מי הוא חבר? מתי לומר את האמת ומתי להשהשאר נאמן לחברות? שי שומרוני עושה לנו סדר בחברות

חברים

חבר טוב שלי התחתן זה מכבר עם בחורה מקסימה. אל תקנאו בו כל כך מהר, הוא היחיד שחשב כך. חבריו הטובים, וביניהם אני, ראו את התמונה בצורה הפוכה לחלוטין. עבורנו היא היתה בלתי נסבלת, חסרת טאקט, לא אמינה ולא יפה. אמרנו עליה שהיא הבחורה היחידה שאי אפשר למצוא בה אפילו דבר חיובי אחד וזה כולל את השיער. הדבר היחיד שהטריד אותי בתחילת חברותם, הוא החשש שישאל מה דעתי עליה. האם עלי להשאר נאמן לעקרונותי ולומר את האמת, או שמא עלי להשאר נאמן לחברותנו ולא להעמיד את חברי בפני תחושה כל כך קשה?

הציטטה "חבר טוב יכול לומר לך מה קורה איתך תוך דקה, אך יתכן והוא לא יראה חבר כל כך טוב אחר כך" של ארתור בריסבאן (תרגום חופשי) מקבלת משמעות מיוחדת כשמדובר על ייעוץ או דיעה בעניינים רומנטיים בין חברים. כולנו מעדיפים לחשוב על עצמנו כפתוחים לביקורת ודיעה של חבר טוב המכיר אותנו לעומקנו, אבל האם אנחנו באמת מיישמים את זה בפועל? ומתי התייעצות עם חברים טובים תורמת ומתי מסיחה את הדעת מהרגשתנו האמיתית? הדבר תלוי, כמובן, בגורמים רבים כמו טיב הקשר, הפתיחות ההדדית, ההיסטוריה המשותפת ותפיסות העולם השונות. בגישה יותר פרקטית ומכלילה, ניתן לומר, שחבר המסוגל לבחון את הסיטואציה דרך העיניים של חברו, יתן ערך מוסף. במקרה שהוא מרוכז בעצמו, עדיף שישתוק. כמו שהבוס שלי פעם אמר לי פעם – "טוב לא יכול לצאת מזה".

זה מכבר התלהבתי קשות מחברה של ידידה שלי. כשביקשתי את הטלפון בצמוד להמלצתה החמה, ניתקלתי בסירוב מעניין, "היא לא מזמן יצאה מקשר כואב, ואני לא רוצה שהיא תפגע". שאלתי למה לדעתה היא תפגע, והיא ענתה, "כי אתה לא רציני". אמרתי לה שאני מקווה שגם חברתה לא רצינית מדי, כי אני אוהב אנשים צוחקים, אבל כל משחקי הלשון לא עזרו לי. בתפיסת העולם של ידידתי, לא הייתי בנוי לקשר, והיא כחברה טובה, ראתה את עצמה כלביאה מגינה על גורתה שבורת הנפש וסיננה עבורה את בני הזוג הבלתי ראויים. האם היא עשתה לה שירות טוב? אינני יודע. אני בטוח, אולם, כי למרות כוונותיה הטובות, בחירתה לגונן על חברתה לא היתה לגמרי אותנטית. בזה שלא נתנה לה לשפוט בעצמה נחשפות שתי נקודות אפשריות. האחת היא, שהיא לא סומכת עליה, בטעם מעט פטרוני והשניה היא שבעצם המניעה, היא מגוננת על עצמה מפני הגברים ה"לא רציניים" שפגעו בה בעבר. ההגיון ברור – כיוון שהיא מסתכלת על הסיטואציה דרך העיניים של חברתה, היא מסננת עבורה את המועמדים. ההבדל הדק הוא, שברגע שהיא בחרה להיות אקטיבית, היא חטאה לחברותן. הרי כל כך פשוט היה לתת לחברתה להחליט בשביל עצמה. למדתי פעם בקורס ניהולי שהמסוכנים ביותר הם העובדים בעלי המוטיבציה הגבוהה והיכולת המוגבלת.

מספר התשובות לשאלה "מיהו חבר אמת?" כמספר המשיבים, לפחות. מרחב ההתנהלות החברית רחב מאין כמוהו, ונע בין אח, הורה, מאהב זמני וגם לא. כל אחד מצפה לדבר אחר, ואין דינמיקה חברית טובה יותר מהאחרת. כל חברות תורמת במובנים רבים ומעכבת במובנים אחרים. כיצד ניתן לבודד את המצמיח מהמוריד? התשובה היא אינדיבידואלית לחלוטין. מהחברים שלי אני מבקש – תדאגו לי, אבל אל תגוננו עלי; תחשבו עלי, אבל לא במקומי; תאחלו לי טוב, אבל אל תחליטו בשבילי מה הוא; תאהבו אותי נקודה. בסופו של דבר, זה מה שכולם רוצים – גם אם קשה לפעמים להודות בזה.

תגובות

  1. מאמר נהדר ואתה בהחלט צודק
    אני הייתי מבקשת את הטלפון ישירות מהבחורה, אתה בוודאי תפגוש אותה עוד פעם באי אלו נסיבות.. ואל תשכח שבין בנות יש תופעה מזוויעה שנקראת קינאה, (אני נתקלתי בה לצערי, מספר לא מבוטל של פעמים עם בנות שהוגדרו, לפחות, כחברות שלי..)
    לגביי החבר המסכן שלך (בהחלט נשמע מסכן אם התאורים של בת זוגתו אמינים) אני בהחלט בעד להטיח בפניו (כמובן שעכשיו זה מאוחר מידי ו "טוב לא יצא מזה") אבל בדיעבד, היה עליך ועל כל שאר חבריו כן להביעה את דעתכם אודות אותה בחורה, לפעמים זה כן עוזר, וגם אם לא, לפחות תדעו שניסיתם… 🙂

  2. לפעמים יש מצב שבו לחבר אחד יש ניסיון חיים רב בעוד לשני אין. החבר לא יהיה חבר נאמן אם לא יגן על חברו.

    • אחת למיליון

      ניסיון חיים הוא מבורך, ורצוי שכל אדם ירכוש אותו על פי ניסיון חייו שלו, וזאת ניתן להשיג ע"י התנסות בלבד.
      החבר בעל ניסיון החיים יכול לייעץ, אך בשום אופן לא להחליט במקומו.

  3. אלמוני

    ראשית, מאמר יפה.
    שנית, חבר טוב שלי מאוד אוהב לכתוב, הוא כל הזמן מקריא לי את מה שהוא כותב ואני מתלבטת האם לאמר לו את האמת שהכתיבה שלו פשוט גרועה או להחמיא. לצערי איני יכולה לשתוק. לפעמים עדיף לשקר ולא לאמר את האמת לאנשים.

  4. אלמוני

    מאמר יפה שעוסק בשאלות חשובות.
    אני חושב שעל חבר לומר את דעתו, גם אם היא לא ערבה לאוזן.
    חבר שאומר רק את מה שרוצים לשמוע הוא לקקן וחבר שאי אפשר לבטוח בדבריו שכן הם מוטים לטובה.
    חברות טובה ובריאה יודעת להתמודד גם עם מחלוקות. כלומר חבר טוב הוא חבר שלמרות שהוא אינו מעוניין במחלוקת מוכן להגיע אליה על מנת להישאר חבר אמת.

    הקושי הגדול הוא כמובן איך מותחים ביקורת. הדבר השני הכי קשה שאני מכיר זה למתוח ביקורת בצורה שתניב תגובה אוהדת ופעולה מתקנת. כתבתי השני, כי הדבר שהוא כנראה הראשון הכי קשה זה לקבל ביקורת ולהתנהג באופן כזה גם כאשר הביקורת לא ניתנת בצורה נכונה.

    ידידה שוויצרית צעירה ממני ב 8 שנים לימדה אותי כלל פשוט למתן ביקורת, קוראים לו סנדוויץ'.
    הכלל אומר תעטוף את הביקורת המרה משני צדדיה בדברים נוחים יותר. או שאם נפרט מעט יותר אז היא המליצה להתחיל את הביקורת בהערכה למבוקר והבנה למצבו, להמשיך במתן ביקורת על המעשה ולא על העושה, ולסיים בהבעת אמון במבוקר וקבלת החלטתו גם אם אתה לא מסכים איתה.

  5. דייזי ביוקנן

    מאמר מצוין!

    עבר זמן מה מאז שעלה כאן לאתר משהו הראוי לעיכול.

    אכן שאלות חשובות ומהותיות בנושא חברות אמת.
    בדיוק נתקלתי בסיטואציה כזו לפני כמה ימים שנאלצתי לומר לחברתי הטובה את דעתי האמיתית כשגילתה בפני את תוכניותיה לעתיד.
    חושבני שאם איכפת לך מאדם מסוים עליך לומר לו את דעתך הכנה. אבל כמובן בשיטת הסנדוויץ (ראה תגובה למעלה) לעטוף אותה באמון וחיוביות ולא להיות מרושעים החוסים במטריית "האיכפת לי",( תתפלאו אבל יש כאלה).

    חשוב שהביקורת תבוא ממקום טוב של אהבה ואיכפתיות כלפי החבר.

    ועניין ידידתך אשר סרבה לתת את מספר הטלפון של החברה שלה ובכן..זה ישר זכיר לי את האימרה המפורסמת "שמור אותי מאוהבי" כיוון שסבורני שזהוי ההגנה מהסוג הגרוע ביותר..בחזקת: "אני יודעת מה טוב בשבילך יותר טוב ממך".
    אני בדיעה שעליך לנסות ולהשיג את מספר הטלפון של אותה בחורה בדרך אחרת ולהציע לידידתך המגוננת לשקול מחדש דרכים לתמוך בחברתה.

    בהצלחה.

  6. מאמר טוב.
    לגבי החבר עם האישה הנוראית – אתה לעולם לא יכול לדעת מה הולך בין בני זוג. ייתכן שהאישה הנוראית עונה לחברך על צרכים שאתה כחבר לא מכיר וזה מצדיק את התכונות הגרועות שלה שאיתן הוא מוכן להתמודד.
    קרובת משפחה שלי התגרשה אחרי 21 שנות נישואין. כל המשפחה סברה ש"טוב מאוחר מלעולם לא" כיוון שכל השנים האלה, מאז שהיא יצאה איתו כולם חשבו שהוא דפוק לגמרי ורק הצטערו שלקח לה כל כך הרבה זמן להפסיק לסבול. אבל היא אומרת שהיא הייתה מאושרת איתו לגמרי במשך 20 מתוך שנות נישואיהם וכשנגמר לה האושר היא התגרשה. כך, שאין שום טעם להביע את דעתך על החברה, בטח שלא אם הם כבר התחתנו, כיוון שדעתך עליה לא רלוונטית. מה שאתה מוצא בה או לא מוצא בה זה לא מה שחברך מחפש בה ולא מה שירים או יפיל את מערכת היחסים שלהם.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *