נחמה הלנה הנדל

הפנתיאון

לא סלחו לנחמה הנדל. כאלה אנחנו. במיוחד כשמדובר בנשים. לנצח אנחנו חייבות להסתפק בשירת הארץ הזו, ולתעד את חגווי הסלע בין אילת למטולה. גם לאסתר עופרים לא סלחו שהעזה להצליח בארץ אחרת, ועוד דוברת גרמנית ולעזוב. גבר הולך להעמיק בחיפוש עצמי ומקצועי. אישה? היא הולכת לאיבוד.
הנדל הירושלמית שייכת לדור של ברזל מיתולוגי. היא בוגרת להקת הנח”ל הראשונה, והיתה שם כשאנשים צעירים ואלמוניים כמו אורי זוהר וחיים טופול גדלים להיות הייצוגים הבולטים של דמות הצבר הצעיר, המשתלח. היו לה הסולואים הכי יפים (“יא משלטי”, “שתיים עשרה טון”, “מול הר סיני”) והצמות הכי יפות. היא גם היתה נוכחת בחבלי הלידה של “סלאח שבתי”, שהחל כמערכון מחאה שכתב קישון ללהקה. טופול בן התשע עשרה היה סלאח שבתי, והיא היתה העובדת הסוציאלית, או כפי שקראו לה דרי המעברה “הסוסיצאלית” (תפקיד שגילמה בסרט גילה אלמגור).
אם הודו היא היום המקום לנהור אליו כדי למצוא את האור והנהרה אחרי הצבא, בשנות החמישים היתה זו פריז, עיר האורות. מי שרצה לדעת משהו על העולם, נסע לפריז, מולדת השאנסונים. הצרפתים אהבו את עם ישראל, והקופיניון דה לה שאנסון הצליחו בארץ לא פחות מלהקת הנח”ל. הנדל נסעה ללמוד מוסיקה ומשחק בפריז, וכשחזרה הצטרפה ל”בצל ירוק” הלא פחות היסטורית. היא שרה עם הבס השרני של שמעון ישראלי את הגירסה המקורית ל”שמלה הסגולה” שהכרנו בפי התרנגולים. אז השמלה היתה צהובה, וזכתה לשיר את “היה הוא אפור” בסרט “עמוד האש” שהפיק כאן הבמאי האמריקאי לארי פריש. כדרכם של זמרים גדולים, ובמאים קטנים, השיר הצליח יותר מהסרט.
היה זה אד סליבאן שהתפעל מהעלמה והצמה, והזמין אותה ואת הזמר רן אלירן לשיר אצלו בתכנית שהוקדשה לחגיגות העשור למדינה. קצת קשה לומר “נחמה” באנגלית, והיא הפכה ל”נמה”. הצמד “רן ונמה” הצליחו מעל ומעבר לתכנית, בארץ ובחו”ל. נחמה הנדל התעקשה לגדול מוסיקאלית, ובאמריקה שבו את ליבה צלילי הקאנטרי והפולק. “טעם המן”, “בין נהר פרת ונהל חידקל”, “נעה”, “יש לי גן”, “שחקי שחקי”, “זמר נודד”, שירי ביאליק שאספה ואהבה יותר מכל, שירי נעמי שמר, כל אלה השתלבו היטב ברפרטואר שלה לצד שירים של וודי גאטרי, השיר הרוסי “ליונשינקה”, השיר היידי “דונה דונה”, ושירים קטאלניים ויגוסלביים. היא אספה, תרגמה, ושאפה בכל מאודה להיות ג’ון באזז.
בין ה”אולימפיה” בפריז ל”אלברט הול” בלונדון הספיקה להרטיט בהפקה של גיורא גודיק ל”מלך ואני”, ובביצוע ל”יפה נוף משוש תבל, קריית למלך רם”, שהלם את רוח האופוריה שאחרי מלחמת ששת הימים.
הנדל היתה ללא ספק הפרשנית הטובה ביותר לביאליק ולטשרניחובסקי. המשוררים הגברים האלה פרחו בפיה והצמיחו כנפים בזכות הביצועים שלה. ביאליק, שעבורו האישה היתה חידה מעוררת שנאה והתפעלות, הפך בפיה לישות נשית. לא פחות מרחל המשוררת.
אלא שאחר כך הצטרפה לכת “סובוד”, אחווה עולמית שכזו, והחליפה את שמה להלנה. אם היום חוזרים מן המזרח ונהיים “רפיק” וחצי גבה מורמת בקושי, בימים ההם התייחסה התקשורת לצעד כזה כטירוף מוחלט. היינו גועלים ובלתי סבלניים. והיינו עוד יותר כאלה אחרי שהנדל התחתנה עם מוסיקאי גרמני וילדה את ילדיהם בגרמניה. הנדל נבהלה ונעלמה, אבל מידי פעם נענתה לצורך של העם היושב בציון לקאמבקים נרגשים. היא לא חדלה להופיע בישראל, גם אם התעקשנו לא להיות נחמדים אליה. בערב יום הכיפורים תשנ”ט נפטרה הנדל בביתה באוסטרליה אחרי התקף לב קשה בעקבות התקף אסטמה. תקראו לה נחמה, תקראו לה נמה, תקראו לה הלנה, איש לא מצליח עד היום לשיר טקסטים של ביאליק באותו עומק ותחינה צובטת לב, כזו שניערה אותו מקיפאון של משורר לאומי.
סליחה, נחמה.

תגובות

  1. שולמית גבע

    לשרון גליק: הכתבה הקצרה על נחמה הנדל ב”פנתיאון” – נהדרת. הצלחת לתמצת במשפטים ספורים את תולדות חייה, את יפי קולה ושיריה, את השבר בינה לבין החברה בימים בהם היינו צרי עין ואופק. יופי של דבר. משולמית גבע.

  2. תמנה וולפין

    כתבה יפה וממצה, קול הפעמונים היה יחיד במינו. אכן גם אני כעסתי על שזנחה אותנו פה ועל שינוי השם, עם זאת הצטערתי על מותה ללא עת. לדעתי יש שגיאה בכותרת – היא נפטרה ב-1998. מה מקום קבורתה? היכן ילדיה? תודה.

  3. אורנה

    תיקון. נחמה הנדל נפטרה בערב יום הכיפורים בארץ לבדה.
    מבעלה היא נפרדה ושבה לארץ בגפה. בערב יום הכיפורים, חברתה הטובה , שולי נתן הזמינה אותה להיות עם משפחתה , אך נחמה העדיפה להיות לבד. היא מצאה את אות מותה בהתקפת אסטמה.

  4. נחמה הנדל היתה זמרת קסומה בעלת נועם בלתי רגיל וקול מתוק שאין דומה לו. הייתי בת 7 אולי כשהיא הופיעה בקיבוץ שלי והתאהבתי בה עד כלות. חייה הפרטיים הם שלה בלבד והלוואי ויכולתי לחבק אותה באהבה ובתמיכה לאין קץ

  5. שנת פטירתה של הלנה הנדל הייתה 1998. מקווה מאוד שאפשד לעדכן את התאריך.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *