לא להישבר, להמשיך לחיות, ללמוד את הלקח ולא לתת לאף אחד להיכנס לי ללב כל כך מהר. שיר ליברמן מתמודדת

היום שאחרי

כואבת לי הבטן וקשה לי לנשום. אני מנסה להיות חזקה ולשנן לעצמי את כל מה שחשוב כדי לשמור על השפיות שלי. אם הוא יתקשר לא לענות לשיחות שלו ולא להתקשר אליו בעצמי. אם הוא יסמס להתעלם ולא לענות כי זה סוג של עינוי עצמי. לא לסמס לו ולרשום שאני מתגעגעת, כי אני אשבר. למחוק אותו מהמסנג'ר וגם את הטלפון שלו למחוק ומזל שאני לא זוכרת אותו בעל פה. לא להישבר ולא לתת לו לחזור גם לא על ארבע. לא לחשוב עליו, להמשיך לחיות, לצאת לסדרה ארוכה של דייטים עם מחזרים פוטנציאליים שדחיתי במהלך השנים. ללמוד את הלקח ולא לתת לאף אחד להיכנס לי ללב כל כך מהר. לחבק את החתולה שלו בלילה האחרון שלי ושלה ביחד, שתדע שאני אוהבת אותה ואני מצטערת שהיא צריכה לעבור את כל זה בגללנו. לזכור שאני מדהימה, יפה וחכמה ומצליחה גם בלעדיו. להפנים את כל האמור לעיל ולא לבכות. אני אחד שלם בפני עצמי אני לא צריכה אף אחד כדי לדעת את זה. לאהוב את עצמי ולא להיכנע עכשיו לכל הרגשות שמציפים אותי. אני אשרוד וזאת לא תהיה הפעם הראשונה. אני אתן לעצמי שבוע להתאושש ואז אתחיל לחפש דירה משל עצמי לבד, בלי שותפים. אסור לי לתת לפחדים להיכנס, אסור לי! אני צריכה לנשום, בלי לבכות, בלי לפחד, בלי לפחד.
לא לחשוב עדיין על הרכוש שיש לחלק, יהיה לזה זמן אחר כך. להחלים, לבכות לא יעזור לי. גם לא לתהות מה הוא עושה עכשיו, והאם הוא חושב עלי, ולמה הוא לא מתקשר, אפילו שאני אענה. למה הוא לא חושב עלי? לא יעזור להאשים את עצמי ולתהות איך לא צפיתי את זה. איך לא ידעתי שזה מגיע. שהוא עומד לסיים את הכול. האם זה היה עוזר לי? להיות מתוכננת? מחושבת? האם זה היה מפחית את הכאב שלי?
אני חושבת שידעתי, שהרגשתי משהו שלא כשורה. קרירות ומתח מאופק באוויר. כמה זמן הוא כבר ידע שהוא רוצה לסיים את זה? ואיך אני לא עליתי על זה? אני שכל כך טובה בלנתח אישיות של אנשים ולצפות מראש התנגשויות ובעיות. קשה לי לנשום ושהוא יצא מהדירה הבכי השתלט עלי אבל רק לכמה רגעים ואז שיננתי לעצמי "זאת לא את, את בסדר, זה הוא". עדיין לחשוב שכל לילה שאני אכנס למיטה הוא כבר לא יהיה שם לחבק אותי את אותו חיבוק חם. שהוא לא יהיה שם שאני מתעוררת, שהוא זר ומנוכר לי וזה נגמר.
הלוואי וזה היה לי יותר קל. אבל זה לא, ואני לא יודעת איך להכיל ואיך לשרוד. אני פשוט לא.

תגובות

  1. אלמוני

    אני יודעת, הכאב הוא בור ללא תחתית, אבל אחרי היום שאחרי, יש עוד יום שאחרי ועובר חודש, חודשיים ובסוף את במקום אחר. תמיד ישאר משהו, משהו קטן אבל לא כואב, אולי חמוץ, אבל לא כואב.

  2. רונית

    הכל עוזר:
    לבכות והרבה, חברים טובים ואוהבים,
    משפחה אוהבת, חיזוקים, סתם לצאת לבלות, טבע,
    לעזור לאנשים אחרים (תמיד יש מסכנים יותר ממך בעולם הזה),
    לנסות להיות גיבורה ולהתגבר,
    להתנתק קצת,
    לחזור ולהרגיש ולבכות ולהוציא אולי בצעקות אפילו,
    זמן,
    זמן ועוד זמן,
    ותעסוקה של דברים שעושים לך טוב עם עצמך.

    התובנות באות לאט לאט ועימן ההחלמה, שתקפיץ אותך
    לבסוף מדרגה.

    החלמה מהירה.

  3. funkygirl

    לא לדחוק את המקום של הצער והכאב כי אחרת הם הופכים לכדור צמר במרכז הבטן ומכאיבים לנו שנים קדימה גם הרבה אחרי שכבר יש פוטנציאל לאהבה חדשה.
    תשתמשי בכל האהובים והאוהבים, הם שם בדיוק בשביל תקופות מהסוג הזה.
    היופי הוא שאחרי שנגמר הכוח לחשוב על איך לא יהיה יותר שום דבר טוב כמו שהיה ומגיעה חזרה המחשבה הקטנטנה (והאמיתית) על היכולת המופלאה שלנו לצחוק ולשמוח רק בעצמנו, היפות חכמות ומוצלחות, פתאום יש סיכוי גם לעולם שוב ואולי אפילו לעוד גבר.
    בתור מי שעברה את זה רק לפני שבעה חודשים, וכרגע חיה עם בחור חדש באהבה טובה ובריאה יותר, קל לי להגיד, שאם זה לא את אלא הוא, אז הקארמה שלך תנצח את הגועל נפש שהאהבה השאירה והצלקות יתרפאו על-ידי נשיקות חדשות, אמונה פנימית וחיוך.
    בהצלחה!

  4. קראת את מילותיך בשקיקה כאילו ממש יצאו מגרוני.
    הזדהתי עם כל מילה ועם הכאב העצוב שיוצא מכל אות.
    היום – 8 חודשים אחרי פרידה כואבת מחבר (כמעט ארוס) אני יכולה לומר שלזמן יש משמעות גדולה. אז נכון שלפעמים מתגעגעים ומדמיינים וחושבים, אבל זה כבר חלום (בלהות) רחוק.
    כולם אמרו לי את זה לאחר הפרידה: "הזמן ירפא", "תוך חודשיים את תשכחי אותו", ולא האמנתי למילה. איך כאב כ"כ גדול יוכל להעלם?
    אז הוא לא. לאט לאט הוא נספג והמשפט: "פחות, אבל עוד כואב" נעשה רלוונטי יותר מתמיד.
    אז כן, התגברתי, אני חיה ושמחה ויוצאת שוב, אבל באיזשהו מקום הצלקת הזו תמיד תשאר, לא מדממת, אבל קיימת.
    העזרי במשפחה וחברי אמת. אל תפחדי להזדקק.

    נשיקות והחלמה מהירה!

  5. ארנון

    הכאב מהצד שלנו הגברים הוא לא פחות חזק…במיוחד כשעוזבים אישה שאתה אוהב,ובמיוחד כשיש ילדים באמצע
    קראתי ומאוד הזדהתי….קצת קשה עם כל האהבה הזו שהורסת לך את הלב אבל זה עובר….לא יודע מתי אבל אני מקווה שמהר כי הכאב בלתי נסבל….ארנון

    • רונית

      היי ארנון, תתעודד.

      מותר לבכות, לא רק בלילה,
      ותיעזר בחברים טובים, זו אחת הסיבות שהם שם.

      ושתבוא לך מהר אהבה חדשה.

      • ארנון

        תודה רונית…..את מקסימה
        אני מקווה שהיא תגיע מהר
        יותר מדי זמן אני מחכה כבר……אני חזק
        אבל ….
        ארנון

        • רונית

          כאב הפרידה הוא אחד הכאבים הגדולים והקשים בחיים,
          רוב האנשים חוו אותו, זה מוכר כמעט לכולם,
          למרות שאולי מהווה רק חצי נחמה.

          מבחינת אין אהבה חדשה, אתה ממש לא היחידי,
          אלא נמצא בחברה טובה, של אולי רוב האנשים …
          כולל חלק מהזוגות שנמצאים-לא נמצאים בקשר.

          תחשוב על עצמך ואיך לעשות לעצמך טוב ולהיות הכי נחמד לעצמך
          שאתה יכול, מבלי כמובן לדרוך על אנשים אחרים,
          ההתאוששות היא התרופה, החיים שממשיכים
          והמחויבות שלנו לחיות את החיים במלואם,
          נדמה לי שזה מה שבסוף משקם אותנו לאחר האבל מהפרידה.

          קח את הזמן שאתה צריך.

  6. אלמוני

    בתור אחת שעברה משבר עמוק ביותר ושחשבתי שהחיים באמת נגמרו אני יכולה לומר בפה מלא שהזמן מרפא הכל "ומסמר חדש מחליף מסמר ישן"…
    תנו לכאב לצאת וכפי שנכתב פה, היעזרו באנשים שקרובים אליכם, תחשבו חיובי וייכנס הרבה אור לחייכם.
    באהבה
    מור

  7. שבורה וכועסת

    למה אי אפשר לרשום שמות של בחורים מוגי לב ששוברים אותנו? וכך יהיה ניתן למנוע מהם להמשיך להכאיב לאחרות……

  8. וכבר עכשיו, כמה ימים אחרי הפרידה הכואבת כל כך, יש את הפנטזיה לאביר חדש, נסיך אמיתי, מאותו הזן כמוני, כזה שיוכל לאהוב אותי מכל הלב והנשמה, בלי לפחד, בלי לחשוש, בלי לעצור ולברוח…
    ויש את הקול הפנימי שקורא לי – חכי, תמצאי את עצמך, את הנמרה שבתוכך, את הכוחות והעוצמות, ואז, רק אז, תוכלי לפגוש מלך שיהיה ראוי אליך, שתהיי ראויה לו.
    הנסיך, אם יגיע היום, לא יציל אותי מכאב הפרידה והבדידות. רק העוצמה שבנשמתי תציל אותי.
    וכן, זה כואב, אבל צריך לחפש דירה. לא עם שותפים, לבד. ולחלק רכוש. עוד מעט גם אני אהייה שם. ולישון לבד בלילה – ועוד מעט זה לא יהיה רק לבד במיטה, אלא לבד בבית חדש, זר, בודד, מחזק, שלי לבד.
    עד שאזמין לשם את המלך הבא, האמיתי.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *