נילי לנדסמן תוהה לאן מובילים הדיבורים החופשיים שלנו על סקס. אז אחרי שהוכחנו שגם אנחנו יכולות לספק את עצמינו, כמה זה מקרב אותנו אל היעד הנכסף?

למה לא לשתוק?

אז מה זה אומר שאנחנו ככה מדברות חופשי על סקס? חוץ מזה שזה משחרר לנו לחצים, חוץ מזה שבחורים מתחרמנים מזה רצח, חוץ מזה שזה נהיה הטרנד הכי לוהט בעיירה, לא רק שלנו, אגב. בנות שמדברות על סקס בגילוי לב, יורדות לפרטים, מחלקות הוראות הפעלה, מנהלות משא ומתן חד צדדי עם פרטנרים כושלים – זה הדיבור החדש; בטלוויזיה, ברדיו, בספרים, בקולנוע, בעיתונים, בטלפונים וכמובן באתרי הגלישה המובחרים.
אז האם זה אומר שהעולם נהיה ליברלי יותר? שלמדנו לעמוד על שלנו, לדרוש את הסיפוק שמגיע לנו? זה לא יהיה מופרז לקבוע שזה חלק בלתי נפרד מהשתלטותן המבורכת של הנשים על השיח הציבורי, שמאפשר לנו לאוורר את האינטימי באופן לגיטימי.
אבל האם זה גם אומר שיהיה לנו בעתיד הנראה לעין סקס טוב יותר?
לא, ככל הנראה.
בשביל סקס מעולה את הרי צריכה יותר מגבר עם גישה חופשית לטכניקות משוכללות. גם אקרובטיקה מרחיקת לכת, בואו נודה, בעיקר משבשת את הריכוז. וכל הכפתורים האלה שלנו, שהם למדו ממישהי אחרת ללחוץ עליהם, זה גם, לא בול, הדבר שיקרב אותך אל העונג בלתי משוער. איכשהו יש משהו מתסכל בזה שאנחנו יכולות כבר להגיד כל כך הרבה, ובכל זאת אנחנו מתמלאות בכל כך מעט, בסופו של הלילה.
בסופו של הלילה לא יוצא לך שאת מוצאת את עצמך תוהה אם כל הידע היקר הזה שמופץ בנדיבות כה רבה באמת מקרב אותנו אל היעד הנכסף – שהסקס יהיה משהו שבאמת מדביק אותך אליו ולא אירוע של צבירת הוכחות; אז עד כמה הוא אוהב אותך כשהוא יורד לך ועד כמה את אוהבת אותו, כשאת מוותרת לו.
נו, אז הם יודעים. אוהו כמה שהם בעניינים. מגה בקיאים. ואיך לא יהיו אחרי שקראו את זה בכל מקום אפשרי? מיד ליד עוברת השמועה הרותחת – שאנחנו רוצות סקס, ממש נהנות מזה, ולא צריך ממש להתחנן לפנינו שנוריד את התחתונים. שאנחנו ממש בעד קצת דיבורים מלוכלכים ויש לנו בארון צעצועים מדליקים וכולנו (כמעט) יודעות להביא אותה ביד.
חופשי.
ולא שמתן לב שמשהו מאוד עקרוני עדיין חסר?
שהדבר שעדיין חוצץ בינך לבין האפשרות באמת ליהנות מסקס זאת תחושה מוצקה שלרוב נותרת חמקמקה שאת באמת, אבל באמת, ובתמים, יכולה לבטוח בבחור הזה. להרגיש משוחררת כמו שלא יצא לך להיות בחיים ולגמרי רשאית להתעמק במה שמתרחש בתוכך בלי להיות מוטרדת מהמחשבה שברגעים אלה ממש נפתח כאן חשבון שצריך לסגור.
לפחות עד סוף הלילה.
אבל היי, למה בכלל להסתבך? הכל עכשיו אמור לקרות נורא בקלות. מצפים ממך מותק להגיד איך את רוצה את זה בדיוק.
נו, ואת, יש לך מושג איך את רוצה את זה?
את רוצה את זה ככה? בלי היסוסים, בלי עכבות, בלי הפרעות? נראה לך שזה יכול להיות?
איך זה יכול להיות?
מי זאת הבחורה הזאת שבאה ונותנת ולוקחת בלי חשבון? שכל האזהרות שאמא שלה נעצה לה במוח במקום לדקור לה את הנשמה פשוט נושרות? איפה היא? יש לה תוכנה שאפשר להעתיק?
מי זאת הבחורה הזאת שלא עושה עניין בכלל מסקס? שיש לה ציפיות בשמיים ואין לה שום שיקולים של כבוד, וכל ההתנהלות הזאת טבעית לה לגמרי, שרואים עליה שהיא לא מתחבטת בכלל – במה יחשבו עליה, במה היא תחשוב על עצמה, באיך הוא מפענח אותה והאם היא הולכת עוד רגע לאכול אותה?
רק בגלל שהיא הרשתה לעצמה לא לעשות מזה כזה עניין.
נו איפה היא? באיזה שנת ייצור התחילו לשגר אותה לשוק?
והיא אף פעם לא קמה בבוקר ורוצה למות?
האמת, מרוב שמדברים על סקס, מרוב שמתחרמנים מהדיבורים הפומביים האלה על הסקס, מרוב שהסקס הזה נהיה המנה העיקרית על כל שולחן, כאילו, אפילו הדודים שלנו הציצו באורגיה אצל טל ברמן, מרוב ששלישיות, ובנות עם בנות, ומסיבות סקס פרועות נהיו קישוט הכרחי ברפרטואר, כבר נהיה לא נעים למצוא את עצמך מתגעגעת לקצת מבוכה. לקצת חוסר ידיעה.
יצא לך למצוא את עצמך תוהה איפה בכל הקאקפוניה הזאת נמצאת ההרגשה הזאת שלא ממש נפרטת למילים, שמתמקמת לך בגרון ברגע הזה שהוא בדיוק מוריד לך את התחתונים?
הרגע הזה.
שאת עדיין לא יודעת, ואת גם לא אמורה, אם את הולכת לראות כוכבים בעיניים הלילה, או לעקוב בחושך אחרי דמעה שנוזלת לך מהזווית של העפעף אל הכר.

על הכותבת נילי לנדסמן

נולדה בקיבוץ איילת השחר ומתגוררת בתל-אביב. סופרת, עיתונאית ותסריטאית בטלוויזיה.

תגובות

  1. ms. virginity

    בראביסימו!
    ce tout

  2. אישית אני רוצה מבוכה. אני נבוכה. חברות שלי שהן פתוחות מדי בראש מלחיצות אותי. אני אוהבת את המבוכה כי אני אוהבת להתרגש. לא רק מהאקט עצמו, אלא מכל האי-ודאות. כל הראשוניות. והאמת היא שאני מפחדת שזה יגמר לי מתי שהוא, ואז או שאני אתנהג כמו איזה זונה מזדקנת שראתה כבר הכל, או שאני אזייף התרגשות. זה ממש מלחיץ אותי.

    • יואב מניו-יורק

      איך אהבתי לקרוא את מה שכתבת, יעל. גם אני ככה, כמו ברגרסיה, אחרי שכבר מיציתי את הצד השני, אני נהנה מהאיטיות ומהמבוכה. זה כל-כך יפה, זה כל-כך אנושי.
      כבר הייתי במקום ששומדבר לא יכל להפתיע אותי. הייתי שבלוני וקיבלתי שבלונות. וחזרתי.
      איך אהבתי לקרוא את מה שכתבת, יעל.

      • may i feel said he
        )i’ll squeal said she
        just once said he
        it’s fun said she

        may i touch said he
        how much said she
        a lot said he
        why not said she

        lets go said he
        not too far said she
        what’s too far said he
        where you are said she

        may i stay said he
        which way said she
        like this said he
        if you kiss said she

        may i move said he
        is it love said she
        if you’re willing said he
        but youre killing said she

        but its life said he
        but your wife said she
        now said he
        ow said she

        tiptop said he
        dont stop said she
        oh no said he
        go slow said she

        ouome said he
        ummmmm said she
        you’re divine! said he
        you are mine said she

      • אהבתי לשמוע את התגובה של שניכם,די כבר עם כל הגישה הזולה והפתוחה הזאת,הייתי רוצה שבחורות יתחילו להתנהג כמו ליידיס,ואז אולי הגברים יתנהגו כראוי.

        • שטויות. זה בכלל לא קשור ללהתנהג כמו ליידיס ולשמור בבטן את הרצונות והצרכים שלנו. מה שנילי כתבה, (וזה מקסים בעיני) זה שמקור הכוח שלנו כנשים ומקור ההנאה שלנו מסקס ומיחסים אנושיים לא נובע רק מהרגעים האלו שאנחנו מרשות לעצמנו להיות בוטות וישירות (או רק ישירות, או רק בוטות) עם התחושות שלנו ומה אנחנו רוצות בדיוק, מהיר ועצבני… אלא גם הרגעים האלה של חוסר הידיעה, של הפקפוק, של המבוכה, הרגעים הקסומים האלה, כמו בפעמים הראשונות שהיינו עם בחור, שהכל היה חדש ומפתיע. אני חושבת..

    • יעל, גם אני מרגישה כמוך, וגם חברות שלי הם באותה הדיעה כמו החברות שלך.
      האמת אני לא חושבת שאי פעם אני לא ארגיש מובכת, או שאני לא יתרגש
      תמיד יש לי את ההתרגשות והמבוכה, כאילו זאת הפעם הראשונה
      לעניות דעתי, זה עדיף בהרבה מאשר כל הבחורות שמצהירות ששום דבר אינו מביך אותם,
      ושכל מה שמעניין אותם זה מי עשתה מה ומי לא עשתה מה
      למי יש יותר נסיון, מי ניסתה יותר דברים
      אני מקווה שאני אף פעם לא יסתכל לכיוון אחרים בקטע של נסיון
      ההתנסות האישית שווה כל דיבור נוסף

  3. עד אז סביר להניח שתתבגרי – ותביני שכל ה”קקפוניה” הזאתי מיועדת
    בעיקר לבנות 20-30

    • ג'וליה

      כל מילה שלך חצובה באבן. חשבת על קידוד?

      • אריה לוי

        לפי דעתי זה מה שהבנות דורשות מאתנו

      • צחי בר

        נראה שלקחת את הביטוי ‘חקוק בסלע’ ותרגמת אותו ל’חצוב באבן’.
        הסלע בביטוי הנ”ל היה המטבע בו השתמשו בתקופת בית שני (?), והביטוי חקוק בסלע בה לציין משהו כל כך חשוב שחקקו אותו במטבע למען יראו וידעו כולם.

  4. שיחת הבנות דלפה החוצה לשיח הציבורי. הרווקות, דיבורי הבנות יצאה מהארון ויותר מהכל משרתת את הקפיטליזם הנאור. אין ספק שגם הבנים הצטרפו לחגיגה בלי שאף אחד הזמין אותם.
    “יאללה נו תורידי את התחתונים” מעולם היווה משפט המחץ של כל הבחורים החרמנים שמסתובבים שם בחוץ. אז עכשיו גם אנחנו יכולות לעשות שימוש במשפט הכל כך פרקטי הזה.

    • שושנה

      זה נכון שכל הדיבור על סקס לא שינה הרבה במיטה. בחצי השנה האחרונה אני כבר לא שוכבת עם חבר שלי (אנחנו נפרדים, שלא ייקפצו לכן הפיוזים..) כי פשוט נמא לי לא לגמור . אבל אני חושבת שהדרך להגיע לסקס טוב היא לא תלויה בבחור אלא אנו צריכות להרגיש טוב עם הגוף שלנו. כי מנקודה מסויימת יחסים מגיע צורך למין אינטימי יותר, זאת לפחות הבקשה המפורשת שמסברים לחברות אבל עמוק בלב צריך להרגיש נוח כשהוא נוגע בבטן הנפוחה או בציצי שהתחילו את מסעם למטה, איך להרגיש עם זה טוב אני לא יודעת אבל יש לי הרגשה שזה מה שעוצר בנינו לבין סקס טובץ כי בסוף עם כל בחור מגיעים לאותה נקודה. זהו בנות אני בכל אופן שמחה שהסקס יצא לאור כי עד עכשיו חשבתי שאני הדפוקה היחידה. צרת רבים…אוהבת שושנה

  5. הבעיה המרכזית מבחינתנו אנו,הגברים, הנה שאתן נעשות חד מימדיות. חוץ מהתלהבותכן לטפל בסקס באופן חפשי לכאורה,מכסימום עומק “השיחה שאחרי” הנו טל ברמן או אלי מקביל. וזה מה שמיאש. הרומנטיקה שאחרי, שיחות הנפש האמיתיות, שירה – זה מה שחסר לנו אחרי הכל.

    • אני חושבת שאתה פשוט הגבר המושלם!!!
      לא הייתי מוותרת על שיחות הסקס כי הן מועילות ומשחררות, אבל אני מודה שהדברים עליהם דיברת (שירה, רומנטיקה) חסרים לי.
      הלוואי והיו עוד הרבה כמוך.

      • יואב מניו-יורק

        אכן – חסר. לא ייאומן כמה אחוזים חושבות (וחושבים) שאתה דפוק לגמרי אם אתה מדבר על מה שירים של קוואפיס וברכט עושים לך ומה סרט של מייק לי מדבר אלייך.
        נו, שויין חברים. בעולם של מקדונלד’ס וקפה סטארבאקס בכוס פלסטיק בוול סטריט, כשהשיחה המצויה של שכני לרכבת התחתית בדרך כלל נסובה על בגדים ועל מסטיק חדש שיצא והסרטים הם הוליווד והטלויזיה היא אלי מקביל – צפוי שרובנו נהיה התוצר של זה.
        ומי שלא – שיחפש את הפליטים כמוהו. הם בדר”כ מתחבאים בפינות.
        גם אני לא הייתי מוותר על הכנות בלדבר על סקס, אבל היום זה לא בא מתוך כנות (אולי מתוך שוויץ? אולי מתוך ליברליות מעושה, שכמובן מגובה ע”י כל מיני דיעות קדומות? ואולי בגלל משהו שעוד לא הצלחתי להבין)

        • אתי אברמוב

          יואב, שתי אלות:
          1. האם אתה נראה כמו שאתה רגיש?
          2. האם אתה באמת קורא ברכט?
          3. ואם כן, מתי אתה חוזר מניו יורק?

    • הרומנטיות חסרה לכולם בכל המישורים. הכל ניהיה כל כך ציני ומסחרי משהו.

      • נילי לנדסמן

        סליחה, מי אמר שסקס לא יכול להיות רומנטי?
        ומה יותר רומנטי משיחה שבה מישהי או מישהו מתוודה על תשוקותיו הכמוסות?
        למה כל פעם מתחילה הקינה הזאת על היעדר הרומנטיקה? במקום לקרוא לילד בשמו –
        חוסר היכולת לשמור על כנות.

        • אני פסול בלדר ע לסקס חופשי עם בן הזוג
          אבל כל עוד זה מישהו שגורם לך להרגיש טוב עם עצמך…
          וטוב לך איתו

          זה משחרר דברים, זה עוזר אח”כ בזוגיות, הפתיחות הזאת
          לדבר זה תמיד טוב, צריך רק לדעת איך (:

    • שירה? זה מה שחסר לכם?
      לא נשמע כל כך אמין, אם להיות צנועה בתגובתי.

  6. יואב מניו-יורק

    ועכשיו וידוי.
    אני כבר שלושה שבועות מסתובב, בא והולך עם בחורה מקסימה שלא נותנת לי.
    בהתחלה היה לי קצת לא ברור – מה קורה?!?! – כאילו, הכל מצויין, יש התרגשות ופרפרונים לבני כנף בבטן, נו… זה לא שאין כלום, נהפוך הוא, יש המון כמעט זה. אבל זה לא. היא לא נותנת לי.
    ואז התברר, שהבחורה – ניו-יורקית נוצריה בלונדית מבטן ומלידה, בת 23, גומרת (לא מסיימת, גומרת. פיניש) פסיכולוגיה באוניברסיטת קולומביה, עוד לא עשתה את זה מ-ע-ו-ל-ם (כי לא מצאה את הבחור שעניין אותה מספיק).
    בקיצור, את זה הבנתי לפני שבועיים.
    ואני חייב להגיד, שזה שאנחנו לא שוכבים עדיין (לא ייאומן!!!) וזה שאנחנו לא הולכים לאורגיות של טל ברמן או סקס עם השביעיה הסודית, גורם לי לגלות, בפעם הראשונה מסוף שנות העשרה שלי בתל-אביב, את הכיף בלחכות. את הכיף בלהתקדם לאט בסקס. את הכיף בביישנות הטבעית שפתאום גיליתי מחדש בי. אההה! פצצה – חברים וחברות.

    בימי הפרועים, הסקס הפך להיות מאד ריקני. מין הרגשה נחמדה של כיבוש. הגעתי למצב שבו היה מספיקה לי הידיעה הברורה, שאם אני רוצה להשכיב את הבחורה אני יכול, כדי לקבל את ההרגשה הזאת, ולהגיע לריקנות של אחרי.

    ועכשיו זה הולך מצויין ואם כבר הזדיינו או לא – זה לא מדד אצלי לאם אני שווה או לא, אז נו.
    תודה.
    [ואל תצפו לעדכון בנושא ההתפתחות בעניין]

    הכתבה, אגב, מעניינת ונכונה.

    • אף פעם לא הבנתי מה הביג דיל בסקס על הפגישה הראשונה. שניים נפגשים, טוב להם, הולכים עד הסוף, ומאז הגבר לא מראה את פניו. לעומת זאת, אם דוחים את הסקס, הגבר ישאר ויתחנן, עד שיקבל את מבוקשו.
      כלומר, הדבר היחידה בשבילי להישאר עם מישהו זה לא לתת לו עד שהוא יתאהב בי? ואם אני חרמנית כמו כל בן ממוצע, נדונתי להישאר עם סטוצים?

      • יואב מניו-יורק

        ממש לא. אבל זה גם בדיוק הפוך לפעמים. אני דווקא מאלה שכן אוהבים לחכות (יחיד סגולה??) אבל, את יודעת מה?
        לפעמים זה בדיוק הפוך. כלומר, כמה שאני מתענג על חיבוק פשוט ונשיקה פשוטה וקצת יותר לאט לאט כאילו זה ביס משוקולד בלגי משובח, אני מופשט, לפעמים כמעט בעל כורחי… 🙂
        כמו פעם במרץ שעבר, שהרגשתי שאו שזה עכשיו בפגישה השניה, או שהיא חושבת שאני דפוק, אימפוטנט, פריג’יד או לחילופין חושב שהיא לא מושכת (ולא זה ולא זה נכון), ותעלם.
        גם אתן, בנות יקרות מבית טוב, מחפשות את העניין עם מי שכן מושך אתכן, כדי לקבל ביטוי לנשיותכן הפורצת, נעוריכן המצופים ולהשפעה חסרת המעצורים עלינו, ומהר.
        אז כן, לדעתי סקס בפעם הראשונה זה לסיפוק יצרים מיידי והרגשה טובה בגוף, אבל – אני לא יודע איך להגיד, אני לא מרגיש אינטימי מספיק עם מישהי שהיכרתי בפאב בלואר איסט סייד או בגוד-בר באלנבי (עוד לא נסגר המקום הנורא הזה עם הברמנים המיזנטרופיים?!) להכנס איתה למיטה באותו ערב ואח”כ לשאול “איך אמרת שקוראים לך?? “.
        אז לא שאין נפילות, אבל כשאני פוגש, פעם בשנתיים, מישהי שבאמת מעניינת אותי, אני כל-כך עסוק בלהתעניין בה עד שאני שוכח להכנס איתה למיטה עד הפגישה העשירית…

        • יואב יקירי
          שבועיים מילואים בעזה יאזנו אותך
          השורה התחתונה היא תקשורת דו כיוונית
          מפרה ופורייה

        • אומנם ילדה אבל...

          יואב, אני בטוחה שאם הנוצריה הבלונדית לא היתה נוצריה אלא רק בלונדית, לא היית מגלה את הכיף שבלחכות ולהכיר ובלה בלה בלה, אלא היית מכיר את הכיף שבלהזדיין בפגישה הראשונה, או אפילו השניה.

        • ג'וליה

          כשתסיים עם הבלונדינית הנוצרייה, צור קשר במדור…..

        • הדוור מצלצל פעמיים

          ברוח הרטרו הנושבת לאחרונה: במקום לעשות את זה בפעם הראשונה, או במקום לבדוק בפגישה הראשונה אם זה עכשיו או אחר כך- מה דעתכן לעבור לחלופת מכתבים לתקופת מה. כן- מכתב, כתוב בכתב יד, מלא רגש, מביע געגועים, מכתב שמביא הדוור אל תיבת הדואר שלך, לא במייל, לא ICQ, ככה, לאט, בחוסר ודאות. ואז תבדקו אם הסקס נעשה יותר טוב.

      • התעוררו כולכם!
        יכול להיות שאני המקרה היחיד עלי אדמות, אבל- לאחר סקס בפגישה הראשונה (למרות שזה היה נגד כל עקרונותי באותה תקופה), נשאר לנו קצת על מה לדבר באמת, ו- נשארנו ביחד!!!
        היום אנחנו נשואים 4 שנים באושר עושר כושר ויושר.
        כלומר בנות- כשהוא באמת רוצה אותך, מושגים כמו “זולה”, או “קלה להשגה” לא קיימים בלקסיקון שלו.
        אל תראנה את זה כהמלצה בנות, מכיוון שאנחנו כבר יודעות איך כל הגברים חושבים (או רובם), אבל בכל מקרה:
        יש תקווה אחרי המיטה, ו-קדימה- הסתערו ללא כל “חוקים” מטופשים.

        • צודקת, אין ספק. יש בעיה, גם לי, כמובן- אנחנו לא מפסיקים לעשות ניתוחים ותת-ניתוחים של כל סיטואציה, ולפתח איסטרטגיות נכונות, ולערוך הערכות מצב. די, חליק, יש כאלה ויש כאלה, ולא נדע עד שלא ננסה, ואם בא לנו באותו רגע – נשכב, ואם זה לא נכון לנו בדיוק אז – נחכה, ואם לא בא לו לחכות איתנו, שילך, ואם בא לא – שיישאר. אי אפשר כך יותר, ובנימה סוציאליסטית קלה: זאת הבעיה של חברת השפע, שבעצם כל האתר הזה, וכל האינטרנט הזה מייצג אותה: נגמר לנו על מה לדבר באמת, אז אנחנו יורדים לפרטים, מעמיסים ומעמיסים, ושוכחים לחיות. וזה לא שאני נגד אנליזות, אני בטיפול כבר כמה שנים טובות. אבל בכל זאת.

        • פעמיים סחטן על כל מילה וחבל שאת כבר נשואה.
          ואם אצטט את מוצרט הגדול אז “אישה נשואה בוגדת בכל שאר הגברים”.
          והאמת היא שאני מאחל לך ולבן זוגך את כל הטוב שבעולם !

        • אומנם ילדה אבל...

          את גילית שאפשר לדבר אחרי שהזדיינת איתו בפגישה הראשונה אחרי(!!!) שהזדיינת איתו בפגישה הראשונה, איך אנחנו אמורות לדעת אם הוא ישאר לדבר ואחר כך גם נהיה נשואים 4 שנים והכל יהיה פרפקט!?!, אנחנו יכולות להזדיין בפגישה הראשונה ולקוות שהכל יהיה טוב ושגם לנו יהיה עם מי לדבר אחרי זה, אבל לכי תדעי מה איתו ולמה הוא מקווה- להזדיין איתך ולקרוא לך “זולה” ו/או “שרמוטה” ו/או להתגאות בזה שהוא הצליח לזיין אותך על הפגשיה הראשונה ושאחר כך הוא לא יצתרך לראות את הפרצוף שלך (כמעט) לעולם.
          אז לך היה מזל שפגשת בחור נחמד.

        • עינת אני איתך
          אם יש בינכם את הקליק זה לא משנה מתי זה
          מה הרווח שתחכי שבוע ?
          אם הוא התכוון לזרוק אותך אחרי יום הוא יעשה זאת גם אחרי שבוע
          או יותר .
          ואז תהיי בטוחה שזה יכאב יותר………….

    • ya dafuk
      ve ata maamin la?!!!

    • אני מניו יורק

      איפה מוצאים אנשים כמוך?

  7. סקס הוא מזמן כבר לא נחלתו הבלעדית של הזכר החרמן שגולש להנאתו לאתרי סקס. גם מפיקי הטלוויזיה והפרסומות הבינו שסקס מוכר. כמו כל טרנד אחר יש כאלה שמושפעים ויש כאלה שלא.

  8. אלמוני

    סליחה על הבוטות אבל יאללה תורידו את התחתונים ותפסיקו להתבכיין.

    • נילי לנדסמן

      תתביש לך

      • אתי אברמוב

        נילי! לא נכון! the man got a point! כמה ערבים בזבזתי כי לא היה לי נעים להגיד לבחור שמולי “נו, תשתוק ותתפשט כבר”, וגם לו לא היה נעים באותה מידה ומה שקרה שאבד המומנטום. יש דברים שצריך לחטוף וללכת, יש דברים שהלהט יפה להם ובלי שום סנטימנטים.

  9. תפסיקו להתבכיין.
    דבר ראשון הדיבורים על סקס הם לא מאתמול תמיד הגברברים קינאו ביכולתינו המופלאה לנתח את אתמול בלילה, כשהשאלות היחידות שהם שואלים אחד את השני הן: הזדיינתם?
    ושאלת הסיכום: בתחת?
    ההבדל היחיד הוא שהגענו לטלוויזיה והאמת יישר כוח , כן יירבו הבנות שיכולות להשפיל ולו במעט את בעלי הפרוסטטות ולתקל את יכולתם הוורבלית בנושא אשר כה מועטת.
    לגבי רצינות הדברים, בנות תלמדו דבר אחד כשאת רוצה מערכת יחסים נתבי אותה לשם ואל תצאי בהצהרות שזה רק זיונים אם את רוצה משהו אחר
    זה רק תלוי בכן ולא בדיבורי הסקס שלנו זה לא יישתנה לשמחתי.

  10. לא מזמן הייתי בדיוה. מועדון עם הופעות הדראג בתל אביב. במהלך ההופעה ישנם דיבורים לא
    מעטים על סקס. ליפול על הלשון של דראג זה כמו להחליק על חרא ברחוב. גם מצחיק
    גם מסריח וגם מגעיל. זילות הסקס בדיבורים האלה היא נוראית.
    מצד שני שיחות על סקס מתוך כבוד לסקס. סקס כטקס. סקס כפולחן. סקס כטעם טוב.
    הן שיחות אינטימיות מגרות ומקרבות.
    דוחה אותי אישה וולגרית שראתה את הכל ומדברת על סקס בצורה וולגרית.
    מושכת אותי בחורה שראתה את הכל והיא מקצוענית בסקס ושנותנת כבוד לדבר.
    כבוד לסקס, לעצמה, לי, לאירוע, לטקס, לזמן שלנו ביחד, לרגעי החסד הקטנים,
    לטיפול האישי, ליחס.
    כבוד זה עניין של גישה ולא עניין של לשתוק או לא.
    דודו

  11. אולי אני תמימה, אבל אני עדיין מאמינה בסקס מתוך אהבה.
    אני חושבת שסקס זה דבר מדהים, וכל הדיבורים עליו רק מורידים מערכו המיוחד.
    אני עדיין מחכה לבחור ההוא, שאיתו אני אוכל להגשים את מה שאני מאמינה בו.
    כנראה שאני באמת תמימה.

    • יקירתי את לא תמימה, את אופטימית וטוב שכך. אבל אין כל סתירה בין דיבורים על סקס לבין אהבה.

    • קבלי חיזוק לתחושותייך, את אכן תמימה, ואם את לא רוצה למות בתולה המלצתי לך להתחיל לחיות כי החיים קצרים.
      ובפעם הבאה שתראי את אותו בר מזל (אני מקווה), אל תהססי יותר מדי ותזרמי עם הכיף והספונטניות וכן כן תעשי את זה ותהיי שלמה עם עצמך כי לכולנו יש תאוות ואל לנו לחנוק אותן עד להופעתו של הנסיך על הסוס הלבן שכולנו כבר יודעים שהוא פרי דמיון וממש לא קיים.
      בהצלחה !

    • כולם מדברים על סקס כאילו זה דבר חלומי ומושלם…..
      תנו לי להכניס משהו למוחם החסר כל מציאות…
      סקס הוא מנהרה אפלה… שרק מי שניכנס עם פנס-
      יכול לצאת משם בקלות (ואולי אפילו למצוא בפנים “מקורות מים”-מהות החיים)
      אך אני נכנסתי לשם לא מצויידת-והרסתי לי את החיים
      אז אני מציעה לכם לשקול תעניין בפחות קלות דעת ולא כמובן מאליו

    • מיכל, אני רוצה שתדעי דבר אחד-
      כשאת תמצאי את “הבחור המושלם”,
      אל תבואי אלינו בטענות אחר כך שחלומותיך התנפצו
      בגלל תינוק שצץ פתאום בלי שום ידיעה או בגלל רגשות אשם
      שתקפו אותך……והכל בגלל ה”אגדות”, וכל הסיפורים ה”מופלאים”
      שמספרים על הסקס….
      תצאי מחלום הילדות שלך…ותיכנסי למציאות
      ואני בטוחה שגם אותך “ידפקו” (במשמעות הלא טובה של המילה)
      ורק אז…תביני מה שאני מנסה לומר…

  12. כל הכבוד על הכתבה. כל מילה חקוקה בסלע, ובהרבה צער, כאב, יזע ודמעות – כנראה מיותרות.
    למי שצבר – לפחות מעט – ניסיון מיני בעשור “המתקדם” האחרון בודאי שהדברים נוגעים ונכונים.
    נמאס, פשוט נמאס מהשטחיות והריקנות. הורדנו את הסקס, כמעט כמו כל הפרות הקדושות
    האחרות שהיו לנו – בלי לחשוב רגע אם כל זה כדאי.
    עכשיו צריך לנסות לשקם חלק מההריסות – ומאמר כזה הוא בדיוק הדבר הנכון, ברגע הנכון.

    אישית, אני שמח שהיוזמה באה הפעם מכיוון נשים.
    לדעתי אתן יכולות לעשות הרבה בעניין הזה, כי אפשר לומר שהיום הנשים מסתכלות על הגברים בדיוק באותו המבט שגברים הסתכלו על נשים לפני חמש עשרה שנים.
    אולי הדעה שלי היא שמרנית, אבל כל כיוון הכתבה מוביל חזרה למשהו הישן והטוב.
    האמת הפשוטה, ואולי לאנשים מסוימים היא כואבת, היא שסקס טוב זה סקס כנה ורגשי עם פרטנר שאתה באמת אוהב, מעריך, קרוב ומאמין.
    כל יתר הדברים הם תחליפים, ניסיונות, חיפושים, פוזה, ריגושים, מימוש פנטזיות, פחד לאהוב וכיו”ב.

    האמת השניה לדעתי היא שבשביל סקס אמיתי, צריך למצוא את הפרטנר האמיתי, ולא יעזור שום דבר. אז אל תתפשרו. היו פתוחים לדבר האמיתי, העמוק והבוגר – בגישה הזו יבוא גם הסקס אמיתי. בהצלחה לכולנו!!!

    • נילי לנדסמן

      יואב
      מזה זמן (למעשה מאז מכתב “הבתולה”) אני חושדת בך שאתה בחור ברמה מאוד גבוהה.
      אני מאמצת את עיצותיך המעולות ומקווה שהן יתגשמו במהרה.
      שלך,
      נילי

      • שוקרן נילי, באמת לכבוד הוא לי.
        אבל נו באמת, האם עצותיי האנרכוניסטיות (שמסריחות מריח כבד של נפטלין) באמת מעניינות מישהו או מישהי – מלבדך כמובן??

  13. אז ככה, איכשהו בתוך “כל השיח הזה” משהו נפלא הלך לאיבוד. הסגנון הקולח הכתיבה שעיקרה המצאות בתוך הסצינה איבדה הרבה ממה שהיה צריך לתהות לגביו.
    התהייה שלי היא איפה הוריאביליות:

    אני לא יודע לומר מה זה סקס טוב. אני לא יודע לומר מה זה סקס נכון. עם האחת זה נפלא כך ועם האחרת זה חורבן.

    נדמה לי שהטעות כולה באותו המקום:

    וכי יש טכנאי שעושה את העבודה כראוי? לא, כולם מזייפים באיזו שהיא נקודה.

    אצלי בחברה אני נאלץ להיות איש התמיכה למחשבים כי הטכנאים מפשלים – בגדול1

    אני אוהב לעתים סקס מזדמן ובימים אחרים רומנטיקה דביקה
    אני אוהב את ברכט (על הערים) ובימים אחרים דווקא שיחה גסה

    יש שאיתן זה אטי ומהורהר ועם האחרות פראי ומזיע.

    אני רק יודע שההפתעה שבגילוי, המסע ולאו דווקא סופו, ההליכה עם מה שחשים ובמיוחד היכולת להיות קשובים לפרטנר זה שם המשחק.

    כן, כמובן שטכניקה, הכרת הנלמד אינה מזיקה, אבל לפני שנים חשבתי שאני מזיין נפלא כי הכרתי כמה כפתורים וידעתי כמה שטיקים של איפוק – שיט, כמה שהייתי זיון מחורבן.

    אז גם נילי, גם אצלך, חשוב להבין שהסגנון מהנה כאשר התוכן מגרה ומספק.

    אחרת…זו אותה הטכניקה של איש הצחשב שלי..שלאחריו תבוא נפילה.

    את הסצינות שלי אני יוצר מחדש עם נשים שונות באופן שונה…

    ועוד נקודה קטנה:
    כמה שאני מתגעגע תמיד דווקא לקטע שבו משתחרר החזה מן החזייה, רגע הגילוי…

    וכוס אמו של מי שאומר תורידי כבר ת’תחתונים…

    סת……ם

  14. ניק וורן

    כרגיל נילי את עדיין חיה בדור קוד’ם שנות ה-80 מאחורינו הגיע הזמן לצעוד קדימה .
    נשים מזברות סקס היה מאז ומתמיד אבל כיום תוכניות סוג ז מנצלות אותם לרייטנג ולצבירת רווחים לזכיינים , ראי מקרה דנה מודן, הדור הנוכחי בוהה למעשה במסך על מנת לדלות פרטי סקס באמת מעניינים ולא סיפורים של סער בדישי והחברות שלו או סיפורה של בקי גריפין על שריטות בגב , רק זור מיושן יכול להזיל ריר על פרטים נושנים וחסרי כל מעוף אמיתי .
    כל עוד המצלמה פועלת נשים ישמרו את המכות בכוס , את האוננות בקונטרול בסוד כמוס.
    בנוסף כמו כל דבר מרוב עצים לא רואים את היער , ומרוב דיבורים מקבלים כאב ביצים. אם הנשים מחכות למהפכה בעולם שכל תנועה עלולה להתפרש כמחווה או כהעלבה המהפכה לא תגיע . נשים המעוניינות בעינוג צריכות לתפור זוג ביצים ולצאת לכבוש את רצונם. מה שלא קורה הלכה למעשה בשטח שומעים ורואים אך מעשים אין. עדיין הנשים חיות תחת הקונכיה של המין החלש ומשאירות את מתחם הפעולה לגברים שלמעשה מחכים למימוש הפטפטת הנשית,
    כמובן שבשנות ה-80 שעוד היית בגדר סמל פמינסטי היית קשובה לרחשי הפות הנשי אך כיום יש לאמץ סמלים חדשים ראי מקרה אורלי גרטי.
    כמובן שעדת המעריצות שלך הפמינסטיות הלוחמות יהללו אותך וישבחו את כתיבתך אך לשווא מי רוצה להיות בחוד החנית של מעריצות זומביות שעדיין חושבות במונחים של אייטיז .
    נקודה נוספת שנגעת בה היא סקס מעולה , טוב תתעוררי הגבר הישראלי שואף רוצה ואפילו מצליח במימוש המושג , את חושבת שסקס מעולה לא משרת פלאים את האגו הגברי , לכן תפסיקו רק לחפש ותתמקדו במה שנמצא לך מול הפנים ואולי תהני , סקס הרי מורכב מדואט ואין הוא מבצע סולו , נצא מנקודת הנחה כי שני הצדדים רוצים להנות , אז למה התחושה שהפמניסטיות מנסה להעביר היא שהגבר אדיש לנעשה גומר והולך , תאמיני בחורה שיוצאת עם חיוך עושה יותר טוב משק אשכים מרוקן.
    מי יתן ותדברו יותר במיטה ולא בפינת הרחוב , תקחו יוזמה ברגעים אינטימיים ולא תבזבזו את הזמן על חלומות בהקיציס . תממשו את הפטפטת ולא תתמקדו בשיחת טלפון של מחר בהם כמובן תרטנו איך בן הזוג לא היה קשוב לרחשי לבכם או רחשי נרתיקכם.
    מצפה לעתיד מודרני ולמהפכה שקטה ברחובות וסוערת במיטה .

    • נילי לנדסמן

      אוקי. לקחתי לתשומת לבי. אם כי ההערה על יציאתי מכלל תוקף, היתה מעט נבזית.

    • נילי, קודם כל, אני קוראת בקביעות ובהערצה את מדורך בעיתון העיר. בהחלט לא יצאת מהעניינים, או מה שהוא לא ניסה להגיד.
      ובהקשר לעניין – הגיע הזמן שבנות ובם בנים יתחילו לדבר בכנות על הבעיות של שני המינים במיטה. נוצר רושם של בנות שקשה לתפעל אותן, או להבין אותן, או לגרום להן לגמור, או שיש להן בעיה עם סקס מזדמן. אז קודם כל, זאת הכללה. יש הרבה בנות שמסוגלות להנות מסקס גם כשהוא לא קשור ברגשות. לפעמים זה יותר נחמד כשמאוהבים ולפעמים זה דווקא יותר מדליק כשבקושי מכירים- ולפעמים (כן,כן) אפילו קל יותר להנות ככה, כשיודעים שלא צריך לפגוש את הבנאדם הזה יותר בחיים (סיטואציה קשה להגשמה בארץ).
      אבל חוץ מזה, הגיע הזמן לדבר גם על הבעיות של בנים במיטה. ועל הבעיות של בנים עם סקס מזדמן. לא כולם המאצ’ו הישראלי יוצא הסיירת. יש כאלה שמנסים להתאים את עצמם לנורמה הזאת וקשה להם עם זה מאוד. ויש הרבה מאוד בנים שלא ממש מצליחים להנות במיטה, גם אם הם מצליחים לגמור. גמירה זה לא הכל. ואני מכירה גם בנים שמזייפים אורגזמות. רק שיש עכשיו טרנד נשי של לדבר על בעיות הבנות. ובנים, במיוחד בארץ, בחיים לא יודו שהם לא הזיין המצוי. כשבנים יתחילו לדבר על זה (בקרוב אני מקווה), בנות יבינו שהמון פעמים הן בעצמן לא מכירות את הכפתורים הנכונים של המין השני, או לא בביציות שלהן להתאמץ בשביל הגבר, כמו שהן מצפות שהוא יתאמץ בשבילן.
      בקיצור – הבעיה הולכת BOTH WAYS. כמו בכל דבר בחיים. ובמיוחד בסקס – שזה פועל על אותו עקרון של טנגו.

      • נילי לנדסמן

        תודה, והצדק עמך.

        • אבל למה לחפור בזה כל-כך, רנה?
          בואו נדבר על הבעיות של נשים ועל הבעיות של גברים ועל הבעיות שביניהם, ועל הבעיות שאולי יהיו להם, ועל מה יקרה כאשר יגמרו להם כל הבעיות….
          אף אחד לא מושלם, אפילו לא מבחינת ביצועים. תמיד יש נפילות. זו לא הנקודה למי יש יותר בעיות. הנקודה היא מה כל צד יכול לעשות כדי לתת הרגשה טובה לצד השני. או בקיצור – מה אתה יכול לתת לצד השני שיעשה לו טוב.
          אני מסכים עם ניק במאה אחוז, שכשגבר נמצא במיטה והאישה (הגברת) שאיתו נהנית ומגיעה לאורגזמה – ההנאה שלו היא כפולה ומכופלת. אגב, גם אם גבר לא מצליח לגמור אבל כל האקט המיני נעשה בעדינות ורגישות מצד האישה – זה הופך את חוסר היכולת שלו להגיע לאורגזמה למשהו שולי – כי באופן כללי יש לו הרגשה טובה שמקבלים אותו ורגישים אליו.
          אני לא מאמין בביצועים או בגמירות – אלא קודם כל בהרגשה בסיסית של התמסרות פיזית, נפשית ורגשית. מומלץ לנסות בבית!! ממש לא מסוכן…

          • נילי לנדסמן

            הייתכן שאין דבר מעיק יותר מלעבוד כל כך הרבה בשביל לגמור?

            • הייתה לי הפתעה טובה למצוא שיחה חמודה ואינטליגנטית אחת בתוך
              ים האשפה שבאתר הזה… במדריך לצלילה, אגב, הצצתי ונרתעתי.
              אני שונאת את הדיבורים הטכניים האלה ואני יודעת שהם יצוצו לי
              בראש בפעם הבאה שאני אהיה במיטה עם מישהו, וקצת יורידו לי את
              ההנאה. אבל זאת כבר הבעיה שלי. מי שנהנות מהוראות ההפעלה,
              או מלהתוודות על זיוף אורגזמות באיי סי קיו, שיהנו.

      • רנה יקרה
        היטבת להביע גם את שאני חושבת וחשה.
        לא מעט קורה גם אצלי, שאני חשה שלו הייתה לי פחות מבוכה לגרום לפרטנר לומר את מה שבא לו, או מה מפריע לו, היינו שנינו נשכרים הרבה יותר.
        ברור לי שתמיד בדברים עובדים בדו כיווניות.
        אולי זה המקום (או אחד מהם) לקרוא להם לומר את שעל ליבם או בכל אזור אחר.
        🙂

  15. בתגובה לכולכם:
    נילי ושאר כותבי התגובות צודקים ברובם, כל אחד בדרכו.
    ברצוני לציין מס’ דברים:
    1 – ישנם הרבה גברים רגישים, מתקדמים בדעותיהם, קוראי שירה
    ופמיניסטים אף יותר ממרבית הנשים. (יואב, אם יורשה לי כבודו, מייצג אותנו נאמנה).
    אנו נאבקים יום יום בשם הרע ובסטיגמות שיצאו ל”גברים”
    הן על ידם והן על ידכן נשים יקרות.
    האמת שהמאבק על שמנו הטוב ואופיינו, מול דעותיכן המקובעות
    עלינו ככלל (ולא בכדי) קשה אף יותר, כמובן כי לכן אנו משועים.
    2 – על בשרי המאוד מבולבל כבר למדתי כי אין חוקים. לא אנחנו
    ולא אתן יודעים מה באמת אנחנו רוצים ומה באמת אידיאלי.
    דבר אחד ברור. אין כמו לעשות את זה כשאוהבים. כל מה ש בתחום
    האפור זה סתם חיפוש אחד ארוך ומתמשך,( כל אחד בדרכו/ה)
    מהנה ככל שיהיה.
    כשאני עם מישהי שאני אוהב, אין החלפת דעות עם חברים, אין
    רגשות נחיתות הדדיים, אין לחץ ומשחקי כבוד מטומטמים.
    3 – הדיבורים והכתיבה על סקס מועילים ומזיקים כאחד. תלוי מי
    קורא ומי מאזין ובאילו פרופורציות לוקחים ומפרשים זאת.
    4 – לידיעתכן בנות, גם אנחנו מדברים על סקס ושאר חלקי היחסים
    באופן אינטימי, רציני ומעמיק. אם רק היה לכן מושג כמה חשוב
    לנו שתהנו, שתגמרו,שתדעו שלא הכל משחקים וחרמנות,
    וכמה שאתן לפעמים כל כך מקלקלות רק מלחשוב שכולנו אותו הדבר.

    אני חדש באתרכן המשובב ואני מבטיח להמשיך ולהתעדכן, וכמובן
    להגיב, בתקוה להביא לאיזשהו שינוי חיובי בהבנת שני הצדדים
    את המערכה הסבוכה בה כולנו משחקים.

  16. well, as a very “into that” figure, i hate to admitt your right. thats the sad part. we acctually dont get anything out of it. i thought we would. but we dont.
    pffffffffffffff.
    oh, well, i’ll keep on trying, i guess…
    good luck for us !!!
    lets not give it up.
    : )

  17. כל מי שמנסה לחיות כאילו היא מזיינת (סליחה על הביטוי) את העולם ומאושרת
    בטח מנסה לברוח מדבר מה או סתם חיה בהכחשות
    כי אין אחת שלא רוצה בקצת רומנטיקה , קצת עדינות, רוך וחום
    את אותו חיבוק אחרי המעשה
    את אותו מבט בעיניים , לא של תאווה למין, אלא של אהבה
    מבוכה או תמימות לאט לאט נעלמים מהעולם
    ויצר הסקרנות נעלם איתו…
    ובשביל אקט המיני צריכים מעט מכל זה בשביל שזה יהיה גדול מהחיים
    בשביל שנוכל להנות מהחיים עצמם ומסקס בכלל

  18. אני שונאת את המבוכה. זה מעצבן אותי בכלל כל החיפוש הזה אחר נוסחה. לפעמים אני רק רוצה לזיין מישהו ולפעמים אני רוצה שלא יחקרו לי את הדגדגן באצבעות וימלמלו באוזן “תגידי מה אני עושה לך”. אני אישה, לא החבר שלך מהפנימיה שאיתו העברת דחקות על זיונים ופנטזיות.
    מותק, אני רק רוצה להתחבר לתחושה. לעשות סקס ואם אפשר רגוע כשבא לי רגוע, סוער כשבא לי להתיש אותך, ונוח שאני לא אצטרך לחשוש מהבהיות שלך בטוסיק החמוד שלי.
    מתי יבוא הגבר ההוא שיזיין אותך בחדווה אבל יהיה טיפה ר ג י ש כדי שאני אוכל, כמו עם בני הזוג ארוכי הטווח להרגיש בנוח .
    ולזרום.

  19. אוי בנות בנות בנות, בנות משועממות, בנות שלא גומרות, בנות מייללות, מזייפות, בנות מלינות – “מדוע זה אנו לא גומרות”?
    בנות יקרות,
    ניסיתן בנות עם בנות?

    • ג'וליה

      איך לעזאזל זה קשור?
      יש בנות שלא יודעות למצוא את הדגדגן של עצמן,
      Never the less
      את זה של החברה שלהן, אז תעשי טובה…..

  20. די לדיבורים,כן למעשים!

  21. הכל מתחיל ונגמר בתרבות החיקוי. נשים דיברו בסתר על סקס ופתאום זה יצא להן מהארון, ואז זה נהיה “מגניב” אז כולן מדברות. אבל רבות מהם, כמובן שגם רבים מאתנו, בסך הכל מנהלים שיחות או פולטים משפטים מאוד “מגניבים” כי זה הדבר הנכון היום. אבל, בסתר ליבן רבים אינם מתחברים לארוע. יש נשים שאומרות “אתה מתכוון גם לזיין אותי או רק לדבר כל הלילה..” חלקן אכן מעוניינות שנסתום את הפה (הרי אנחנו עסוקים במשחק מקדים וכל שאר הדברים שלימדו אותנו פעם ש-“נכון” לעשות). אבל רבות אומרות את זה כי היום זה מה שצריך להגיד. ואז חוסר ההנאה שלהן מוכפל כי זו אינה הסיטואציה עליה חלמו – ואני מאמין בחלומות והתגשמותן – לכן כל אחד צריך לבחור בקצב ובמלל שלו ולא להכנע לכוחות השוק האפלים שקובעים אופנות שאינם רלוונטיות לרבים מאתנו. מי שאוהב נרות ורדים ונשיקות עד הזריחה אסור לו להתפשר, גם אם הגבר/ת ממהר. הלאה הקפיטליזם. ולגבי התחתונים, האם לא שמעתן שהטרנד החדש הוא נשים ללא תחתונים?!

    • אם מדברים על תחתונים,
      אין כאן מישהו שמרגיש שזה אחד מהחלקים הפחות או יותר מעניינים
      מהסקס עצמו?
      כלומר לא עדיף שניכנס למיטה בבגדי היום הולדת שלנו?

      סתם רעיון למחשבה נו לא?

  22. דווקא שכבתי עם החברה הראשונה שלי בפגישה השניה.
    וזה לא ממש היה לי חשוב, יותר נכון לומר שהיא השכיבה אותי.
    אז אחרי כמה פעמים, למדתי שהיא פריג’ידית מוסווית, ההתנפלות היתה העמדת פנים, יכול להיות שהיא חשבה שזה מה שהגברים רוצים.
    אחרי כמה חודשים הפנמתי, הבנתי, חוץ מהורדה רגעית של עומס ההורמונים (דבר חשוב כשלעצמו) לא היה שם הרבה. ונפרדנו.

    מאז, בשבילי, הועם זוהרו של הסקס בדייט הראשון.

  23. קראתי את מה שנכתב ואת התגובות המאוד מעניינות ויש משהו יפה בהתנהלות של רוח הדברים הזו. מה שכן, נראה לי שיש כאן יותר חלוקה ל”קבוצות” של מעין בעד-נגד במקום שיהיה יותר כיוון של דיון או שיח בלי התנצחויות שנותנות פן אגרסיבי לנושא. אחרי הכל, מדובר באקט של אהבה.

  24. חזיז ורעם

    זה בדיוק מקור הבעיה.
    במקום לעשות את זה מדברים עלזה וחושבים על זה ומתבוססים בזה.

    התשובה היא פשוטה להסבר ופשוטה לישום: כל אחת וכל אחד צריכים לעשות בדיוק מה שטוב בשבילם ומה שהם מרגישים איתו נוח לפני בעת, ואחרי.

    תשובתי מתאימה בכלל לדרך שבו מנהלים את החיים ולא רק בקשר לסקס.

    בהצלחה

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *