הצלע החסרה

אישה אוהבת גבר. גבר בוגד עם אישה אחרת. שתי נשים מתקוטטות על גבר; אחת טוענת לזכות ראשונים והשנייה מתנערת מאחריות באומרה שלא היא שיזמה את הקשר עם הסורר, הוא לבדו מצא את דרכו אל חיק מיטתה.
מחזה הטריו המסורתי מתחיל בשלוש דמויות ונגמר בשתיים. הנוכחות הגברית מתאדה בשלב העימות כמעט תמיד. ועל זה נאמר לא פעם (בהקשרים אחרים אמנם), שיש לדעת מתי לנטוש את המערכה ולתת לאחרים להתגולל ברפש להנאת הקהל, אלא שבמקרה הזה מדובר ב"אחרות". שכן אם נבחן לרגע את פרשיות המין המתוקשרות והלא-מתוקשרות (בין אם מדובר במשה הנשיא או ביעקב השכן), נמצא נקודה משותפת אחת: באיזשהו שלב נתפש הגבר הבוגד כקורבן והאישה הזרה עמה בא במגע מיני כפתיינית חסרת-מעצורים. כזו שלא תנוח ולא תשקוט עד שתחריב את משפחתו של המסכן, כשהיא משאירה מאחוריה מסך של הרס, בערה ותמרות עשן.

לילית פוגשת את א'

אל לנו להשתומם על כך. שורשי התפישה התרבותית של האישה כסמל לפריצות נעוצים עמוק בהיסטוריה האנושית ומכתיבים את דמותה לאורך כל הדורות. לדידן של הדתות השונות, לילית המיתולוגית אינה שייכת רק לכתובים, היא נמצאת בכוח בכל אחת ואחת מאיתנו; כך שהפוטנציאל הגולמי המאיים מצוי בכל אישה ועלול להפוך למציאות, אם לא נמנע מבעדה להתפתח למפלצת הדו-ראשית שהיא.
אותה חשיבה קבעונית שהנחילה לנו התרבות מבטלת בכל מחיר את פרטיה של כל פרשיית מין, תהיה אשר תהיה. ייתכן ומדובר באישה ערירית שפותתה על ידי גבר, או חמור פי כמה וכמה, כזו שנכפה עליה מגע על ידי מי שניצל את מעמדו וסמכותו לשם השגת טובות הנאה מיניות. כל זה לא משנה. האישה, מעצם מהותה הראשונית, היא המדיחה את הגבר לדבר עבירה. רות סוף.

נוכחים-נפקדים

אך הכאב הגדול באמת נעוץ בעובדה שגם הנשים הנבגדות מפנימות את ההתניה התרבותית הרואה באישה שורש כל רע. כך למשל גילה קצב, המתייצבת לצדו של בעלה במסע ההכפשות שלו כנגד המתלוננות (שהניסיון המכוער להציג את א' השנייה כמי שעוסקת בזנות היה חלק ממנו). שלא כמשתמע, אינני מבקרת את הגברת קצב על מעשיה, אלא רואה בה קורבן ממש כמו א' הראשונה והשנייה; שלושתן קורבנות של ראייה מובנית המעוגנת היטב בחברה, כל אחת ממקומה שלה.
גם הוליווד תורמת את חלקה למערך הכוחות המיני, שכן עד לא מזמן מילאו את הכותרות מעללי המשולש ג'ניפר-בראד-אנג'לינה. דיונים אינספור נערכו בנושא. מעריצי אניסטון מול מעריצי ג'ולי. ובראד? הוא נעלם מהשטח, משאיר את זירת ההתגוששות לשתי הנשים. מעניין שבין כל הגידופים, מכאן ומכאן, לא נמצאה ולו מילת ביקורת אחת על התנהלותו של השחקן בפרשה.

אחריות המשתמש

על פניו, נראה כי גברים לא ממהרים לקחת אחריות בכל מה שקשור להתנהגות המינית שלהם, ולרוב אף אחד גם לא דורש מהם. תנו להם להכריע בשאלות מדיניות ופוליטיות שעומדות על סדר היום. התחום המיני ארצי מדי עבורם, גשמי ממש כמו חווה שנבראה מצלעו של אדם. מה העניין, בסך הכל סקס, לכל מטבע יש שני צדדים, לכל משגל שני שותפים (טוב, אולי שלושה, הוא, היא ואשתו המרחפת לה אי-שם ברקע שבין המיטה לתקרה). בין כך או כך, נראה כי הצלע הגברית נעדרת תדיר מזירת אירוע הנושאת אופי מיני. כל המוצא מתבקש להחזירה.