שלוש תחנות: ארון הבגדים, רגליים עוקצניות וארגז קרמבו וניל. הילי שרון מתחממת לקראת החורף עם הפריטים ההכרחיים לחורף 2001

חותלות וקרמבו

עקצוצי החורף תמיד מטילים את חברותיי אל תוך התרגשות גדולה. גשם הסתיו שהקדים לרדת, מאפשר סוף סוף לשוטט בשלווה לאורך השדרה, לנשום את ריח קפלי האדמה הרטובה, להאזין לצלילי עלי השלכת הנכתשים תחת המגפיים, למשוך ריבוע טישו מכיס המעיל ולסחוט את האף שהסמיק מהרוח הקרירה.
בימות הקור, כשהימים מתקצרים והלילות מתארכים, נשים נוטות לדמיין איך אהוב ליבן שב מהעבודה, נותן בהן מבט אוהב, מאמץ אותן בחיבוק אל צלעותיו מסביב לאח המוסק ושניהם לוגמים מרק עשיר ומהביל הנמזג אל תוך קדרות של חרס.

ארון הבגדים

רק נפלה לה טיפת הגשם הראשונה על מצחה של חברתי וכבר היא ניצבת בחדרה עם שרוולים מופשלים, גוררת כיסא אל ארון הבגדים ומטפסת למעלה באושר כדי לנבור בערמת הבגדים המקופלים של החורף.
בלילה היא כבר התכסתה בשמיכת פוך מתוחה עד הסנטר, הדליקה את הרדיאטור וליתר בטחון הבעירה גם את תנור הספירלה הישן והייתה מרוכזת בלגימה קולנית מהנמס בכוס שלה. התריסים הוגפו היטב וקירות הבית להטו בחום. מדפי המטבח בדירתה התמלאו לפתע בשקיות תה, החל משקיות תה בטעם תפרחת התפוח וכלה בתיונים בטעם צפיחית וניל ואבקת חרובים.
אבל לילה אחד, כשהוזמנו למסיבת השקה על חוף ימה של תל-אביב, והלילה התעטף בצינת קור עזה ומרעידת איברים, היא הופיעה לבושה בחצאית מיני הדוקה ובגופיה דקיקה וחושפנית.
“אמאל’ה!!!” הזדעקתי למראה בגדיה, “תגידי, לא קר לך?”
“ממש לא,” היא ענתה בלחש, ושיניה נקשו כמו פרסות של סוס על אדמה יבשה. אבל בחוץ השתולל קור נוראי, כזה שאין עוד מקום תחת השמיים שאפשר להימלט אליו.
“הנה, תלבשי את הז’קט שלי,” ידיד שלנו פשט מגופו והציע לה בדאגה.
“די, מה יש לכם? בכלל לא קר לי, דווקא מאוד חם פה בחוץ,” היא הציתה סיגריה והתרחקה מאתנו.
מרחוק יכולנו להבחין בכתפיה הרועדות המנסות להתחמם מחודה של הסיגריה כאילו הייתה הגחל האחרון שדעך במדורה.

שאני אתגלח?

בימי החורף הקרירים, אני מופתעת מחדש לגלות שמוצאן של חלק מהנשים הוא מיערות הכרמל. אם בימות הקיץ החמים רגליה של האישה הן סמל לרכות, קטיפתיות ומשי, בחורף הופכות הרגליים לסבך של שיער מקורזל ודוקרני. מדובר בהזנחה פושעת.
לעולם לא אשכח את ביקורי בחורף האחרון אצל חברתי, שננטשה על ידי בן זוגה וביקשה שאסעד אותה מעט, אאזין למכאוביה, אכין לה מרק כופתאות ואשאר לישון עימה.
היה זה לילה סוער של גשמים חזקים ומלווה ברוחות שטורקות דלתות ושוברות ענפי עצים, לאחר שהיא נרגעה מעט וקינחה ברעש את מעטה הבכי שצרב את עיניה, כיבינו את האור והלכנו לישון. מעולפת משברון לב היא נרדמה מיד ואילו אני, המתקשה להירדם במיטה שהיא לא שלי ואני לא שלה, בהיתי בה בעצב, בגופה המכווץ ברעד ובחיוורון שנח על פניה וקיללתי בסתר את האקס המרושע שלה על כמויות הצער שהסב לה.
במהלך הלילה, רגלי נשלחה בטעות לעבר רגלה אך מיד נסוגתי בבהלה לאחור. חשתי כאילו כף רגלי דרכה על קליפה של קיווי עוקצנית. נתמלאתי חשש שמא פגעתי בחתולתה הקשישה ומיד הדלקתי את מנורת הלילה והרמתי את השמיכה על מנת לאתר את מקור החספוס.
ואז הן היו פרושות לפניי. הרגליים שלה. רגליה הארוכות היו מעוטרות בזיפים צפופים, גסים ומעובים שלא ראו “מאך 3” לפחות חודשיים. התחלחלתי. לא פלא שהאקס עזב אותה. מסכן האומלל. להתכרבל איתה ברגליים שלובות כל הלילה זה כמו לישון עם קישקשתא וקיפי בן קיפוד גם יחד.
בשבילי, הסרת שיער מיותר מהרגלים זה כמו חומוס. חומוס עושים באהבה, או לא עושים בכלל.

בשבילי רק קרמבו. תודה

חורף. סלסלה של קלמנטינות מפיצה ריח הדרים בכל הבית. סוודר גולף מעקצץ בצוואר. מנה חמה. תלמה נודלס-קה. שוקו חם עם קרום קקאו צף מלמעלה. רצועות של אבוקדו רך על חלה טריה. מרק עוף צח עם תלולית של שקדי מרק. בסקיוויט פתיבר שוקע על קרקעית של נס קפה חם. רוחות. צעיף. חותלות. תה עם נענע. סדין חשמלי. מטריה עם קשת שבורה. הפסקת חשמל. מכונית חולפת בדהרה ומתיזה מים. שירים של הקרפנטרס. טיפות גשם שמסתבכות בשיער. נעלי בית חמות. שמיכת פוך שנגררת לסלון ויד שחופרת בשקית גדולה של תפוצ’יפס.
על הכל אני מוכנה לוותר בחורף הזה. על הכל. אבל בשום פנים ואופן, לא אוותר, ובשום מחיר, על הקרמבו וניל שלי. אני מסוגלת לבלוע ארגז שלם של קרמבואים ולא לחוש שריטה אחת של כאב בבטן. תביאו לי עוד ארגז ועוד ארגז עד שקצף יצא מפי, תחישו אותי למיון על עגלת נירוסטה של בית חולים, אבל לעולם לא אשחרר מאגרופי הסגור את בסקויט הקרמבו האחרון שנותר לי ביד.
ככה זה כשמדובר באהבת חורף אמיתית. ובחורף הזה כולנו זקוקים לאהבה.
ולמען השם בנות, אל תסתובבנה ערומות בחוץ. קחו עמכן סוודר.
חורף קר, שקט ונעים שיהיה. אמן.

תגובות

  1. כמובן, שאם היא לא היתה מגלחת את רגליה כלל, הפלומה הטבעית שלה ל-ע-ו-ל-ם לא היתה כל כך דוקרנית ולא נעימה…
    הגענו לירח, בנינו מחשבי על, פענחנו את הקוד הגנטי ושכפלנו את דולי- ועדיין לא מצאנו שיטה באמת נוחה ויעילה להיפטר (אם אמנם השתכנענו שמוכרחים להיפטר) משיער ,הנראה לנו מיותר…
    מילא הרגליים, אבל מישהו יכול להגיד לי למה “קו הביקיני” נעשה כל כך אכזרי משנה לשנה?

    • צודקת, מוזר שעוד לא המציאו משהו מהפכני עד עכשיו
      והילי, נהנתי מאוד לקרוא. חורף מצוין גם לך.

      • גם אני מאוד נהנתי לקרוא את המאמר.
        במיוחד שתל אביב כרגע רטובה כולה מגשם והריח הזה פשוט משכר.
        אין כמו החורף, המאכלים של החורף, השמיכות, התנורים, וכמובן איך לא, הקרמבו הבלתי נשכח.
        רק חסר גבר מתחת לשמיכה והכל יהיה מושלם החורף הזה.

        • בועז כהן

          אני מחכה לחורף, בין היתר בגלל הסחלב של פיצוחי “כופר היישוב” ברמת גן. קצת שמיים אפורים ורוח קרירה שמנשבת ברחובות, וגדעון האגדי שולף את הסמובאר הענק ומתחיל ליצר את המעדן המטורף הזה, שמעטים יודעים להכינו כהלכה

          ב”פיצוחי כופר היישוב” (קרוב מאוד למעצמת סטריט פוד אחרת, “הסביח של עובד” בסירקין שבגבעתיים) יש סחלב קדוש. פעם היינו נוסעים ליפו, כשהיא עדיין היתה בטוחה למעבר ולבילויים, ומוקדם יותר, כשהיינו ממש צעירים בני 18 היינו יורדים לשער שכם בירושלים, ומרביצים שם את הסחלב של החיים

          סחלב זה חם. זה מתוק. זה סמיך. זה טעם של ילדות מאושרת. זה מזרחי אותנטי. יש בזה אגוזים וקינמון. זה בריא. זה תמצית של אושר ב-7 שקלים. סחלב זה החורף בשבילי

          • הממ…
            סחלב…
            יאמי יאמי…
            בועז-קבל בזאת ח”ח….

          • הסביח של עובד. קצת מצחיק לא ועוד בסירקין בגבעתיים כל כך קרוב למקור:-)

          • חורפית עצמאית

            בטח בשביל חלק מכם זה ייחשב חילול הקודש, אבל יש לתלמה “סחלב” להכנה מהירה, שקית סחלב כזאת בסיר, עם שתיים וחצי כוסות חלב, חמש דקות בישול-
            וזה יוצא פשוט נורא טעים……. מתוק וחם ולבן וניפלא. להשיג בסופרמרקט…

            • יש באור יהודה חנות תבלינים שמוכרת סחלב אמיתי, שמכינים לבד.

              • חורפית עצמאית

                אהממממ… אז אתה תבוא לקחת אותי עד אור יהודה (אפילו לא סיפרת איפה בדיוק…) כדי לקנות את זה? …….

              • הלו. סחלב זה דייסה. הגירסה הרווחת היא מסולת עם חלב אפשר גם מקמח ועם מיים. המהדרים עושים ערבוב של קמחים (קצת סולת, קצת קמח ולפעמים גם קורן פלור. מטגנים את הקמח על אש קטנטנה במשך כחצי שעה עד שהוא מזהיב (הטיגון בחמאה או מרגרינה לא בשמן. מכינים סירופ מהחלב או מהמיים, ומערבבים אותו בעדינות לתוך המחבת עם הקמח המבושל בחמאה. להוספת ניחוח אפשר להשלים בזילוף מי וורדים.

                • הצדיקה

                  סחלב זה לא דייסה וכן מכינים את זה מאבקה, שהיא שורש הסחלב הטחון. קשה להשיג, אלא אם זה חיקוי זול. מה שכן- דייסה זה דבר מצוין בפני עצמו, בעיקר מסולת עם סוכר וקקאו או קנמון.

    • במחשבה שניה, הרשו לי לספר לכן על פתרון שווה בדיקה: ביקיני- מכנסונים. (ויש גם בגדי ים שלמים כאלה) בגזרה ובצבע הנכונים זה עשוי להיות יותר סקסי מכל בגדי הים האלה שמכריחים אותנו להתגלח כל פעם שרוצים לקפוץ לחוף… למה יצרני בגדי הים לא מתחשבים בכלל בגוף שלנו ? פעם היו גזרות אחרות…
      נכון שעכשיו כבר חורף, אז זה לטובת האמיצות.

    • אין מה לעשות ישנן בנות שעירות וישנן בנות חלקות, כשקמת בבוקר היית יכולה להיות חברה טובה לדבר איתה ולעלות את הנושא בשיחה ואת יכולה להגיד לה גם עכשיו במקום להתאבל על החבר שעזב תגידי לה שתלך טטפל בעמצה תפנק את עצמה ותמשיך בחייה ונעמה רק תידעי שהיא תבין זאת והיא תבין איזה חברה טובה את ואיכפת לך ממנה
      מאת: טל

  2. מה הקשר בין האימרות הללו (חוץ מהחורף, שתסלחו לי, אבל הוא מכנה משותף רחב מדי)? מה הקשר בין הבנות שבוחרות לרעוד בימיני בשיא הקור, למגוון סוגי התה בביתה של הכותבת? אין עורכים באתר הזה?
    זה בעיקר חבל כי עם קצת מיקוד, היתה יכולה לצאת פה כתבה בונבונית.

  3. ברצוני לציין מספר פרטים שלא נכתבו כהכנה לחורף… רוב חברותי צדות גברים בתקופת הקיץ
    כדי שיהיה מי שיחמם אותן בחורף… אז חוץ משקיות תה, קרבו, סוודר, פוך ועוגיות פתיבר, הדבר הנחוץ והחשוב ביותר הוא “חבר חורף” כדי שיכין את התה ויביא את הפתיבר.. כי בחורף
    זה זמן איכות לבלות בבית מול הטלויזיה והיציאה אכי נועזת היא “אם כבר” אז לקולנוע ולשם ידוע הולכים בזוגות … אז לכל אותן רווקות קיץ נצחיות … אוצו רוצו כי עוד מעט הגשם והקור יתחילו ואתן עדיין לא מצאתן את המחמם הלאומי…

    • איקרוס

      ואם כבר לרוץ אז מייטב בחורינו יושבים ב”לילה” כל לילה

      • רווקת קיץ נצחית

        ואיפה זה לילה?

        ואיפה עוד אתם נמצאים, גברי חורף מסורים, שחוץ מלבשל מרק ,(טוב, נו, אז לפחות לחמם אותו…) להכין תה עם לימון או נענע (תלוי בשורשים של המתחממת…) ולחבק חיבוקים חמים, יודעים גם לצלול לקינוח?
        🙂

        • איקרוס

          בן יהודה סמוך לסופר
          אם הוא לא יודע לבשל אותו אז הוא גם לא ידע להעריך את הקינוח.
          ואנחנו גברי חורף הולכים להום סנטר למצוא חומר מבודדת כי לנו לא יהיה חם בחורף הקרב ובה

        • כמה שאלות קטנות..
          1. איפה יש קורס בצייד גברים? באופן אישי אני חושבת שאלו הם שיעורים שפיספסתי ..נשגב מהבנתי הקטנה כל הקטע הזה של צייד, גם חורפי וגם קייצי. אולי זה קופון שבא עם מיני לחורף?
          2. איפה מוצאים את הגברים האלו?

          ולמה לעזאזל אין עוד קרבו בחנויות? נעשה לי חשק עז בעניין.

          נ.נ
          אם אין גבר לפחות מתכון חביב למרק , גם זו פשרה

          • בטח שיש קרמבו!

            השבוע סוף סוף הגיע מהטלסל, יחד עם כמויות המשקאות הקלים השבועית, גם חבילה נאה של 40 קרמבו. תוך שעה היא נגמרה, וזה עוד בלי שהילי היתה פה לעזור לנו (טוב, להם, אני לא אוהב קרמבו).

            • טלסל??
              סליחה טרם הספיקותי לנסות…
              אני שבה מסיור קצר אך תמציתי במכולת האזורית בפיצוציה ובעוד מקום לא מזוהה

              ואין!!!!!

              גרשון- תביא לי ביס!

          • איקרוס

            15 עגבניות לחמם לאחר חיתוך X בראשם. לחמם קצת ולקלף את הקליפה לאחר שהעגבנייה מתחילה להראות סימני מצוקה. להכניס העגבניות לבלנדר ולטחון עד זוב דם.
            להכניס לסיר גדול עם שמן זית בזיליקום וקורט מלח ופלפל.
            להביא לרתיחה ולהגיש חם עם קרוטונים. מרק עגבניות משובח ב20 דקות ללא עזרה מהשף של קנור.
            לגבי ההמשךת לוט בערפל

            • ?? ??
              מרק עגבניות??
              לקלף??
              שמעת על ההמצאה הנפלאה של עגבניות שלמות מקולפות בקופסא?? ?

              דרוש מתכון עסיסי ולא מתכון בסיסי!!

              נא להתאמץ!

              • איקרוס

                אך טלי טלי טלי
                חוסר טריות משבש את מחשבתך. עם את מחשיבה דבר שיצא מקופסא כעסיסי לא תמצאי אישך לחורף זה. למרות שיש כמה שיצאו מקופסאות שונות ומשונות.

                • איקרוס יקירי
                  יפה שהתנהגת והתנסחת בסלחנות ( לעניין העגבניות מהקופסא).
                  אין כמו עגבניות טריות ובכלל- מה שיותר טרי ולא משומר זה זה שעושה את הטעם הניפלא הזה.
                  זה בערך כמו להגיד שפרחים מפלסטיק הם “כמעט” כמו האמיתיים.
                  לך תבין אנשים.
                  חיוך.

                  • ופה הסוד:
                    עגבניות מקולפות בקופסא ללא חומר משמר. מזה שלוש שנים נמצאים על מדפינו, וזכו לפריחתן דווקא לפני שנתיים וחצי כשמחירי הירקות עלו. זה היה יותר זול מטריות תארו לכם.

                    הסוד פשוט גם כן: חליטה קצרה (בגלל זה זה לא טוב לסלט) וואקום ותוספת של אחד המשמרים הטבעיים העתיקים ביותר (מלח).

                    • איקרוס

                      עדיין, בתור קרניבור, שמאס בירוק, אם כבר אז טרי.

                    • אלמוני

                      How have you arrived from the jungle on your feet and between your legs
                      to hot totatoes soup

                    • איקרוס

                      read again and weep again

            • ולהוסיף וודקה דקה לפני שמסיימים את החימום
              אח אח אח
              אין כזה בשומקום

          • קילו כנפיים
            שני תפו”א
            שני גזרים
            קישוא
            קצת פטרוזיליה
            לאמיצים: שום

            לכבס הכל במים למשך שעתיים.
            מלח ופלפל שחור לפי הטעם.

            • צר לי אבל אין סיכוי בעולם שאני אפילו אטעם מזה!

              • אבל ככה את עושה לי, עד שעמדתי וטרחתי ובישלתי רק בשבילך,
                כדי שלא תצטנני. (למה את הולכת יחפה?)
                אין דבר, אני אמות לי לבד בחושך בלי שאף אחת תעריך את מה שאני עושה בשבילה.

                • ג'וליה

                  לא… לא… לא למות לבד ובחושך!!!
                  גש הלום, אני אחבק אותך בחמלה רבה, ואח”כ נאכל מיץ עוף פולני ביחד.

                  • יש מיש תאכל את מרק העוף שלי.
                    צ’ילי קון קרנה היא עדיין לא אוהבת, אבל,
                    רומא לא נבנתה ביום אחד.

                • למה ישר ללכת על הריגשי..
                  אין לי מספיק רגשות אשם גם בלי כבודו..

                  אתה רואה שזה עובד- יש לוקחת ללב.

                  טוב תכין תקנה שקדים ואני באה

                  🙂

            • אפשר להוסיף גם בצל שלם מקולף שנעוצות בו כשש ציפורנים (רבים של ציפורן, אתם יודעים, החומים הקטנים האלו…) שלמים.
              משדרג את המרק ברמה אחת לפחות.

          • טוב, זה למי שבאמת נהנה לבשל….

            המתכון למרק העוף המושלם, האולטימטיבי:

            עוף במשקל קילו וחצי בדיוק (!)
            צואר (חתוך) של הודו
            צרור (שלם!)שמיר
            צרור(שלם!) פטרוזיליה
            2 (!) ראשי (שורש) סלרי
            2 (!) ראשי (שורש) פטרוזיליה
            בצלים, גזרים,אפשר קישוא/תפו”א ,כרישה,וכו’
            מלח, גרגרים של פלפל שחור ועלה דפנה
            7 כוסות מים. לא יותר.

            הכי חשוב:
            בתחתית הסיר שמים את צרורות השמיר והפטרוזיליה (הרבה ירק בתחתית מאט את קצב הבישול של העוף עצמו, מה שעובד לטובת הטעם הסופי של המרק…), עליהם את העוף וההודו, ועליהם את הירקות. מוסיפים את המים (שבכמות הזו לא יכסו את הירקות, כמובן) וכמה דקות אחרי שהם רתחו- מעבירים ללהבה הכי קטנה בחום הכי נמוך לבישול כמה שיותר איטי בסיר מכוסה.(נגיד, שעה ורבע )

            סוד הטעם (הנפלא) הוא ביחס שבין המים לשאר המרכיבים. אם מוסיפים יותר מדי מים- המרק יהיה יותר דליל ופחות טעים… ואז צריך להיעזר בכל מיני אבקות מרק…
            אם שומרים על היחס הנ”ל- לא צריך אבקת מרק! מצאתי את זה פעם במדור של שרי אנסקי, העזתי לשכלל (-צואר הודו… שבלעדיו אפשר גם עם 6 כוסות מים…אבל לא כדאי לוותר עליו) וזה ת-מ-י-ד מצליח …

          • משרים חצי קילו עדשים אדומים (שקית) במים למשך לילה ויותר ודואגים להחליף את המים מדיי פעם (חיוני ביותר למי שיש חבר/ה….)
            מחממים קצת שמן זית ומקפיצים את העדשים, מכסים במים ומרתיחים פעם אחת.
            שופכים את המים הראשונים עם הקצף (ככה מוודאים סופית שהשינה ביחד תהיה סבילה).
            מכסים שוב במים, מוסיפים גזר ותפוח אדמה חתוכים לקוביות או מה שבא, בצל גדול ואפשר גם איזה שתי שיני שום.
            מתבלים בפפריקה חריפה, מלח ומי שחייב גם קצת אבקת מרק וזהו…
            אחרי הרתיחה הראשונה מנמיכים את האש ומבשלים עד שהירקות מתרככים….

            מי שיבקש ממש יפה יקבל מתכון הורס למרק עדשים ירוקים…. או שעועית או .. הבנתם את המסר.. חולה על מרקים.

            • גם כמון הולך נהדר עם עדשים אדומים…

              • צודקת.. שכחתי… וזה רק בגלל שאני אף פעם לא מבשלת עם ספר או מתכון אלה לפי הטעם והחשק…..
                כמון… תבלין מדהים

                • בנות יקרות,
                  המלצה אישית: לקנח עם ערמונים חמים. בתאבון…

                  • את צודקת
                    אמהמה… בתנאי שזו לא את שצריכה להתאמץ ולקלף אותם…..

                    • ענתי, כשהם קלויים נכון זו לא בעיה לקלף אותם…. אח, ערמונים קלויים וחמים בעגלות רחוב… מי היה פעם באיסטנבול בסתיו?

                    • בפריז בחורף – גם שם מוכרים ערמונים חמים בפינות הרחוב.

            • ענתי ואסתי

              ממליצה לעשות היכרות עם סירי לחץ גדולי נפח.

              ככה לא צריך לחכות חצי יום לעוף שיתכבס
              ולא צריך לחכות לילה שלם לדברים הלא נעימים שיתלקו להם מעדשים/שעועית/חומוס ואחרים

              אגב – נחמד לראות כי כמספר היהודים כן מספר הגרסאות למרק עוף
              אפשר להוסיף מיץ לימון לנוזל המסונן – זה נפלא

              איך יצא לי היום להיות על תקן התבלין הלאומי?!
              הנה לכם עוד תוספות:
              למרק אפונה להוסיף מיצי השריה של פטריות פורצ’יני יבשות (בהן השתמשתם כמובן למנה העיקרית…)
              למרק תפו”א להוסיף 10 שיני שום ולמעוך את הכל ביחד
              לעשות מרק של כל הירקות הכתומים ולהוסיף לו חצי כוס מיץ תפוזים – פיצוץ של ויטמינים

              ובכלל להצטייד בממחה ידני (סטיק כזה שעושים איתו גרבר ביתי)
              זה שדרוג אטומי בחיים, ובקיץ זה הופך להיות השייקר הביתי שלכם

              וזה – לא נותנת לכם יותר טיפים, את השאר תוציאו ממני בכוח (או בשתלום)

            • ענת יקירתי מקווה שלמרות שעבר זמן מה יצא לך לקרא את תגובתי – תודת תודה תודה
              מתכון פשוט נפלא! ואפילו גולם מטבח שכמוני הצליחה בגדול
              המחמאות זרמו והן כולן בשבילך

        • אברם המג"ד

          אחד רצה לגנוב בואש מגן החיות. “יהיו קטעים”, אמר לאשתו, “יותר מצחיק מנאדים, יותר משעשע מפצצות סירחון”.
          “אבל, משה…” תהתה האשה, “איך תגנוב את הבואש?”
          “נשים אותו בתחתונים שלך”, אמר משה, “והשמלה הגדולה שלך תכסה ולא יראו”.
          “אבל משה…”, תהתה האשה, “אבל מה עם הריח?”
          חשב משה וחשב.
          “ניקח את הצ’אנס”, הוא ענה לבסוף. “אם הוא ימות מהריח, אז הוא ימות. ימות ימות, אין מה לעשות”

          • נגעלתי

            בואש בתחת שלך, אברם הפלצן…

          • אברם המג"ד

            הרי מדובר בבדיחה נפלאה, פשוט, מהטובות ביותר שנכתבו אי פעם

            מה, גם לצחוק כבר אסור פה?

          • יצחק המצחיק

            דאחקה מהסרטים הבאת, אברם, בהפוכה הבאת אותה, במסובבת אורגינל – החבר’ה שפוכים פה, קרועים, לולולולולולו לולולולולולולו, חחחחחחחחחחחחחחחחחח, נגנב להם המוח מהבואש

            וזה מזכיר את הבדיחה הישנה ההיא של אדי מרפי: “ואלוהים ברא את האשה, והאשה נכנסה לים, ומאז הדגים מריחים כמו כוס והכוס מריח כמו דגים”

            • נגעלתי

              ותרשו לי לצטט את נעמי, שכתבה פעם בפורום שלביצים יש לפעמים ריח של נאד מעוך…

              • נגעלתי

                כלומר, לאשכים…

              • ציון קורנפלקס

                את צודקת לחלוטין. לאשכים יש ריח מסריח וגם לכוס מסריח יש ריח מסריח. האשכים מסריחים, כי הם דבוקים לגוף, והחום שנוצר במקום מייצר זיעה, שיחד עם ההורמונים שמופרשים מבלוטות המין, יוצרים סביבה בקטריאלית פעילה – שבעטיה מתאפיין המקום המוצנע בריח רע

                הפתרון: לשטוף היטב בחומץ תפוחים את האשכים ומפגש הירכיים, לנקות באלכוהול 70 אחוז את הסקרוטום (שקיק האשכים), לסבן בסבון טבעי את המבושים, ללבוש תחתונים מכותנה בלבד, ולא הדוקים מדי ואחרי המקלחת – לייבש היטב היטב עם מגבת נקיה את האזור ולהניח לו להתאוורר. ליתר בטחון אפשר להשתמש בטלק לתינוקות, אם רוצים למנוע כל אפשרות של “ריח של נאד מעוך”, כדבריה המיתולוגיים של נעמי בפורום

                • נגעלתי

                  דווקא על הטלק אפשר לוותר. כל השאר נשמע מומלץ, אבל טלק זה לא דבר בריא.

                  • ציון קורנפלקס

                    ובכל מקרה: אולי לא בריא, אבל יעיל מאוד להפגת הריח המצחין של האשכים הגבריים. בכלל: יש קונספירציה של גברים, שמנסים לשכנע נשים שהערווה שלהן מדיפה ריחות לא נעימים, וזהו שקר גס ומתועב, כמובן, שנובע מרצון לשליטה גברית ותחושה של עליונות שובניסטית, וגם מסיבות כלכליות גרידא.

                    רוצים דוגמא? כל עניין הפדים והתחבושות ההיגניינות ו”את מרגישה בטוחה שלוש מאות שישים וחמישה ימים בשנה”, וכל זה – הרי זה בולשיט מוחלט, אף בחורה לא צריכה לבזבז אלף תחבושות היגייניות בשנה, זה חסר טעם, זה רק מעשיר את היצרנים של הדברים האלה, וכל הליגיניה הזאת, תמיסה להפגת החומציות של הנרתיק, כביכול, ש”מחסלת ריחות רעים”, וכו’

                    חד וחלק: ריח רע נובע כתוצאה מבעיה רפואית שיש ואפשר לפתור. בחורה שמתרחצת ושומרת על היגיינה בסיסית, פשוט לא צריכה שום דבר. לא פדים, לא תחבושות, לא דאודורנט מיוחד לוגינה ובטח שהיא לא צריכה לגלח את הכוס, בגלל שהאופנה היא (כמו שמישהי כתבה בתגובה לכתבה של הילי) טרימר צר ומצומצם במיוחד

                    זה הכל פוליטיקה של כיבוש. זה הכל. גברים מטפטפים את המסר, כדי שתרגישי לא נוח לבקש מהם לרדת לך, שתרגישי נחותה, גופנית, מהם, שתהיי בעמדת חולשה תמידית בגלל שאת “אשה 365 ימים בשנה”

                    • וואלה, ציון, אתה בסדר גמור. בנות, ככה מדברים גברים שאכפת להם מכן…

                    • ציון קורנפלקס

                      לקבל מ-מ-ך מחמאה שכזאת??!!
                      אני מסמיק מכף רגל עד ראש

                    • אבל ג’וליה צודקת, מותק- גם ציון וגם קורנפלקס?

                    • ציון קורנפלקס

                      מה רע בשמי? גם יש בו הד לפטריוטיות הגאה שלי, “ציון הלא תשאלי” ו”ארץ ציון, ירושלים” וגם איזכור של דגני תירס תפוחים, ארוחת הבוקר החביבה עלי.
                      לכן הלכתי למשרד הפנים וביקשתי לשנות את שם משפחתי הכל-כך מכוער ל”קורנפלקס”, שהוא שם משפחה מקורי, מעורר אהדה, ללא כל קונטציות שליליות. הפקיד כל כך צחק, שהוא לא הצליח לעשות את עבודתו כהלכה, הוא ביקש ממני לחשוב על זה.
                      אם כבר, אדון ציון – הוא שאל – למה לא ציון דגן? למה ציון קורנפלקס, בשם האל?

                      אל תשא את שם ה’ אלוקיך לשווא, אמרתי לו והלכתי בכעס.

                      אז בתעודת זהות עדיין כתוב שם המשפחה המכוער, אבל פה אני אהיה מי שרציתי להיות באמת כל החיים
                      ציון קורנפלקס

                    • ג'וליה

                      אוי, שלוש בלילה ואני מצחקקת פה בעונג

                    • ציון קורנפלקס

                      כן. גם ציון וגם קורנפלקס. מה כל כך מצחיק?

                    • ג'וליה

                      תופעה. תופעה.
                      :-))))

              • אבל, אם יש למי מכם בעיית ריח, הוא יכול לפתור אותה בעזרת קוטל פטריות כלשהו.
                מדובר בהיגיינה אלמנטרית.

    • יציאה נועזת זה ללכת לסרט שאת מתה לראות לבד כי אין לך עם מי ולעבור את החורף שוב לבד ולא להתפשר על איזה אידיוט בשביל ה”שרותי חורף” בגלל שזה “לא בסדר” להיות לבד בחורף (או בכלל)

  4. אני כל כך מזדהה עם הפיסקה של הקרמבו. אני מסוגלת לאכול חבילות שלמות (של 40 כמובן) ולא להרגיש אשמה… ולמחפשים חבילות קרמבו: את החבילות אפשר להשיג בכל סופר סנטר, גרינברג, היפרשוק ודומיהם. למכולות השכונתיות הם מגיעים אחרונים. (שלא לדבר על הפרשי המחיר)

    • היי, את שם למעלה, בבקשה קצת ריספקט!
      אם כבר להזדהות, אז תעשי את זה בבקשה בשמך.
      (אני לא אוהבת קרמבואים בכלל….)

      • אני רוצה להגיד לך משהו שאולי יפתיע אותך…
        יש יותר מרויטל אחת בעולם…
        אני מקווה שלא גרמתי לך להלם…

  5. בועז כהן

    הפיסקה הראשונה במאמר שלך, הילי, עושה לי צמרמורות עונג נעימות. הרוחות, הגשם, החורף, האח המבוער, ההתכרבלות הנעימה, עלי השלכת… חסר רק תקליט של מוריסי ברקע, כדי שהחיים יהיו מושלמים לגמרי

    אני יודע, אני יודע שהנושא הוא שערות ברגליים – להסיר או לא, ואיך – אבל אני במצב רוח חורפי פיוטי ותיכף היד נשלחת לקומפקט והקול של מוריסי ירעיד אותי
    EVERY DAY IS LIKE SUNDAY

    נולדה לי בת היום, בצהריים. איזה יום נפלא לקבל בו מתנה שכזאת…
    אהבה ונשיקות לכולם
    כמו שהילי כתבה, כולנו זקוקים לאהבה בחורף הזה

  6. הכבשה השחורה

    מזל טוב בועז להולדת הבת.

    • בועז כהן

      תודה לכל המברכים והמברכות. בסופו של יום מפרך ומרתק כאחד אני יכול שוב להבין למה ועד כמה אני מעריץ נשים.
      בננות, אתן מ-ד-ה-י-מ-ו-ת

      כשהתהליך היה בעיצומו, שאלתי: כמו מה זה כואב, תנסי להגדיר, כאב שורף, חותך, מעיק…
      ניסיתי להבין, כמו תמיד, את החוויה הזאת שלעולם גבר יישאר מחוץ לה – למרות כל מאמציו.

      אמרו לי הנשים בחדר: עזוב, אתה לא תבין. לעולם לא תבין.

      אני מסתכל מהצד ואומר לעצמי בהשתאות ובפחד, בהערצה שמהולה באימה: אם אנחנו הגברים היינו צריכים ללדת, המין האנושי היה נכחד תוך דור וחצי… פשוט מדהים איך הדביקו את “המין החזק” לזכרים. כמה זה מופרך, כשנמצאים לילה ויום עם אשה שעומדת ללדת. היא מתחברת לאינסטינקטים שלה, לכוח הפנימי האדיר, לרצון לתת חיים לאדם הקטן שעומד להגיח מתוכה
      ואתה? אתה גבר, שלא יודע מה זה בדיוק להיות גבר, שמרגיש קטן מול המעמד, חלש מול הגברת שעובדת קשה כדי ללדת את בתך, חסר הבנה כלפי התהליך הזה, שגם חילוני גמור כמוני לא יכול שלא להתייחס אליו במושגיים דתיים, פתאום…

      כן. פלא הבריאה

      • בועז,
        אני במצב רוח טוב ואין במילים שלי שמץ ציניות, נשבעת!!!!
        …. אז אולי עכשיו תוכל סופסופ להבין ולקבל את הטענות הנשמעות כלפייך?
        טענות שמתייחסות לניסיון שלך להבין “אותנו”, להסביר “לנו”…
        נשים, כמו שתארת חוות דברים ומחוברות לאינסטינקטים שלהן בצורה מאוד מאוד שונה מזו שגברים חווים או מחוברים ולכן….
        עזוב.. אני במצב רוח טוב, כבר אמרתי?
        🙂
        מזל טוב.

  7. קודם כל, בועז-מזל”ט שלי מצטרף לח”ח מלמעלה..

    סתיו.
    שלכת אדומה וצהובה.(טוב, לא בארץ, אבל למה להתעסק בקטנות…)
    רוחות שורקות.
    מעיל פליס מחמם.
    ביטלס בדיסקמן.
    רחובות ריקים.
    ללכת לבד אל תוך הלילה.

    אני קוראת לזה אושר. (מניסיון…)
    חורף נעים,אנשים(-:

    • בועז כהן

      מדהים אותי תמיד מחדש איך שהחורף והסתיו מצליחים לגרום לאנשים להיות כל כך פיוטיים ורגישים ונסערים ומאוהבים ומחודדים בנוגע לפרטים קטנים שמסביב. כמי שרואה את עצמו כ”איש של חורף בין אלפי אנשי ים”, אני בעננים (האפורים) עכשיו וטוב לי, טוב לי איי איי איי

      שלא ייגמר לי (החורף)

      • בועז יקירי

        הנה לך עוד דבר נפלא – הילדה שלך היא ילדת סתיו אמיתית!!!
        אני חושבת שכאן אתה בחברה טובה ומצויינה של אנשי חורף (בורדר ליין סתיו – תראה איך אנחנו פורחים!!)
        אז מזל טוב
        ושכל אחד יהנה מהפיוט החורפי שלו
        אני נהגתי לי אתמול בגשם והיה קסום (גם אם ארוך)

    • תבוא אלי

      אצלי בגינה יש המון שלכת בהמון צבעים
      זה אמנם לא ניו אינגלנד באוקטובר
      אבל יש מה לראות

      • בועז כהן

        איפה הגינה הזאת, המקסימה שלך, והאם אפשר לבוא גם? את הוויסקי אני אביא ונעשה מסיבת “בננות” על רקע השלכת של מייקי

  8. את החורף בארץ ניתן להגדיר כ’סמי חורף’.
    עם זאת אני מצליחה להינות מ: ריח הגשם, ערמונים חמים, מרק עגבניות, סחלב ותה נענע ולואיזה. ואם כבר קרמבו אז אין אין אין על הקרמבו המשולשים-טילונים שפעם היו מייצרים. איזה נוסטלגיה מתוקה.

    • ביט, מה זה הסטיה הזאת?
      קראו לזה “גלידה חמה”, זה לא היה גלידה ולא נעליים. זאת היתה אחת ההמצאות האיומות של המאה.
      תיכף תגידי לי שאת גם לא מערבבת את הקצפת במילקי.
      באמת.

      • לערבב את הקצפת במילקי??
        אוכלים בזהירות מסביב ומשאירים כמה שיותר מהקצפת לסוף!

        • איך אוכלים מילקי חום קודם קצפת בסוף??
          ויש לזה תשובה
          עכשיו נראה אותכם

          • מים שקטים

            פתרון פשוט…
            חור במכסה המילקי על מנת למנוע וואקום..
            חור בתחתית המילקי…
            ועכשיו יקירי…
            לשאוב את כל השוקולד…
            בגלל שהשוקול כבד והקצפת לא…
            הקצפת נותרת למעלה….
            והשוקולד נשאב….
            אישית
            אני טיפוס של מילקי קפוצ’ינו

      • לא, לא ‘גלידה חמה’. קרמבו, כשר למהדרין, בצורת משולש.
        אני מדברת על לפני עשרים ושלוש שנה פחות או יותר. מישהו זוכר?

        • מכיוון שאני לא זוכרת חיה כזאת,
          את יוצאת זכאית מחמת הספק.

          • אז ככה, אמא שלי היתה קונה לנו כמה חבילות ואחרי יום-יומיים זה היה נעלם. היא היתה פשוט מחסלת אותם (דרך אגב עד היום היא מכורה).

            • כי אם קונוסים גליים
              ביסקוויט עגול למטה ושיפוע עד לשפיץ שמופרע פעמיים שלוש על ידי איזה קימור או “גל”
              כמו סלסול של קצפת על כוס של קפוצ’ינו.
              זוכרים.

              ואגב – אם קרמבו, אז רק וניל, ולהתחיל מהביסקויט

        • הבולעת וחצי

          זוכרת טוב היה טעיםםםםםםםםםם

        • אני בת 30 אבל לעולםםםםםםםם לא אשכח איך אני ואחותי היינו מחכות ליום שבת
          ואז היינו הולכות לבקר את סבתא קלרה, הסבתא היחידה שהייתה משיגה ממקור לא ידוע
          וסודי ביותר את הקרמבואים עם השפיץ. איי איי איי ואיזה קרמבואים.
          המוזר הוא שתמיד אנשים לא מבינים על מה אני מדברת, וסוף סוף יש לי ולאחותי שותפה.
          מאז סבתא קלרה הלכה לעולם שכולו טוב ואנחנו נשארנו מיותמים ואין יותר קרמבו עם שפיץ.

  9. אינדי_גו

    בעוד שמיכות הפוך, החותלות, מרקי החורף החמים והגברים הלא פחות חמים שמבשלים אותם – כל אלה נשארים באיכות קבועה פחות או יותר, הרי שהשנה קרה דבר מוזר לקרמבו של שטראוס – חילול הקודש, לא פחות: הם שינו את הביסקויט!! הוסיפו לו איזו תמצית בטעם חמאה עם רמז קוקוסי במקצת. קרמבו צפוני כזה. לדעתי צריך להיות חוק נגד זה.

    וכן, חורף זו עונה בה גם חובבות שינה אלכסונית מושבעות כמוני מתחילות לחוש את הצורך הזה, להצמיד את קרחוני אצבעות הרגליים על גופו החמים של מישהו שמחכה לך במיטה…

  10. רחובות ירושלים אחרי הגשם.
    ביום שישי יצאתי לי לטיול לילי ברחובות הנקיים והשקטים. איזה אושר. רק בשביל זה אני פה, בשביל החורף הכי אירופאי בארץ (טוה נו, חוץ מהגליל)
    תודה הילי על הכתבה המקסימה. אני דווקא לא נמנית על זן יערות הכרמל, אבל בכל זאת נהניתי.
    וכן, קרמבו ראשון של חורף יאמממממממממממממי.
    ומרק?
    מרק כרוב אדום חמוץ מתוק, הספר של נירה רוסו.

    מזל טוב בועז 🙂

    • רחובות ירושלים אחרי הגשם… בא לי לבכות, באדולינה…. אכן, אין כמו ירושלים בחורף… ובכל עונה בעצם. אני מתה מגעגועים.

      • בלגניסטית

        הדבר היחיד שמשמח אותי זה שאני לא גרה בירושלים , שהקר בה חודר לעצמות וממית את הלב… מצד שני אני מתגעגעת ליופי של “הדורמיציון” על ארבעת מגדליה בנוף שהיה נשקף מחלוני , להתרחשויות ואנשים שהותירו את חותמם עמוקות בנפשי.בואו של החורף הזכיר לי
        את תחושת הנידחות בעיר הזאת , היפה והמקוללת .

        • נידחות?!
          עיר מקוללת?!
          אני מוחה על העלבון שנכתב פה כלפי עירי האהובה, היפה ביותר בתבל (במיוחד בחורף!)

  11. התהיה שהחורף מביא איתו כל פעם
    ומחזיר לסרטים צרפתיים ולאפר סיגרייה על
    סוודר הגולף השחור
    לשלוליות מלאות פיח של איזה רחוב תל אביבי
    לספר שירים שהופך
    לעצם הקיטש כשאתה נכנס איתו מתחת לפוך
    ועושה בעצם מה שעושים כולם
    ובכל זאת מרגיש נורא מיוחד
    כשאתה שוכב על איזו מיטה של איזו מישהי
    ומהחלון החצי פתוח חודרת צינה
    אולי כשקר בחוץ
    קל לנו יותר להרגיש חמימות מבפנים

    לחיי אהבות של חורף

  12. קקאו עם מרשמלו

    סליחה שאני מפרה את ההרמוניה ואת האחדות בעם אבל תגידו , אתם השתגעתם??

    קרמבו וניל?? (ובמילים: קרמבו ו נ י ל ?? ??).
    ואין פוצה פה ואין מצפצף…

    קרמבו וניל זה קצף ביצים. long live קרמבו מוקה.

  13. סנטראל פארק ושלוש מאות קילו טונה

    עלי שלכת,
    סנאים,
    שמיים אפורים.
    כושי גדול בא לרצוח אותי.

    סנטראל פארק ושלוש מאות קילו טונה-פוליטיקלי קורקט

    עלי שלכת,
    סנאים,
    שמיים אפורים.
    איש גדול בא לרצוח אותי.

    סנטראל פארק ושלוש מאות קילו טונה -מות השירה החופשית

    עלי שלכת,
    סנאים,
    שמיים אפורים.
    חיי לנצח יהיו מאושרים.

    (זה לא אני כתבתי, אבל הוא מקסים לדעתי. כל הכבוד למיכלי)

    • תראי מה זה, כל הפלצנים יש להם מיליון ומאתיים ושניים ושבעים תגובות ורק לשיר הנפלא שלי כלום!!!!!
      לא נורא, יומאחד גם אנחנו נכתוב דברים משעממים כמו של בועז כהן ויהיו לנו מיליון ומאתיים וטריליארד תגובות וחיינו לנצח יהיו מאושרים

      • פורצלן

        ואולי, מיכלי, את לא כל כך מוצלחת כמו שנדמה לך ובשביל זה לא מגיבים לך
        קחי לך איזו דקה, ככה, לחשוב על העניין

    • פורצלן

      שום קסם ושום כלום אלא
      גיבוב של מישהי שמה-זה-מרוצה-מעצמה-ואין-לה-שום-סיבה

      • אלמוני

        מאוחר מדיי…
        גם את האימפרסיוניזם שנאו בהתחלה

        • פורצלן

          הכי פאתטי זה גם לכתוב משהו כל כך גרוע, גם ליבב שלא מתייחסים אליך וגם להעביר ביקורת על האנשים המוכשרים באמת ולטעון שדבריהם משעממים

          תעשו לי טובה, באמת

  14. כתבה מקסימה.
    אין כמו החורף, הצלחת לרגש אותי ולהחזיר אותי 20 שנה אחורה
    לבית הוריי בצפון הרחוק.

  15. ג'וליה

    הוי. הוי. אנחה של עונג.
    כתבה נפלאה, חייכתי וצחקתי ופתחתי את החלון ליידי ורוח חורפית באה פנימה ויש תקווה שהחורף הזה יהיה נהדר, כי לא ייתכן שהוא יהיה אחר.
    ואיך תמיד יודעים לשים בגלגל”צ את הביטלס ברגעים הנכונים.
    או את זה…

    Rain is what the thunder brings
    For the first time I can hear my heart sing
    Call me a fool, but I know I’m not
    I’m gonna stand out here on the mountain top
    Till I feel your
    Rain

  16. האקס המיתולוגי

    הילי, את מלכה.
    כמה ענוג כתבת.
    ומשום מה גם הטונים פה נרגעו קצת ונהייתה אווירה חורפית וחמימה בבננות.
    הנה, כתבתי תגובה לא מתחכמת. כנראה באמת כבר הגיע החורף.
    נשיקות וכירבול הגון לבננות,
    האקס.

  17. גשם בחוץ, טיפות של סתיו
    אהובתי עלי ואני על הגב
    ברדיו אומרים מתקרבת סופה
    אך היא ממשיכה במחול טירופה
    כפופה אהובתי כצרור שיבולים
    נוהמת כרוח שבין העלים
    ברק את הלילה מאיר מרחוק
    ולי היא אומרת: עמוק! עוד! עמוק!
    גשם בחוץ, טיפות של סתיו
    חורף עכשיו ואני מאוהב

  18. נכון שחורף זה הכי הכי?
    סוף סוף הוא הגיע, איזה כיף. לישון עם פוך ולהתכרבל עם החתולה.
    מאמר מקסים- אהבתי

  19. שונאת שקר לי
    סובלת מחרדת מטריות ומעילים
    תעזבו אותי מקרמבו אני רוצה קרטיב אבטיח
    ובכלל מה זה הקטע הזה עם תפוזים ושאר פירות הדר – פויה!!

    מה שכן עושה לי את החורף – ברקים רעמים ורוח חזקה ככ עד שעולם הופך הזוי…
    רק המחשבה גורמת לי לרצות לצרוח!!!!!!!

    אבל באמת, תהנו, חופשי לא ‘כפת לי… (:

  20. בשבילי חורף, שמודיעים על סופשבוע סוער וגשום.
    נשארים מתחת לפוך מקורבלים, רואים סרט טוב עם כוס תה חם וכמובן בעלי איתי לצידי,
    ו…

  21. זה שיודע לשאול

    קרמבו זאת המצאה ישראלית?

    • ארץ מולדתו של הקרמבו היא צרפת, לדעתי.
      יום אחד עוד השאלה הזאת תופיעה בכספת או בפיתוי של אברי גלעד.
      אני אישית, סובל מאוד בחורף, קשה לי עם קור וגשם כי אני טיפוס של שמש וחום,
      כזה שרץ בכל בוקר, שאוהב ספורט חוויתי, אבל קראתי את מה שהילי כתבה, וקראתי את התגובות, ומה אני אגיד לכם,
      נראה לי שאני מתחיל לחבב את החורף.
      אגב, מה זה חותלות? סוג של שמיכת פוך?

      • חורפית עצמאית

        חותלות??
        זה סוג של מחממים לרגליים שהיו אופנתיים מאד בשנות השמונים ועכשיו קצת פחות…
        זה משהו סרוג, דומה לגרב עבה, אבל לא מכסה את כף הרגל עצמה- לובשים את זה בד”כ מעל המכנסיים. (זה מכסה את הקטע שבין הברך לכף הרגל…..) זה טוב בעיקר אם אין מגפיים אבל קר………………..

      • בועז כהן

        אני יכול לומר, מנסיוני, שאת קסמיו של החורף צריך לגלות. הישראלים פוחדים פחד מוות מהחורף, רוב רובם של הישראלים סוגרים מיד את כל החלונות באוטובוס מיד עם הזרזיף הראשון, מתלבשים באופן אובססיבי, משל היינו בעיבורה של אנטארטיקה ולא מסוגלים להבין את התענוג האדיר שבשמיים האפורים ובשמש הרכה והנעימה שמציצה מבין העננים בחורף – שמש ששמו עליה פילטר מרכך, ולא השמש הקיצית שמייבשת את המוח וקודחת בנשמה באכזריות

        בקיצור, שלוש הנשים החשובות בחיי, אשתי הראשונה, השניה והנוכחית, החלו את חיי הזוגיות איתי בהפגנת תיעוב ושנאה לעונה הקסומה ביותר בשנה. אבל הן למדו, תוך זמן קצר, שאין דבר מתוק יותר משמיכה משובצת סקוטית על הברכיים, תנור דולק, שוקו חם עם קצפת ומוזיקה אנגלית חורפית ברקע, אין כמו טיול בבריטניה דווקא בדצמבר, ששלג נופל הוא הדבר הכי מדהים, כאילו העולם פועל בסלואו מושן, שבחורף הכל נשמע אחרת, שהאנשים יותר מכונסים, מהורהרים, פחות אגרסיביים ומוחצנים, שלהתלבש בחורף זה עניין אחר לגמרי – הרבה יותר יפה וכייף להתלבש בחורף, בטח שלגברים – מעיל עור על סוודר גולף, מגפיים – יש יותר סקסי מזה? וגם נשים בסוודר רך, עם מעיל ארוך עד הברכיים, נראות פתאום יותר נשים ופחות סמלי-סקס בוטים עם חולצות בטן מינימליות וחזיות פוש-אפ, פרובוקציות מהלכות על שתיים, מעין תוצרים פיקטיביים של אם.טי.וי ופימפום ה”צעיר לנצח”.

        שלכת היא דבר מדהים. אדמה רטובה היא פלא, הריח של אדמה רטובה הוא הדבר הכי נעים שאפשר להעלות על הדעת, וגם ריח של מרק שמתבשל בסיר – בחורף טעים יותר לאכול הכל, ובחורף נעים יותר לשתות אלכוהול

        חורף. חורף. חורף. כמה טוב שחזרת אלינו. התגעגעתי קשות

        • BOAZ
          Did i tell you you’re wonderful
          I miss you
          yes I do
          Did i tell you i didn’t
          Cry
          Well, I lied
          I
          la la la la la la la
          Over
          Real over

          ADAM ANT

          • ג'וליה

            איזה אליל.
            יולי, איך זה שאת נסעת לאמא בריטניה ואני לא?

            • It was my biggest dream
              JULIA
              art studies in GREAT BRITAIN

              • ג'וליה

                כן, אבל זה היה החלום שלי קודם. איך יצא שאת הגשמת אותו?
                עצה לדרך: מיצאי לך גברבר בריטי (דם אנגלי טהור)
                And never let him go
                ותהיי בקשר, ושיסדרו לך גם בעברית.

                טה-טה, מג’וליה

                • מלכת הלילה

                  sorry הגברים האנגלים חלשים מידי
                  זה פשוט כמו לצאת עם אישה,התקווה שלך
                  היא למצוא ישראלי אמיתי בלונדון שהפנים
                  את התכונות הנכונות של האנגלים או יותר
                  נכון המנטליות,אבל שישאר ישראלי אמיתי,
                  אין על הגברים שלנו,בכל אופן אני יכולה
                  לשלוח אותך לכמה כאלה,תהני.

    • מולדת הקרמבו היא, לדעת מומחים רבים, דווקא דנמרק הצפונית והקרה. (מחזיק מעמד כמעט כל השנה…)

      • בועז כהן

        יאן אריק קונגשוג הוא האיש שהמציא את הקרמבו, וזה קרה לו בסוף המאה הקודמת, בכריסטיאנה

        • חורפית עצמאית

          ואיפה מצאת את המידע הזה? משהו באינטרנט?

          • בועז כהן

            ספרו האוטוביוגרפי של יאן אריק קונגשוג, ממציא הקרמבו, נקרא “מתוק היה הלילה”. הוא נולד בלום שבנורווגיה בתאריך רביעי באוגוסט 1859 והיה סופר, מחזאי ומדען ממתקים. ספרו הראשון נקרא SULT (רעב, בנורווגית) ובעקבותיו הוא המציא את ה”טוויסט”, דפי ואפל עם קרמל מתוק, ממתק שהמציא בהשראת דיקט רטוב עם דבק נגרים שאבי סבו היה מאלץ אותו לטעום בילדותו, כדי להבין שבחיים לא מלקקים דבש.
            ספריו הבאים היו “מסתורין” (שעסק בחקר הנוסחה המנצחת של ופלה גבעות, שאת גירסתה המעוותת והמרושעת אנחנו מקבלים היום מ”עלית” תחת השם “טוב טעם”…) ו”ברכת השוקולד”. את הקרמבו הוא הגה בחלום הלילה, וניסח זאת מאוחר יותר כ”המצאה מטורפת, שאפשר היה להזות רק באופן סוריאליסטי, בחלום”.
            כשהגיש את המפרט הטכני למפעל הממתקים שאיתו עבד בקביעות, בכריסטיאנה, אמרו לו הבעלים, בפרץ של נבואיות: “אבל יאן אריק, אולי כדאי לוותר על הביסקויט הטפשי למטה? תבין, יאן אריק, דורות דורות של בני אדם יריבו על הדרך הנכונה לאכול את ההמצאה שלך, האם קודם את הביסקויט שלמטה ואז את הקצף והשוקולד, או דווקא אולי להשאיר את הביסקויט עד הסוף”. הם צדקו, כמובן, אבל יאן אריק קונגשוג, כמו כל גאון, היה עקשן גדול. חידושיו הנרטיביים שהקנו לו את פרס נובל לספרות בשנת 1920 הרי תמיד צויינו במקביל לנטיותיו המעין פשיסטיות, שהובילו אותו בסופו של דבר לתמיכה שקטה בנאצים (למרות שהתקומם על היחס כלפי היהודים)

            הקרמבו עשה עליה לארץ עם העולים הראשונים מנורווגיה, שהגיעו ארצה בהמוניהם עם קום המדינה

            • המלכה האם

              המלכה האם תוהה ושואלת: מה לקחת, בועז כהן, בטרם ניגשת ליצור את חיבורך המופלא “מולדת הקרמבו”, שהשכיבני רועדת ובוכה מצחוק על מיטת האפיריון שלי

              אני רוצה לדעת מאיזו פטריה טעמת ואיך אפשר להשיג את אותו חומר בדיוק

          • בועז כהן

            יאן אריק קונגשוג היה ממציא ממתקים בנורווגיה של המאה התשע עשרה. סבא שלו, שחשב שצריך לחנך אותו כיאות, הכריח אותו לאכול דיקטים רטובים עם דבק מגע. זה נתן לו את ההשראה להמצאת ה”טוויסט”. סבתא שלו, שהיתה צורחת אחריו, “יאני’לה, יאני’לה, תאכל את הבננה’לה”, הבינה שהיא חייבת לעשות קומבינה, והיתה מצפה את הבננה בשוקולד למריחה.
            ככה יאן המציא את ה”בננית של ‘מוטי'”, להיט עצום בקיוסקים של שנות השבעים בישראל. ואת הקרמבו הוא המציא ב- 1890 – ולדבריו, הוא חלם על ממתק סוריאליסטי, וכשהתעורר רשם את הנוסחה ומיהר למפעל. הבעלים של אותו מפעל ניסו לשכנעו לרדת מעניין הביסקויט שלמטה, בפרץ של נבואיות אמרו לו: “יאן, אתה מסבך את האנושות. מעכשיו יריבו דורות מה לעשות
            האם לאכול קודם את הביסקויט, או דווקא את הקצף ביצים עם השוקולד”.

        • להשכלה כללית כריסטיאנה בעברית ולמהדרין כריסטייניה בדנית דווקא נמצאת בדנמרקזוהי מעין מושבה סגורה של אנשי בוהמה ונשלטת ביד רמה ע”י קבוצת ברוני סמים (קלים בלבד)
          שניתן לרכוש שם חוקית המקום צמוד לקופנהאגן בעצם מעין רובע קסום – ומגודר – מומלץ בחום לביקור למי שבאיזור

    • אינדי_גו

      הוא אוסטרי במקור

  22. תגידו מה קרה לכם ?
    החורף עוד לא התחיל ואתם כבר במצב רוח חורפי – אסקפיזם במיטבו …
    בריחה מהמצב המדיני, ?

    לפחות בועז משפר לנו את המצב רוח – מזל טוב !

    • בועז כהן

      וירטואלי, ישראלי – העיקר חורף.
      אני שמח שאני תורם לשיפור מצב הרוח, ותודה על האיחולים

      ומי שרוצה תקליט נפלא שיהיה חבר טוב שלו בחורף הזה, שיקנה את הדיסק החדש של
      DAVID GRAY
      האנגלי בן ה- 31 שנשמע כמו הכלאה בין בוב דילן, ואן מוריסון, “ג’יימס” ו”קראודד האוס”. פצצה.

      ויש גם אתר אינטרנט של האיש המוכשר תותח הזה
      http://WWW.DAVIDGRAY.COM

  23. איזה מבול בחוץ, חברים.
    ראיתם?? ?? ??

  24. ג'וליה

    אני לא יודעת
    אני לא יודעת
    אני לא מבינה
    למה
    ואיך קרה
    שכל-כך כל-כך חיכיתי לחורף, כמו בכל שנה, והשנה במיוחד, ופתאום הוא בא ואני עצובה.
    יותר מידי מוריסי. פתאום, בחורף, כששמים בדיסק את הסמיתס, מוריסי נשמע בכל מלנכוליותו, ותל-אביב מכוערת להפליא באפרוריותה. איך אפשר לשמוח ככה עם הגשם.
    פתאום ביצבצה לי קלסטרופוביה קטנה, מחנק מרומז.
    נורא משונה.

    • לא שומעים מוריסיי בחורף.

      • בועז כהן

        אבי היקר,
        את סטיבן פטריק מוריסיי הדגול שומעים בחורף, בקיץ, בסתיו ובאביב, בבית הקפה וביחידת המילואים, בחדר השינה ובסלון, בבוקר ובערב, אין רגע אחד בחיים שאי אפשר לשבץ בו את
        סוויד הד
        THE MORE YOU IGNORE ME
        שלא לדבר על
        EVERY DAY IS LIKE SUNDAY
        או
        ביג מאות’ סטרייקס אגיין
        או
        GIRLFRIEND IN A COMA
        או
        דייאל אה קלישה
        או
        NOW MY HEART IS FULL

        מוריסיי הוא אלוהים, ואין רגע בחיים ומקום בעולם שאלוהים לא נוכח בו
        ולמי שאין את “ויוה הייט” “ווקסהול אנד איי” “דה וורלד אוף מוריסיי” וכל תקליטי הסמית’ס, שייגש עכשיו לחנות הקרובה למקום מגוריו, ויוציא את הקרדיט קארד שלו

      • ג'וליה

        פינק פלויד. וואלה. שכחתי מהם. הנה אני שולפת את Atom Heart Mother ושמה בדיסק.

        נכון שקשה לשמוע את מוריסי בחורף, אבל מצד שני, אין זמן קלאסי יותר מגשם בחוץ בשביל לתת לו לבטא את עצמו, הקול שלו כמו שוקו חם, ואם עוצמים עיניים אפשר לנסות לדמיין מקומות אחרים.
        איזה מזל שאני לא עושה מילואים. אישה, אתה יודע.

    • בלגניסטית

      ולא סתם בחורף , אלא בחורף ירושלמי מקפיא , בנחלאות לפני 7 שנים , עשו לי את זה . זה
      היה באותם שבועיים סהרוריים שהייתי ישנה ומנותקת רוב הזמן . החורף הזה קניתי את
      הדיסק , ואני מחייכת לעצמי ואפילו מתגעגעת מדיי פעם . אני נזכרת איך שפעם הוא ביד אחת חיבק וביד השניה החזיק ספר , אמר שקנז , אם היה רואה אותו עכשיו היה מאוד מעריך
      אותו , לא יודעת מה עם קנז , אבל אני את הבחור הזה בחיים לא אשכח!!! כל פעם שאני
      שומעת את הסמיתס אני יודעת ש אין דבר בעולם הזה שיכול להיות רע באמת , לא אנשים
      ולא ירושלים או כל מקום מקום אחר , רק שאנחנו לפעמים מסתבכים לנו ככה , נאמר
      יוצאים לטייל , ובאופן בלתי צפוי נתקלים בגשם זלעפות , גם זה עובר , חיוך.

      • ג'ו המבתק

        היה מוכר פלאפל אחד בשכם, ממש בלב העיר, שהיה עושה הנחות לחיילים. כיבוש, לא כיבוש, הצבא צועד על קיבתו והצבא רעב לפלאפל נהדר. הגליל בהצלב, המחסנית בהכנס, הכומתה בכותפת והפיתה הענקית והרכה עם הפלאפל הזהוב רותח עם הרוטב החריף בידיים. אחר צהריים גשום. ההודעה היתה חדה וקצרה, לחזור מיד לבה”ד כי משהו קרה. משהו קרה.
        משטרה צבאית, אמבולנס צבאי, חיים ארז על אלונקה צבאית עם כדור בראש ופנים מכוסים. חיים ארז ז”ל, מטח כבוד, בית העלמין הצבאי. תאונה, אמר הקצין וגם הרב אמר פסוקי תפילה. אמא של חיים לא רצתה לקחת כלום מהבסיס. כל הקסטות של הסמית’ס נשפכות על השמיכה הצבאית המרובבת. נשארו שלנו. צ’ארמינג מאן, מיט איז מרדר, דה בוי ווית’ א ת’ורן אין היז סייד, ביגמאות’ סטרייקס אגיין. זה וזוהר ארגוב תמיד יזכירו לי את התקופה הארורה

      • ג'וליה

        בלגניסטית? בתגובה לג’וליה? אני בשוק.
        I’m honored?…..

  25. בנות, אין לי כח להיאבק בשערות.
    מהקיץ אני מסתובבת במכנסיים ארוכים ו ומצניעה את יערות הגשם שצמחו להם פרא כאילו ניזונו מהאקלים הטרופי. החברים מציעים לי להצטרף לנבחרת נשים בכדורגל, הבוס תוהה מהיכן נפלה עלי משמרת הצניעות והחתולה משחקת בשערות כאילו היו כדור צמר.
    עוצו לי עיצה. בבקשה.
    (עיצות כמו ‘יאללה, יא עצלנית תורידו כבר שערות’, יענו בביטול).

    • שמעון סגל היהודי

      לייזר מוריד שערות לצמיתות

      • יקר, יקר מדי.

        • חורפית

          אל תיאבקי. הכל סבבה ככה… ושימותו הקנאים.

          • ציון קורנפלקס

            ברגע שאשה מרגישה טוב עם עצמה, סקסית באמת, הסביבה תגיב לכך בהתאם. לייזר, שעווה, פרווה, אפילייט, אפיליידי, גילוח – כל אלה טכניקות. לא מהות.

            המהות הסקסית גדולה יותר משערה פה או שם – ולא שאני מטיף לג’ונגלים פראיים בבתי השחי, ממש לא – אבל באופן כללי, אשה סקסית, עם ראש פתוח, יכולה להחליט להסיר שיער או להסיר שיער, ועדיין לגרום לגברים ליפול לרגליה

            אני לא זוכר באיזה סרט איטלקי ישן זה היה, אולי “האורז המר”, שבו סופיה לורן מרימה יד וסוואנה טרופית פורצת מבית השחי הבלתי מגולח שלה. ובכל מקרה – זה לא פגע כהוא זה בסקס אפיל שלה

            בקיצור, אל תהפכו לעבדים נרצעים של איזשוהי מחשבה שהתרגלתם לחשוב כל השנים. תרגישו סקסיות, זה הכי חשוב. תרגישו את זה באמת, מהבטן, מהעומק של הנשיות שלכן. וששום גבר לא יעשה לכן מסדר גילוח

            ציון קורנפלקס

    • חלמתי חלום פעם
      ככה זה הלך

      יש מלחמה ואני שבויה
      באים השובים לבחור מהשבויים
      ובוחרים אותי כי
      יש לי שערות על הרגליים
      ואני שימושית

      ככככחחחח

  26. אביבית

    הילי,
    אחלה כתבה !
    תתקשרי

  27. stairway_to_heaven

    הייתי חייבת להוסיף את לאונרד כהן, שמהטיפה הראשונה הכניס אותי למצב רוח חורפי ומשובח.
    וכמובן ג’ניס ג’ופלין ש- Me & Bobby McGee ו- Get it While You Can (שכ”כ מתאים לימים אלו) חודרים עמוק עמוק לתוך הנשמה.

    • ממולץ לכולם לנסות את הדיסק הראשון והרביעי המעולים של LED ZEPPELIN המשובחת.
      שימו על עצמכם אוזיניות (כדי שהשכנים לא יפריעו) כוס שוקו חם (למי שאין כוח להסתבך עם מרקים וכדומה…) ותתמכרו למוזיקה הסוחפת של ג’ימי פייג’ רוברט פלנט וחבריהם.

  28. מלכת הלילה

    איך אפשר בלי I Wish You Ware Hear האגדי?
    בשבילי חורף זה סוג מסויים של התנקות,התחדשות וטוהר(קיטשי ונכון).
    אין על הגשם ה”אכזרי”שנוחת על הפנים,רק במצבים כאלה
    אני יכולה להסתובב בחורף .ובכלל הייתם פעם בים בלילה
    כשיורד גשם?רק לשבת ולהסתכל!
    והחוויה הכי ענקית שלי בחורף היא פשוט לנהוג.
    פשוט להסתובב עם האוטו בכל ירושלים,שהחורף
    הומצא רק בשבילה.

  29. מיקו פנתריקו

    הילי, אוהב אותך המון המון, יופי של כתבה, ישר טיפסתי על הסולם והורדתי את הסוודר החביב עליי מהבוידעם, התחברתי לתנור ושמתי עליי את הבקבוק החם.

  30. אלמוני

    הסופרת ­ לפחות יש לנו כל אחד לחוד חדר לימות החורף הקרים

  31. שבארצות הקרות התפתחה תרבות של מתוקים עתירי קלוריות ושמנים שמחים המתענגים על עוגות אדירות בבתי קפה וינאיים, בקונדיטוריות הונגריות, במאפיות בלגיות

    • ג'וליה

      מה שאני הייתי נותנת עכשיו בשביל איזה מדליין בפריז.
      מה ההיתי נותנת עכשיו בשביל ערב שיורד על האייפל, בשביל קפה טוב וקצת צרפתית מתמלמלת ברקע.

  32. קחו קרמבו טרי קלפו
    והכניסו למיקרו ל20 שניות
    אלוהים!!!!!!!!!!!!!!!!!

  33. כנראה שבשנת 2000 לא שמעו בישראל על הסרת שיער בלייזר.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *