מצבים

יורדים לגינה, מברכים את השכנה לשלום, מתיישבים ואז… זה מתחיל במבטים.
קודם מבט חולף, המבט נעצר, חוזר אחורה, משתהה.
מביטה עלי מביטה על הילדה, מביטה עלי מביטה על הילדה, פניה עוטות ארשת בלבול ותימהון.
“תגידי”, היא פונה אלי אחרי שהיא שומעת את הילדה קוראת לי אימא, “זאת הבת שלך? ”
(דווקא לא, חטפתי אותה)
”כן”.
“בעלך סיני”?
(הרגלים שלו מזכירות קצת את סין).
”לא”.
“אז איך את אימא שלה?”
(היה לי סטוץ מוצלח במזרח).
”אימצתי אותה”.
“למה אימא שלה לא רצתה אותה?”
(אימא שלה מאוד רצתה אותה, לכן אימא שלה יושבת עכשיו איתה בגינה בזמן שאת מבלבלת לי את המוח על חשבון הזמן היקר שלי עם הבת שלי).
”יש הרבה סיבות מדוע הורים מוסרים ילדים לאימוץ”.
“היא מדברת עברית?”
(לא,היא מדברת סווהילית בניב קנטונזי).
”כן. ילדים שאומצו כתינוקות מדברים בשפת הוריהם המאמצים”.
“כמה היא עלתה?”
(למה? את רוצה לקנות אותה?)
”לא שילמנו תמורתה, שילמנו עבור הליך האימוץ שלה”.
“היא יודעת שהיא מאומצת?”
(מה פתאום, הרי כשהיא מסתכלת עלי היא רואה העתק מדויק שלה, בול אותן פנים).
”כן, וכולנו גאים בכך”.
“את ממש אוהבת אותה כאילו היא הילדה שלך?”
(לא ממש, אבל אני תקועה איתה במאה השנים הקרובות,למה? את רוצה אותה?).
”היא לא ”כאילו” הילדה שלי, היא הילדה שכל חיי חלמתי שתהיה לי ואני אוהבת אותה יותר ממה שמילים יכולות לתאר”.
“למה את לא יכולה ללדת?”
(המנוע קצת מזייף,יש חריקות בגלגלים)
”אני לא חושבת שזה עניינך”.
“את לא מצטערת שאין לך ילדים משלך?”
(לא ממש,במיוחד אם הם היו יוצאים דומים לילדים שלך).
”יש לי ילדים משלי, הם פשוט הגיעו אלי בדרך שונה מהדרך בה את הבאת את ילדיך”.
“איזה מזל יש לה שלקחתם אותה”.
(נכון, אני מכריחה אותה לאומר לי תודה כל בוקר ברגע שהיא מתעוררת).
”המזל הוא שלנו, שהתברכנו בילדות כאלה”.
“וואו, את מדהימה”.
(באמת ? רק עכשיו גילית?).
”דווקא לא, אימצתי בגלל שרציתי להיות אימא ולא בשביל לתקן את העולם”.


ויש את “המנחמות”:

היא ניגשת ואומרת בטון של השתתפות בצער: “את יודעת? השכנה של סבתא שלי מצד הדוד נכנסה להריון אחרי שהיא אימצה, אולי גם לך זה יקרה”.
(רק בשביל זה אימצתי, ברגע שהדבר האמיתי יגיע אני אחזיר אותן).
”אני לא מצפה לזה, יש דרכים נוספות להפוך למשפחה”.
“יש לי מישהו בשבילך שעזר לחברה של השכנה של דודה שלי שעברה טיפולים 18 שנה, הוא מכין תרכובת סודית משתן של פילים וזה מצליח אצל כולן, בדוק!”
(איך חבל שלא חיכיתי 18 שנה… איך פיספסתי כזה שוס).
”אני שמחה שהחברה שלך מאושרת”.
“בכלל לא רואים שהיא מאומצת, ממש שתי טיפות מים שלך”.
(נו בטח! לא ידעת שאבות אבותי היו נצר לשושלת הסינית?!).
– ”טוב, זו הילדה שלי, לא???”

על הכותבת מיכל ליבני

מנהלת פורום אימוץ בתפוז

תגובות

  1. ג'יזל

    נשמע שאת מאושרת בחלקך וזה מה שחשוב

  2. ינשוף

    הסוגריים שלך עוררו בי שעשוע לא מבוטל, בתור חובב סרקאזם. שקלת (אם לא כבר בצעת) להוציא את המשפטים הללו בקול רם על אותן חסרות בושה? ואם אפשר בקול *ממש* רם, כך שכל הסביבה תשמע?

    • הייתי שמחה לענות בקול רם ,אבל כשהילדה שלי לידי חשוב לי שהמסרים יהיו חיובים כדי שהיא תדע תמיד שאנו גאים בה ובאימוץ שלה.
      במקום להגיד בקול רם,אני מספרת לכם בסוד… (-:

  3. ראש ביצה

    מתיפייפת מחורבנת שכמותך,כאילו כולנו מאמצים ומאומצים פעם בשבוע
    הרי אלו בדיוק השאלות שאם לא היתה מקבלת עליהן תשובה היתה נשארת עם דעותיה הקדומות
    ודאי שזה עדיף מכל הפסאודו מבינים שחושבים את אותם ולא אומרים מילה או גרוע מכך מנהלים שיחות מלאות פרטי רכילות במסווה של התעניינותץ

  4. נהגת פחדנית

    אני ובעלי בעלי שער ועיניים כהות, ויש לנו ילד (ביולוגי) בלונדיני וכחול עיניים. תתפלאי לדעת כמה פעמים כבר שאלו אותי אנשים זרים איך יצא לנו ילד כזה. ובדיוק כמוך, גם לי עמדו לא פעם על קצה הלשון תשובות כגון – “הוא מאומץ”, “שכבתי עם השכן” וכד’. אגב, אפילו רופא הילדים שאל אותי פעם את השאלה המטומטמת – ובנוכחות הילד.

    ולכל המשיבים לראש ביצה: טימטום ורוע ראוים להתעלמות, ולא לתגובה. אם נתעלם – אולי היא תעלם.

  5. ניבה

    המכתב “מצבים” הועתק מאתר של גברת אחת מחו”ל. מיכל ,פשוט תירגמה אותו. והחליטה
    להעתיקו ולהעבירו לכל פורום אפשרי ברשת. מה יצא לה מיזה אנני מבינה.
    יש כאן הפרה חמורה של זכויות יוצרים.

  6. רננה

    השיחה המתנהלת בין האם המאמצת למזדמנת בגינה,תורגמה מאתר אימוץ אמריקאי.אכן לא נאה להתהדר בנוצות לא לך.אך התרגום יפה,וכניראה גם תורגם על ידי מישהו אחר.
    אותה כותבת,למרבית הפלא,מנהלת פורום אימוץ.מן הדין,שמנהלי אתר זה,שכניראה מכירים אותה,יביאו את התגובות האלו לפורום שלה על מנת שקהל חסידיה ידעו מהיכן הגיע החומר היפה.

    • אנחנו לא קהל מעריצים של המנהלת אנחנו מתנהלות לבד ולא זקוקות לה.
      היא כוחנית מחקנית ורבה השכם וערב עם אנשים.מהפורום שהיה בIOL גירשו אותה בבושת פנים.
      אין לנו ברירה לכן, אנו נשארות שם.
      כשהיא פרסמה וסיפרה שזה שכב אצלה במגירה והיא התביישה לפרסם, ידענו שזה נלקח
      מאתר אמריקאי.
      ואפילו העברנו ביננו מסרים וכתבנו לה כמה שהיא נהדרת.
      בבקשה לדייק !

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *