משפחת המלוכה האמריקאית

התופעה

נדמה כאילו חופן של פירורי תרבות אמריקאית אקראית בת עשרות שנים נשאבו להם יחדיו מכל מיני פינות עבשות על מנת להתנקז בוואקום אדיר אל תוכו של החור השחור אשר במרכזו נוצרה פצצת הרייטינג הטלוויזיונית: "האוסבורנים".

המשפחות פארטרידג', בריידי, באנדי וסימפסון עורבבו ונוצקו לתוך פורמאט הריאליטי טי.וי. ביחד עם מנה נדיבה של מנטאליות ה'ווייט-טראש', שני מרכיבים שזוכים לאחרונה לפופולאריות רחבה, בעיקר בזכות אושיות תקשורת ובידור נכבדות כמו: ריקי לייק, ג'רי ספרינגר ואמינם. תוסיפו לזאת קמצוץ של רוק כבד, ז'אנר מתקמבק לכשעצמו, אם נסתמך על פסגות מצעדי הפזמונים בארה"ב ותקבלו את הנוסחה המדויקת שבראה את הקוקטייל הכי לא תקין פוליטית שאפשר לחלום עליו שהתקבל בחמימות גורפת באומה האמריקאית. הצופה האמריקאי המצוי, אכן הגיב לנוסחה המנצחת בחדווה: יותר משבעה מיליון צופים ראו את פרק הסיום של העונה הראשונה.
מירנדה, שרלוט, קרי ברדשאו וסמנתה אולי מככבות במחוזותינו הפרובינציאליים, אולם בעולם האמיתי, הכוכבים הם: אוזי, שרון, קלי וג'ק אוסבורן!

ועכשיו, בוודאי אתם מסוקרנים לדעת במה מדובר ועל מה כל המהומה.
אז ככה: זוכרים את אוזי אוסבורן, סולנה הפרובוקטיבי והכאריזמטי של להקת המטאל "בלאק-סאבאת'" אי-שם מההיסטוריה המלבבת של שנות השבעים? ובכן, מסתבר שמלך האופל לא הצליח לממש את משנת הרוק'נ'רול הרווחת: "חייה מהר, חזק ומסוכן, תמות צעיר ותשאיר אחרייך גופה יפה לדיראון עולם", אלא הוא חי, קיים ועשיר מאוד בביתו שבבברלי הילס. הסדרה עוקבת אחר חיי היומיום של משפחתו והתוצר המוגמר הוא מעין פריק-שואו מלא ברגעי חסד אינטימיים, קטעי אבסורד הומוריסטיים להדהים ומארג של רדידות ועומק ששזורים זה בזה.

המחזה

משתתפים:


אוזי
– בן חמישים ושלוש, בתפקיד אב המשפחה.
אייקון מוכה פרקינסון ומרובה קעקועים, שידיו רועדות תדיר והוא מתקשה לדבר בצורה מובנת, הן מחמת מחלתו והן בשל מבטא מעמד הפועלים הבריטי הכבד שבו הוא אוחז.
עכשיו כבר ברור לכולם שהמבטא האמריקאי אשר איתו הוא זימר לפני כמה עשורים את הלהיטים: 'איש הברזל', 'פאראנואיד' ועוד רבים וטובים אחרים, עלה לו בדם, יזע, דמעות ושתן.


שרון
– חסרת הגיל, בתפקיד האם והרעייה.
אשה אסרטיבית ונמרצת שמתפקדת על תקן הדבק שמלכד את כל צלעות המשפחה.
היא המדחף שמניע את הקריירה המוזיקלית של אוזי מאז ימי "בלאק סאבאת'" ועד היום. אופי דמותה נע על פני הסקאלה שבין אמא פולנייה ורעייה למופת לנערת רוק משוללת כל רסן. מוכרת לצופים גם בכינויי שניתן לה על ידי שכניה חובבי הטכנו/דאנס: "המכשפה המרשעת מהמערב".


קלי
– בת השבע-עשרה, בתפקיד הבת האמצעית.
(הבת הבכורה איימי, סירבה להשתתף בתוכנית ועל-כן נותרה אניגמטית).
קלי נראית ממש כמו הבת של השכן ממול, רק עם שיער וורוד.
אישיותה מקרינה בגרות יתר ותמימות ילדותית כאחד. היא פקחית, שנונה ורהוטת דיבור ומזכירה במקצת את דמותה של ליסה סימפסון מסדרת הפולחן הקרטונית.
היא מרבה להתהולל במועדונים אופנתיים מחד, אולם מאידך נוצרת את תומתה המינית, או לפחות כך היא מתריסה אל מול אביה והמצלמה.


ג'ק
– בן השש-עשרה, בתפקיד בן הזקונים הממושקף, המתולתל והשמנמן, שכל המיזם הטלוויזיוני הנ"ל הנו פרי רוחו היצירתית. הוא ספק חנון, ספק 'קול' שמגלה ניצני מרדנות אופייניים ונורמליים לבני גילו. בבעלותו לייבל מוזיקלי עצמאי שטרם נמצא לו שם הולם (אולי "ג'ק סאבאת'"? אפשרות מתקבלת על הדעת). הוא שטוף רוח קונדסית וגם, כמו אחותו, מצטיין בכושר ביטוי מופלא. התוצאה הנראית והנשמעת היא כמו הכלאה גנטית בין קארטמן מסאות' פארק לג'אסטין מאן. סינק.

דוגמיות של סוריאליזם ריאליסטי


סצינה מס' אחת:

אוזי אוסבורן, האיש שבלע, הסניף, עישן, שתה והזריק בזמנו כל כימיקל שידוע לאדם, נוזף נמרצות בבנו על שעישן ג'ויינט בחדרו ומכריז ללא עוררין ששום סם לא ייכנס לבית שלו!
ג'ק, הבן המורד, מסרב להיכנע.
לעניות דעתו זה לא הפאקינג ביזנס של אף אחד להתערב לו בבחירות שהוא עושה. הוא קם ועוזב את ספת הדיונים המשפחתית בכעס. כנראה שג'ק היה עדיין בחיתוליו בעת שנשאל אביו בראיון עיתונאי מה גרם לו להפסיק לצרוך סמים.
כמענה, תרם אז אוזי למאמיניו הפוסט-ג'אנקים את המנטרה האלמותית הבאה:
“I got sick and tired of being sick and tired"


סצינה מס' שתיים:

קולות של שירה בציבור בליווי גיטרה, או לחילופין, צלילים חזקים של מוסיקה אלקטרונית שבוקעים מביתו של השכן בשעת לילה מאוחרת, גורמים לפריצתה של מלחמת מזון עד חורמה. שרון ובנה ג'ק משליכים לעבר ביתו של האוייב היאפי מכל הבא ליד: לחם, פירות, נתכי בשר ועוד, תוך כדי חילופי גידופים שהמקלדת לא תסבול. מערכת הסטריאו הבייתית שבסלון מתחמשת במוסיקת דת' מטאל ומשמשת לניהול קרב קאקאפוניה עקוב דציבאלים. עכשיו גם קלי ואוזי מתעוררים. קלי מבקשת לפרוק את הנשק ולכונן שלום ללא תנאים (או במילותיה שלה לבני משפחתה: "תסגרו כבר את הפאקינג מיוזיק, אני מנסה לישון"). אוזי תורם להסלמת המאבק המזויין כשהוא משליך בול עץ ענק על החלון של השכנים. החלון מתנפץ לרסיסים, מה שמבטיח שמעכשיו גם הם כבר יודעים: עם מלך האופל לא מתעסקים!


סצינה מס' שלוש:

קלי מתרעמת באוזני אביה על כך שאמה השתלטנית קבעה לה תור ל'וג'יינה דוקטור' (גינקולוג) בלא שהתייעצה עמה קודם. אוזי מנסה להרגיע אותה ואומר לה שהיא לא מוכרחה ללכת. הוא מתנדב באבירות ללכת במקומה, אך נזכר מבעוד מועד שלמרבה הצער אין לו וג'יינה להתהדר בה.
תוך כדי פרצי הצחוקים מתעוררת בו לפתע החשדנות שמא בתו עוסקת בפעילות מינית ענפה שמוסתרת ממנו על ידי קונספירציה מסועפת בה מעורבות כל דמויות הבית הנשיות: קלי, שרון והאומנת. קלי מכחישה ואוזי ממהר לנפנף בכלי מטבח בעל חזות פאלית מאיימת ואדירת ממדים, תוך שהוא מכריז שמי שיגע בביתו האהובה יקבל את זה ישר בתחת!


סצינה מס' ארבע:

השכנות הוואספיות העשירות מזמינות את שרון להצטרף לצעדת הספורט היומית שלהן. כשהיא יוצאת לברך אותן לשלום מפתח שערי ביתה העצום, הן מחמיאות לה על העיצוב הגותי של החזית ומקשקשות אתה בנימוס על הא ועל דא. רק לאחר שהיא כבר נכנסת פנימה בחזרה, הן מוסיפות בציחקוק לעיני המצלמה: "הבעל שלה זה הרוקר ההוא שלועס בעלי חיים, אבל היא דווקא אשה חביבה".

הקונצנזוס

כך מתהפכות להן יוצרות עולם. ומשעה שקיסר האופל הופך להיות מלך הרייטינג, משתתקות להן כל מוזות המחאה, כולל נשות הסנאטורים ו 'וועד ההורים נגד התבטאויות בוטות באמצעי הבידור'
(RIAA- Parental advisory)
בעקבות הצלחת הסדרה, זכה הוד שטניותו לכוכב משלו בשדרת הכוכבים של הוליווד. בנאום קצר אל מול אלפי המעריצים שבאו לצפות בו כשהוא טובל את ידיו במלט הרטוב, הוא אמר: "אני מופתע לראות כל-כך הרבה חבר'ה צעירים שהגיעו כל-כך מוקדם בבוקר לראות את התחת הזקן שלי".
אוזי אף הוזמן אחר כבוד לארוחה חגיגית שנערכה זה לא מכבר בבית הלבן לכבוד איגוד הכתבים. בקטע האומנותי של הערב הראה בוש לאורחיו שורה של שקופיות משעשעות שטרם פורסמו בעבר. את אחת השקופיות הציג הנשיא כמחווה לאוזי אוסבורן. בשקופית נראה סגן הנשיא דיק צ'ייני כשהוא עומד בגבו למצלמה וכאילו משתין על הדלת של החדר הסגלגל המפורסם.
המחווה כוונה כמובן לאותם ימים רחוקים, אי-שם בשנות השמונים, שבהם כיהן בוש כמושל טקסס ואילו אוזי, לעומת זאת, הורחק לכל החיים בצו בית משפט מתחומי אותה מדינה, לאחר שהטיל את מימיו באתר היסטורי טקסאני ידוע – "מצודת האלאמו".

ביתם של האמיצים וארצם של בעלי התשובה

אז מה הוא אותו הסוד שגרם לסדרה להתברג במרכז ההסכמה התרבותית האמריקאית, מעבר לסיפוקו של יצר המציצנות הטבעי? מסתבר שלמרות השימוש המשפחתי המגוון והנפוץ בפועל 'פאקינג' על כל הטיותיו וצורותיו, בסך הכל מצטיירת בפנינו משפחת מהגרים מגובשת ואוהבת שמנסה לשמר בדרכה הייחודית את אותם הערכים הישנים והטובים שאמריקה השמרנית כל כך אוהבת: נישואין, מונוגמיה, משפחתיות, שמירת בתולין, אי שימוש בסמים, חשיבות הספורט לבריאות הנפש, יחסי שכנות סבירים והזדמנות שווה לקריירה מצליחה (כן, אפילו אם אתה דיסלקט, בריטי, אקס ג'אנקי ומטורף לחלוטין, בעזרת מסירות, עבודה קשה ועם בת הזוג המתאימה, גם אתה יכול להצליח באמריקה). פלא שהאמריקאים מתעלפים מזה? לא ממש.
ואולי גם מתבקש כאן הקישור האקטואלי. הרי רק לפני פחות משנה, שונו פני הטראומה האמריקאית הקולקטיבית ללא הכר, כך שמיתוסים שטניים ישנים קולפו להם מקעקועיהם והופרדו מסוג המוזיקה האופיינית לשכמותם. במקומם נולדו דמויות אפלות ועוכרות שלווה מזן חדיש, כזה שחובש כאפייה מגולגלת, עטוי בזקן שחור עבות ויש לו חיבה מופגנת לניפוצם של מטוסים לתוך גורדי שחקים ומבנים מחומשי צלעות. לעומת עוצמת הרוע החדש נדמים התעלולים של אוזי לשעשועיו של תינוק תמים. לפיכך, לא מפתיע שריצ'ארד צ'ייני הביע אל מול מצלמות העיתונאים את זיקתו לערכים הכלל אמריקאים שבאים לידי ביטוי בסדרה תוך שהוא מציין בהומור את הדמיון והשוני בין משפחתו שלו לבין משפחת אוסבורן. בעזרת אותו ההגיון אפשר גם להבין את נטייתו של מיסטר בוש לסכם את תקרית השתן העתיקה ב"מבצר האלאמו" בלחיצת יד עם השטן בדימוס ובצירוף המשפט המתנצל: "אולי זאת הייתה טעות".
כי מי אם לא מלך העולם החופשי, יועציו ונתיניו, מסוגלים לזהות מהמבט הראשון את מפגן ההצדעה לדגל האפשרויות הבלתי מוגבלות שמבצעת למולם בפריים טיים של- M.T.V. משפחה מלכותית, אלטרנטיבית, אמיתית? גבירותיי ורבותיי, קבלו בבקשה את "משפחת אוסבורן" – בהחלט סידרת פולחן.

לינקים נוספים:
אתר הסדרה ב-M.T.V

אלה דגן

ילידת 1968, אם חד-הורית. ציירת של קירות, סופרת של מגירות, זמרת של אמבטיות, פאבים ורכבות תחתיות. חולמת להאכיל את כל הרעבים בעולם השלישי ומקווה להישאר מלאת אהבה, סקרנות ותשוקה, עד לנשימת האוויר האחרונה.

תגובות

  1. ישראלית קטנה

    למי בכלל אכפת? אין לנו מספיק ג'אנק בטלויזיה המקומית?

    מאמר סתמי ומשעמם, שרדתי אותו בקושי.

  2. נוקו

    מאמר משעשע ועושה לי חשק לראות במה מדובר.
    יש בארץ או שרק אמריקאים נהנים?

    • חמדה בן יהודה

      היום, ובכל יום רביעי, ב- 22:30 באמ.טי.וי.

      • נוקו

        תודה מותק ומזל, פשוט מזל שזה לא בזמן של "לחיי האהבה".

        • שלא תחשבי שזה ב"מזל",
          זה מכוון בכובד ראש על מנת שלא להפסיד רייטינג יהודי, יקר ערך וכשר למהדרין 🙂

          ואגב, ראית את הפנינה האחרונה מהפרק שהוקרן היום (או שצפית ב"סקס" האנאכרוניסטי)?
          היה גדול!
          אוזי, במונולוג מרגש אמר:
          "אני לא מצטער שאני אני,
          הרי יכול היה להיות הרבה יותר גרוע, יכלתי למשל להיות סטינג."

          מלך, או לא?

          • נוקו

            מלך.
            לעומתו אני רכיכה נטולת קוי אופי וקרבן אופנה דבילי במיוחד.
            צפיתי בפרק האחרון לעונה של סקס והיה מצויין ורק אחר כך נזכרתי באוזי ושמחתי.
            הנה נגמרת לה עונה של סקס, לחיי האהבה עוזבים אותי עוד שני פרקים (ותאמיני לי אלה אני לא יודעת איך אני אתמודד עם זה- הוואבן בהיכון) הנה באה לה חביבה חדשה- יהיה מה לראות נוקו.
            יופי! שוב אני לא צריכה לחפש חיים.
            נשיקות יקירה.

  3. כן אני יודע שהסדרה קיימת, לא נראה לי שהיא תעניין אותי. סתם white trash עשירים שמה שממש חסר להם זה רק עוד קצת כסף ועוד קצת תהילה. נמאס לי מהוליווד הזאת שכולם שם רק מתקמבקים, מסתחבקים ומוצצים אחד לשני.
    תודה לאל שיש קולנוע אלטרנטיבי אירופאי יפני והודי, sundance ו HBO
    אני אומר: להחרים את הקקה הזה.

  4. ומי שלא ראה את קלי אוסבורן בהופעה חיה,
    דופקת ביצוע רוקיסטי מהסרטים
    ל-
    Papa don't preach
    של מדונה,
    לא ראה נסיכת דיסטורשן אמיתית מימיו.

  5. ינשוף

    בלאק סאבאת', ואוזי סולנם (עד עוזבו בטריקת דלת מהדהדת), היו מלכי המטאל, ועודם מהלהקות הטובות שקמו בקלאסיקה של הרוק, אבל- וזה אבל גדול- מכאן ועד סדרת טלוויזיה ב-MTV המתחסדת? המרחק הוא עצום! אני תקווה שיש בהמלצה הזו התחשבות גם באוהדים ה"ותיקים" של אוזי (ושל בלאק סאבאת'), כי אני חייב לנסות לצפות. מקווה לא להתאכזב- ותודה על ההמלצה.

  6. שמעון גלבץ

    הפטריארך הוותיק של התכנית לכל המשפחה אומר על האוסבורנים שהם, "משפחה עצובה, עצובה. מקרה עצוב. הילדים עצובים וההורים עצובים. וזה לא בידור".

    http://www.nydailynews.com/2002-06-20/New_York_Now/Television/a-154912.asp

  7. בעלת הדעה

    אוי אלוהים! מה היינו עושים, אם לא היה את אוזי וקלי בעולם? כמה משעמם זה היה…
    ואסיים בהערה נכונה, אך נבובת מוח:
    רוק שולט!!!

  8. פוקהונטס

    אני אוהבת אותו כל כך נורא:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2598713,00.html

    או, כמו שאומרים אצלינו בצ'כונה: התפוח לא נופל רחוק מהארגז.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *