמד בחורות לאהוב *כדורגל*.

      בכל מקרה, עלה לי רעיון שגנבתי ממך קודם, לפתוח קורס ל"איך תעשי את עצמך מבינה בכדורגל", אינסטינקט שיש לגברים מלידה. מה אתה אומר? יהיה ביקוש? תנאי תשלום נוחים + דרושות?

      • מוקצ'ינו

        מה? אינסטינקט שיש לגברים מלידה? איזה קשקוש….אני מכירה ה-מ-ו-ן בנים שאין להם לא מושג ולא בטיח בכל מה שקשור בכדורגל. לעומת זאת, אני רואה, שיש בנות עם מושג ויותר…אז אל תקשקש (אל תעלב, הכל באהבה!)…..

      • חמדה בן יהודה

        מאז קריאת תגובתו של פובידל מתוק-מעז, אין לי מנוחה וכולי שוקקת – מתי יראה גם לי מישהו מהו נבדל פאסיבי?

  5. נחמד מאד שאת אוהבת כדורגל, חבל מאד שהרסת הכל בזה שהכנסת את עצמך לסטראוטיפים בלי להתבלבל (תבטיח לה שתצפו יחד ב"לחיי האהבה") – נמוך, גם לשם הציניות המשעשעת.

    • קירה

      ייתכן שהסטריאוטיפים שלי מורידים את כתיבתי לרמות נמוכות, אבל, אם לא שמת לב, כל הכתבה נכתבה בחצי חיוך….
      ואגב, בחורה שהיא באמת פמיניסטית, לא מפחדת לאהוב כדורגל, בדיוק כמו שהיא לא מפחדת לצפות בטלנובלה.
      רוב הצופים בלחיי האהבה הן נשים, סטטיסטית, ואין בזה שום דבר מבזה או משפיל, בדיוק כמו שאין שום דבר משפיל בזה שרוב צופי הכדורגל הם גברים.
      Take it easy..:)

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *