דרוש נסיך עם ארמון

דרוש נסיך עם ארמון, אני מחפשת דירה. וכמו גבר, אני מחפשת את הדירה המושלמת. אולי לא כמו. במקרה של הגבר, כבר הבנתי שאני חייבת להתפשר. הבנתי והפנמתי. אז מה אם הוא מקריח. אז מה אם הוא מדבר לאט. אז מה אם קוראים לו ראובן, אם אין לו תואר באוניברסיטה, אם הוא קצת יותר נמוך ממני, אז מה, אז מה, אז מה. לא יכולה יותר לחכות לנסיך על הסוס הלבן, אז שיהיה סוס שחור. חום עם נקודות. טוב, שלא יהיה נסיך, שיהיה העוזר של הנסיך. החייט שלו. שיהיה.
ועכשיו הדירה. נסעתי לחו”ל בידיעה שאני לא חוזרת לגור עם שותפים יותר. לא מוכנה יותר להתחלק בג’יפה של אף אחד. לא רוצה יותר להתחשב במי שלא מתחשב בי. לא רוצה יותר למצוא תחתונים במטבח, לראות את החברה שלו עירומה, לנקות את הלכלוך של החתול שלה, לריב על החשבונות, לגלות שהשוקולד שקניתי אתמול נעלם מהמקרר, להתעורר בארבע בבוקר כי הוא שכח את המפתח או כי הוא והחברים שלו החליטו לעשות איזה מסיבונת באמצע השבוע. אז אני מחפשת דירה לבד וכנראה שכמו במקרה הגבר, גם כאן אני אאלץ להתפשר: רוצה דירה משופצת קומפלט, עם מרצפות מקרמיקה ומקלחון אופנתי? אז החדר יהיה כל כך קטן, ממש זעיר. אני עוד יכולה להסתדר עם זה. בשביל לבהות מול הטלויזיה ממש לא צריך חלל גדול, אבל מי שיבוא להתארח אצלי יצטרך להיכנס איתי למיטה. טאקטיקה מעניינת, אבל לא טובה לעניין הנסיכים. בדירות מהסוג הזה, כך מתברר, אין גבול להמצאות: הכוננית שנפתחת לשולחן, השולחן שמתקפל לכיסא, הכיסא שנדבק למקרר, המקרר שהוא גם ארון. חמש עשרה מטר מרובע של מדע בדיוני. רוצה דירת גג גדולה ומרווחת במחיר סביר? אז למטה תהיה חנות פיפשואו שכונתית. גם זה לא טוב לנסיכים. וגם לא לי. רוצה דירה באזור שינקין? תקבלי דירת קרקע עם מקלחת שמזכירה את המקלחות היותר גרועות שהיו לי בהודו ועם סדקים בקיר שיצעקו לך יומם ולילה שאם תהיה רעידת אדמה, המשקופים הישנים לא ממש יעזרו. דירה אחרת במרכז תל אביב? יש רק קרקע ומטה, גירסה קצת יותר ידידותית של מקלט, עם הריח ובלי האור, עם השירותים הישנים ובלי המקרר, עם הפלורוסנט המשרדי ובלי הסורגים (במחשבה שניה, בקצב העניינים העולמי מרתפים יהפכו בקרוב לנכס נדל”ני רב ערך). רצית מרכז תל אביב בארבע מאות דולר? זה מה יש.
נדל”ן הוא מהעסקים שהולכים הפוך: המטר המרובע הולך ומתיישן, המחיר הולך ועולה. כשיגיע הנסיך, הוא בטח יבוא עם ארמון קומפלט. בנתיים אני ממשיכה לחפש.

על הכותבת יסמין להב

תגובות

  1. אם תתאפקי בסבלנות תקבלי גם נסיך וגם ארמון,את רק צריכה להרגיש כמו נסיכה.
    ונסיכות לא מתפשרות כי הן מעיזות לירצות.
    אנחנו נותנים לחלמות שלנו לחמוק, מוותרים עליהם בקלות כזו-
    אילו רק ידענו שהם ניתנים להגשמה………

  2. לוכד חיפאי

    אבל באיזור חיפה אפשר למצוא דירות חדר ברמה סבירה במחיר של 250, 300. נסיכים? נו זה כבר משהו אחר, אבל סיפרו לי שבטכניון יש כאלה, וגם אין להם זמן להסתכל על בנות אחרות בגלל הלימודים המטורפים.

    • פשוט נהדרת

      טופ…אני לא יודעת מתי בפעם האחרונה היית בטכניון או חיפשת דירה בחיפה, אבל צר לי לאכזב אותך….לא נסיכים ולא ביצה….
      בכל אופן, הפתרון האידאלי הוא להכניס את הנסיך לתוך הארמון (את באמת רוצה להתחיל להתחלק חצי חצי אם חס וחלילה, טפו,טפו,טפו, המכשפה הרעה תעבור?)

    • הרי ההגדרה המדעית של הטכניון היא: נקודה במרחב שבה כל המרובעים והעקומות נפגשים, אז איפה כאן הנסיכים?

  3. כואב הלב איזה מצב חרא במדינה

  4. הנסיך הלא מאושר

    הכותרת שלך טיפה הטעתה אותי לגבי תוכן המאמר, אבל הזכירה לי מאמר קצר שאני כתבתי ושלחתי לא מזמן לאתר. אלא שהאנשים (נשים?) האחראיים פה לא רק שלא העלו את המאמר אלה התעלמו ממני לגמרי, גם מהמכתב ה”מה קורה?” ששלחתי.
    אז אם כבר הזכרת נסיכים, שזה בערך נושא המאמר שלי, אני אעלה אותו פה כתגובה, לפחות עד שיימחק… זה לא כאילו יש עוד הרבה מה לעשות איתו :

    אני הנסיך. תראו מה עשיתן….

    כן.
    אני הנסיך, אני הוא בכבודי ובעצמי. מה זאת אומרת איזה? נו, הנסיך – ה-נסיך. זה שתמיד מגיע בעת צרה, רכוב על הסוס הלבן, חלומה של כל אישה. כן, כן, זה אני. אלא שלמען האמת, סוס לבן אין לי, גם לא חמור לבן אם נהיה כנים לרגע. ת’אמת, אני בכלל לא מאמין גדול בלהגיע רכוב על גבי איזה חיה גדולה, זה המון טירחה וגם, בכנות, לא ממש שווה את זה. ניסיתם מתישהו לאחרונה להסתובב ברחובות רכובים על גבי סוס? ראיתם את המבטים?
    ואם כבר אנחנו ברגע של כנות פה, אז האמת היא שאין שום כתר לראשי. כן, רשמית אני לא נסיך. אם תחפשו ברשומות המלכותיות סיכוי טוב שלא תמצאו את שמי. אין לי מלך ומלכה כהורים ואין לי טירה בכיוון השקיעה אליה אני נושא את מושא נפשי. מה לעשות? בכל זאת צריך להתחשב בעלויות. בימינו גם לנסיכים רשמיים אין הרבה ג’ובות בבנק.
    אז עכשיו אתן בטח מפקפקות. אין כתר, אין סוס, אין טירה מפוארת, אז מה בעצם אני שווה כנסיך. ובכלל, מה זה שהופך אותי לאותו נסיך מבלי כל המותרויות הנלוות? ובכן נסיכים אמיתיים נמדדים באופי, או לפחות כך אמא טענה בילדותי ומבחינת אופי אני חושב שאני אכן, או לפחות מנסה להיות, נסיך.
    אני מעריך נשים, באופן כללי. אני אוהב להסתובב בכל מקום שלא יהיה ולראות נשים סביבי, בלעדיהן העולם היה הרבה יותר משעמם. במיוחד יש לי משיכה לנשים יפות, הן בכלל מרתקות אותי. אני יכול לשבת ולנעוץ מבטים שעות (או לפחות עד שהן מביטות בי בפחד ופונות לשוטר המקומי), אך בזאת נעוצה הבעיה, כי יותר מזה, אני כבר מתקשה.
    אני כבר די מבוגר, כנסיך, כמעט עשרים וחמש ורק הולך ומזדקן. בשביל נסיך, תדעו, זה המון. עם כל ההתנקשויות במשפחות המלוכה, נסיך ממוצע צריך להגיד תודה אם הוא עובר את הבר-מצווה בשלום.
    עשרים וחמש שנה, בהן נתקלתי בהמון נשים. המון. אלפים. נאמר שעם כמה מאות גם דיברתי (ובזה אני כולל גם אמרות סתמיות כגון ‘היי’, ‘מה השעה?’ ו’זה בא עם צ’יפס?’). מתוכן, עם עשרות היה לי קשר יותר מקיף (‘מה נשמע?’, ‘איך הלך המבחן?’) ומתוכן, עם אחדות נפתחתי יותר. אך מתוך כל המספרים האלה, לא הייתה אף אחת עימה היה לי קשר רציני. אתם יודעים, כמו שהסרטים אומרים שלנסיכים צריך להיות…
    אני משתדל. באמת. הדברים האלה משתנים מיום ליום באופן טבעי, אבל אני מנסה. אני מתעניין, מחייך, מקשיב, מייעץ, תמיד משתדל להיות מנומס… בכל זאת נסיך. אבל כשמגיע השלב הגורלי ואני באמת מנסה להיות עם מישהי אני נתקל בסירוב. ותנו לי לומר לכם שאחרי רצף של סירובים מוחצים מהתיכון, דרך הצבא ואחר-כך, הבטחון העצמי מתחיל להישבר איפשהו באמצע.
    האם זה אני? בואו נחשוב. חיצונית אני נאה. אולי יותר, אולי פחות. בואו נגיד שישנם נסיכים הרבה יותר מגעילים ממני, ואני אפילו לא מתייחס לאלה שתקועים בגוף של צפרדע ומחכים לנשיקה.
    כמו שציינתי קודם, אני משתדל להתנהג באבירות. אני לא מושלם, רחוק מזה, אבל לפחות מנסה. המחמאות שהכי חוזרות על עצמן ששמעתי בחיי הן כל אלה משורש ח.מ.ד – אני חמוד, אני נחמד וכו’… אחת מהנשים הנ”ל, בעודה מסרבת לקשר יותר רציני איתי אמרה שאני אדם טוב ומשאת נפשה של כל אישה. ואז היא סירבה. נשים, הא…
    אז אולי פשוט לא פגשתי את האישה הנכונה, זה מה שליצן החצר המלכותי נהג להגיד ותאמינו לי, ליצן או לא ליצן, הייתה לו חוכמת חיים רבה. אבל האמת, אם במשך עשרים וחמש שנה (עשרים וחמש שנה!) לא פגשתי אף אחת, אף לא אחת שתהיה מעוניינת להשקיע בי לשם שינוי, זה לא מנבא טובות.
    להתחיל עם בחורות סתם ככה אני לא מסוגל. לא יודע, רק המחשבה על לגשת למישהי שאני בכלל לא מכיר, לחשוב על איזה משפט מתוחכם לומר לה ולהתחיל לבלבל לה את המוח מקפיצה לי את הדופק למספרי שיא וזה גורם לי לוותר על כל הרעיון. וזה לא הסירוב העתידי שמפחיד, אם כי גם הוא לא מעודד במיוחד, זאת עצם הבעיה של לגשת ולדבר עם אדם זר ולפצוח בשיחה. אנחנו לא חיים בעולם חברותי מידי כיום. או שאולי זה אני, אולי זה איזה תסביך נסיכים כשכזה שפרויד היה שמח לשים עליו את ידיו.
    בכל מקרה, אני פה בגפי ולדעתי הצנועה אני לא האשם, או לפחות לא החשוד העיקרי. נשים, אתן מבינות, הן עם קשה לפיצוח. זה כבר נאמר מספר לא מועט של פעמים. ולדעתי, פה האשמה.
    אולי, אם נשים היו מודעות יותר לבעיית הנסיכות, אולי אם נשים היו בוחרות באופן טבעי את הנסיכים שבינינו על-פני המאצ’ואים עם השרשרת, אולי אם לא כל העבודה השחורה בתהליך החיזור היתה מוטלת על הגברים…
    אולי, היו היום יותר נסיכים בעולם… אולי.

    • חבל שהתפשרת ולא חיכית שהמאמר שלך יתפרסם. מודבר פה בעניין של כמה חודשים טובים עד שמאמר מקבל יחס, וכמו שאמרו כבר ממזמן- החיפזון מהשטן. בכל מקרה חבל שהתפשרת ופרסמת את המאמר שלך באופן כזה. לא למדת כלום מהמאמר הנ”ל?

      • הנסיך הלא מאושר

        לא נאמר לי כמה זמן לוקח למאמר להתפרסם, למרות ששלחתי מכתבים בנושא לכל האחראיים באתר. מכיוון וזה בכל זאת עידן האינטרנט, שיערתי שהתהליך עורך לא יותר ממספר ימים עד שבועות. אז בסופו של דבר, הייאוש (ו.. אם נודה בזה, הכעס) גבר והחלטתי שלפחות בדרך זו המאמר יתפרסם, לפחות זמנית, ככה שמאמץ כתיבתו לא היה לגמרי לשווא.
        עושה רושם שאת קראת את הדברים, זה כבר הישג.

        מעבר לכך, אני לא רואה בפירסום המאמר כתגובה שום מניעה לפרסומו הרישמי בעתיד, אם יעבור את מבחן חודשי ההמתנה הדרושים לכך, כמובן…

      • צב מעבדה

        החילזון הוא מן השפן.

    • חרא של מאמרים מתפרסמים פה בדף השער, את הטובים אולי יפרסמו ב”אישי” בעוד שנה ויזרקו לך עצם.

    • עדיין לא נסיכה

      לנסיך הלא מאושר ,
      דברך נגעו ללבי – נכון שכל הנושא של החיזורלהתחיל עם בחורות הוא מפחיד – לגשת לבחורה ולדבר אתה כשאין לך מושג מה תהיה התגובה שלה זה מפחיד .
      ויכל להיות שאתה לוקח את הדברים יותר מדי ברצינות ז”א תתחיל עם הבחורה מקסימום אתה רואה שהיא לא משתפת פעולה תלך ואל תסתכל אחורנית ( פאדיחה ?) ממש לא !!!!!!!!!!
      הפסד שלהן ….
      תמיד תזכור שאי שם מחכה לך אחת והיחידה ו25 שנה זה לא הרבה ( תלוי מה עברת עד עכשיו ) .
      הכי חשוב לחייך לעולם והעולם יחייך אלך – זה בדוק ( מנסיון ) ואולי אז תמצא את אחת היחידה
      הנסיכה שלך !

      • קראתי את מה שכתבת. את נשמעת בחורה מקסימה, באמת, אבל איזו הערכה עצמית ירודה. את מעודדת את הנסיך המזוייף הזה באופן אימהי, וקוראת לעצמך הנסיכה שלו!
        מאיפה הגיעה ההתמסרות הזאת לפאקינג נו באדי!
        אחותי למגדר! הגיע הזמן שאנחנו כנשים נבין שהנסיכים האלה צריכים אותנו בדיוק כמו שאנחנו אותם, ושמי שמוכן להודות בטובו שהוא רוצה קשר לא עושה טובה למין האנושי, אלא לעצמו בלבד.
        נ.ב. לדעתי הוא בכלל לא נסיך, לדעתי הוא שוביניסט אנונימי!

        • הנסיך הלא מאושר

          אולי פיספסתי משהו, אבל אני לא ראיתי שום דבר אימהי בדבריה. אני דווקא מעריך את מילות העידוד ומודה לה על כך. אני לא רואה שום רע בכך ובטח לא התמסרות כדברייך.
          לא כתבתי את המאמר מתוך כוונה לעשות טובה למין הנשי או הגברי. אני גם לא רואה את עצמי כשוביניסט, למרות ההשקפה שלך על הדברים. האנונימיות היא מתוך בחירה אישית שלי.
          אני לא יודע אם fiona הוא שמך האמיתי או לא (קשור ל fiona apple?) אבל חוסר בשם משפחה שומר גם לך על מידה של אנונימיות. גם בכך אין רע, בשביל זה הומצאה האינטרנט, לא?

    • רייצ'ל

      נסיך יקר,
      דבר ראשון זה דבר נפלא שאתה מודע לטוב שבך, יש אנשים אומללים שלא חושבים על עצמם יותר מדי וזה נראה בחברה שבה הם מסתובבים (החברים אותם הם בוחרים להם והיחס שלהם אליהם), ובהקרנתם את אי שביעות הרצון הזו על בת זוגם.
      אבל להיות עם מישהו כמוך זה נפלא, כי הנסיכה שתהיה איתך תרגיש שהיא באמת נסיכה כי היא הרי עם נסיך ואני יודעת כי פעם מזמן הייתי עם נסיך, אבל הוא לא היה הנסיך שנועד לי.
      אתה רק צריך לחכות שהיא “תגלה” אותך.
      אל תתיאש נסיך יקר, זה עניין של זמן וכשתהיה בשל, וזו תהיה הנסיכה הנכונה גם אתה תאזור אומץ או שאולי היא תבוא אליך, סבלנות נסיך יקר.

      • הנסיך הלא מאושר

        רייצל,

        תודה רבה על העידוד. עכשיו שאני חושב על זה, יכול להיות שגורם נוסף להכחדות הנסיכים בעולם הוא החוסר בנסיכות…

    • פשוט נהדרת

      אז אולי זה הזמן לסוויץ? אולי זה הזמן להפוך לאביר הרשע והשחור? מנסיון- פעם הייתי פשוט נהדרת, הייתי החברה האידאלית ואפילו האקסית האידאלית (!!!! כן…יש דבר כזה!!!)…אבל זה לא תופס בריל לייף…שינוי של 180 אולי לא שם אותי בארמון על כס המלכות, אבל אוי לאדם שיקרא לי “חמודה”…

    • נסיך יקר,
      אנחנו לא באמת אשמות.. אנחנו לומדות להתנהל על פי כללי משחק מסויימים, ואז כנראה שנדבקות בהם.. כמו ילדים שברגע מרושע אחד מאבדים את התמימות וחושבים מחשבות של ילדים גדולים יותר. אולי נסיכים אמיתיים מבהילים אותנו, וצריך לחשוף את הנסיכיות בהדרגה, לא באגרסיביות, כדי לעזור לנו לרמות את הפחד. אולי המחשבה של “זה הדבר האמיתי” נראית יותר מדי טובה מכדי להיות אמיתית, ואז אנחנו מתגוננות בפניה, בעיקר באופן לא מודע. אני לא יודעת. אבל תמיד אומרים שאנחנו נמשכות לאלה שפחות טובים אלינו , לפחות בשלב הראשוני, ואני חושבת שזה מפני אלה שמשהים אותנו נותנים לנו את הזמן לברר עם עצמנו, מה אנחנו מרגישות. נסה לחשוב על מצב הפוך, של נסיכה שתציע עצמה בפניך בשלב בו אתה עדיין זקוק לזמן לבדוק.
      ואולי, רק אולי, אין לנו הגדרות דומות למהי “נסיכיות”. אולי באמת יש מקום למו”מ , לבדוק זאת.
      אז האם אני מציעה לך לשחק את האביר המרושע?
      לא באמת. אני רק חושבת שלא תמהר לחשוף את עצמך, את מה שיש לך להציע, ותברר לעצמך במקביל האם גם זו שמולך היא נסיכה פוטנציאלית, מכיוון שלא ברור מאליו שהיא כזו. אתה בוחר בדיוק כמוה, קח לך את הזמן והביטחון. ואל תפחד אף פעם לבחון את עצמך ולבדו אם אתה נסיך גם לפי קריטריונים של אחרים.
      ואתה לא תאמין כמה הרבה מאיתנו כל כך לא מייחסות חשיבות לתכונות שאתה תיארת כשייכות לנסיכים – כמו נתונים כלכליים, או נתונים ציניים אחרים. כל מה שאנחנו רוצות זה מישהו שיגרום לנו לחייך חיוך אמיתי, מכל הלב. מסוגל?
      נ.ב. ויש את הטיימינג – you can’t hurry love..

      • הנסיך הלא מאושר

        דנה היקרה,

        ראשית כל, תודה על התגובה והבעת העניין.
        אמנם אין תכונות מוגדרות מראש לנסיכות ונסיך במקום אחד יכול להיות הדרקון הרע במקום אחר, אבל אני חושב שיש איזשהו רף שמבדיל בין מה שהתייחסתי אליו כנסיך לבין היתר. אני פחות מתייחס למצב כלכלי ומעמד אלא יותר לרגישות, איכפתיות, כנות וכן, יכולת להעלות חיוך על השפתיים. כל הדברים שנראה שנכחדו מהעולם ובמיוחד מארצנו.
        אני לא רואה כיצד ניתן לחשוף אופי בהדרגה ואני לא מבין למה עולה צורך בכך. ראשית כל, מתוקף היותי אני, יהיה לי קשה להציג את עצמי כמישהו אחר ולשחק את תפקיד הנסיך הרע, או אפילו לשנות את אופיי לכיוון מסוים שיהיה לא טבעי עבורי. אני גם לא רואה מדוע עלי לעשות כך במקום להציג את עצמי כמי שאני באמת.

        גם אני לעיתים מרגיש שנשים רבות נמשכות למי שפחות טוב אליהן‎ והתופעה לא ממש ברורה לי. אני לא חושב שזה דרוש בכדי למצוא זמן למחשבות והערכה עצמית ואני מעולם לא ניסיתי לגזול ממישהי זמן זה או ניסיתי להלחיץ אותה לבצע בחירה. חבר שלי אמר פעם שעכשיו אנחנו פחות מעורכים, אבל כשנתקרב לגיל השלושים ונשים יסתכלו עלינו יותר כחתנים פוטנציאלים, אז תחל ההתנפלות עלינו. אולי היה משהו בדבריו…

        ולסיום, מתוך אותו מקור –
        “How long must I wait
        How muck more must I take
        Before lonliness
        Will cause my heart, heart to break?”

        שוב תודה, ואני בהחלט מקווה שנמצא חיוך על שפתייך בכל עת.

        • נסיך יקר,
          אני בת 33, והאמת היא שאני לא ממש בטוחה שהיום הייתי מגיבה כמו שהחבר שלך מתאר.. אני מגיעה ממקום דומה למקום בו נראה לי שאתה מגיע ממנו, במובן של הרצון האמיתי להיות כן עם עצמך ועם הסביבה לגבי תחושותיך, מי אתה ומה אתה רוצה להציג לעולם. אבל היום אני כבר לא מתייחסת לזה באותה צורה, ואסביר יותר למה אני מתכוונת. זה לא באמת משחק במובן של לשחק מישהו אחר. אני לא הייתי רוצה לעולם שתהיה הזאב הרע כדי שמישהי אחרת תימשך אליך – למרות שאני מניחה שרבים/רבות יאמרו שזו הדרך.. אני לא שם. אלא שיש מומנטום של מתח בתחילת מערכת יחסים שרבים רוצים לדלג עליו – לגשת ישר לדעת איפה אני עומד – מתוך חוסר היכולת לחיות במצב של חוסר ודאות. ואלה שממהרים לרוב מרתיעים את מי שעומד מולם – מכיוון שהוא עדיין לא שם.. עשיתי זאת פעמית רבות בחיי, וראיתי שהרבה מדי פעמים חטאתי לעצמי באותו רצון להיות “כנה ואמיתית”, וללכת בקצב שלי נראה מתאים. אי אפשר באמת להתעלם מהקצב של מי שנמצא מולך – מכיוון שזה ירתיע אותו והוא ילך.
          אני לא באמת מכירה אותך, ולא יודעת כיצד אתה מתנהל במערכות יחסים. אני מדברת, כתמיד, מהמקום בו אני נמצאת, ושראיתי רבים חולקים אותו איתי. שווה לחשוב על זה.
          יותר מדי פעמים אמרתי, ושמעתי אחרות אומרות ש”אם צריך לשחק משחקים אז אני לא רוצה ולא משחקת”. אלא שהיום אני פשוט חושבת שמדובר בלכבד את המקום בו האחר נמצא, וגם המקום בו האני האמיתי, הלא תמיד מודע שלנו נמצא.

          ויש בנות שהן סתם לא יודעות להעריך דברים טובים..:)ויש כאלה שכן..

          • דנה, את כל כך צודקת…
            כמה פעמים עשיתי את זה? במסווה של “להיות כנה לעצמי” הלחצתי לחלוטין את מי שהיה מולי, כי הוא היה מוכן עדיין להגדיר דברים, לא ידע כל כך מה הוא רוצה. ואני אדם שקשה לו מאוד לחיות בחוסר ודאות…
            תמיד ראיתי בזה את “המשחק” – לא לדבר על דברים למרות שרוצים לדבר עליהם, רק על מנת שלא להלחיץ את האדם השני. תמיד אמרתי שאני לא רוצה לשחק את המשחק, אני רוצה להיות כנה, לכולם ובמיוחד לעצמי. לכן דיברתי יותר מידי ובפזיזות יתר, והפסדתי דברים. אנשים נלחצים מאוד מהר מסיטואציות שגם ככה הן רגישות.
            בכל אופן, אני הפסקתי להתייחס אל זה כאל “משחק”, כי אני שונאת משחקים ותמיד זה עושה לי קונוטציה שלילית. אני פשוט מתייחסת לזה – לזמן שצריך לתת לכולם להתרגל למצב של זוגיות, או משהו כזה – בתור הכרח. אין מה לעשות, האדם שנמצא מולך עובד בקצב שהוא כנראה תמיד יהיה שונה משלך…

            • הי יעל,

              כן, הניסיון עושה אותנו הרבה יותר חכמות, חבל שהשיעורים לפעמים כל כך יקרים.. 🙂
              אבל לפחות זה שווה את זה – בהצלחה בתרגול של התובנות במבחן המציאות !

              דנה

              • הנסיך הלא מאושר

                דנה,

                תודה על העצה.
                אם כי זאת בעיה מתקדמת עבורי. אני נמצא יותר בבעיה הבסיסית של יצירת קשר ראשוני, אך אקח את דברייך כחומר למחשבה.

                תודה על התגובות ועל העזרה.

                הנסיך (שכבר מרגיש די טיפשי לקרוא לעצמו הנסיך.. יומרני מידי.. אך לא מוצא כינוי טוב יותר)

    • בן אדם + אשה

      נראה לי שאתה צריך הבהרה בנוגע למושג נסיך. נסיך זה לא אחד שמעריך את קיומם של הנשים בעולם ואפילו מוכן להודות שיהיה משעמם בלעדינו. לפי איך שזה נשמע אתה לא נסיך: אתה פאקינג גבר שהזין שלו מוכן לעמוד כשהוא רואה אשה יפה וחושב שמגיע לו כתר. אתה מהסוג הכי גרוע. אתה לא שעיר עם גורמט, אתה הגבר שמוכן להבין את החולשות הנשיות, אתה מסתכל על נשים כמו על אטראקציה, בקיצור אתה שוביניסט אנונימי בלי כתר אמיתי, בלי ארמון, ובלי קשרים.לא פלא שלא הצלחת לדבר עם מישהי “באמת”. בקיצור לך לטיפול!

  5. אגמית

    יו, כמה שאני מזדהה איתך !!!

    גם אני כבר מתה לגור לבד, וכל פעם שתם חוזה השכירות, משאלה זו מתעוררת מחדש וסופה להתנפץ על סלע האכזבות המר והקשה.
    אז אני עדיין צריכה להתפשר ולהמשיך לגור עם שותפה ועד שאני מתרגלת אליה ואל השגעונות שלה והיא אליי, אז היא עוזבת ואני צריכה למצוא מישהי במקומה…כמה מבאס !!!

  6. שיר הללי

    אני בת ואני מקווה שתימצאו נסיך או שאתם יכולים למצוא נסיכה כמוני עם תירצו ועם לא אז לא
    אבל אתם יכולים באמת לקחת אותי אני לא צוחקת אני נאמנה ואני יוכל לעזור לכם
    רק ורק עם תירצו !!!!!!!

    וכשתיבחרו אני מקווה שתיבחרו בי כנסיכה אני יודעת
    שאתם לא מכירים אותי אבל תוכלו לבחור בי פליז………..

  7. אני מוכן

    יא ———— לכי ל—————–

  8. נסיך בעברו

    גם אני היית פעם חלק מהממלכה.
    גם לי הייתה פעם נסיכה וארמון..
    לצערי כל זה היה לפני 7 שנים ומהחלום (או שאולי הכול בגדר פנטזיה?), נשארו רק שרידים של חלומות (כאלה שאתה כמעט זוכר בבוקר).
    לא ממש ברור לי למה אני יושב וכותב כאן, אבל אולי זה ינקה קצת את הפצע ויתן לצלקת להגליד.
    לכל אחד יש (או לפחות ככה הבטיחו לנו) את הנסיכה / נסיך שלהם.
    אבל (וכאן מגיעה השאלה הלא נעימה) מה קורה אם הקשר עם הנסיכה שלך נגמר אחר י כמה שנים של אושר, ופתאום מתברר לך שאתה לא בארמון יפה אלא בביצה טובענית שרק תהרוג אותך לאט ובסובלנות לא נגמרת?
    אז נכון, לפעמים אפשר להתעורר בזמן ולהספיק לצאת ממנה בזמן…..
    אבל – מה קורה אם אחרי שנחלצת מהביצה מתברר לך שמשהו נשאר שם מאחור?
    מה לעשות אם אי אפשר להתקדם קדימה? משהו נשאר תקוע ומסרב להשתחרר?
    7 שנים אחרי – 7 שנים של נסיון להתקדם ולהמשיך ואני עדיין תקוע עמוק בבוץ.
    מה קורה כאן? האם יש לבן-אדם יותר מנסיכה אחת בחיים? או שאולי ישנה רק אותה אחת ופיספסתי?
    כנראה שלעולם כבר לא אדע ונראה שבסופו של דבר הביצה תנצח.
    ניסיתי, נלחמתי, דיברתי, חשבתי, טיילתי בעולם, ראיתי דברים והכרתי בחורות….
    אבל אותה “נסיכה שלי” עדיין שם ברקע ואני לא מצליח להרפות.
    אפילו ניסיתי לחזור אחורה ולדבר איתה, להסביר (סה”כ היינו ילדים, והיום אולי נראה דברים קצת אחרת), אבל הנסיכה שלי מסרבת לדעת על קיומי (או כמו שהיא אמרה זאת בעדינות – מבחינתי הוא מת ולא מעניין אותי מה קורה איתו ואני לא רוצה לשמוע עליו).
    אז רק רציתי למסור לכם כאן – לפעמים מתחת לכול הבוץ והגי’פה ישנו נסיך מדמם וכואב.
    שכל המשחקים רק הצליחו לקבור אותו עמוק בבוץ.
    אתן – כן אתן המתחזות לנסיכות (ואתן יודעות מי אתן) – לפעמים עדיף לא לשחק עם אנשים, לא כולם מקבלים את זה בצורה הנכונה. וחלקנו נפגעים כ”כ והפצע לעולם לא מגליד.

    ולאותה נסיכה מעברי, אני תמיד אוהב ולעולם לא אשכח.

    מצטער על כל הריגשי, אבל באיזו צורה זה היה צריך לצאת.

    בהצלחה לכולם אם החלומות שלכם, רק תזכרו שכשחלום נגמר המציאות אכזרית ,מגעילה וכואבת.

  9. נמרה

    כתבה מעניינת אבל כדי למצוא את הנסיך עם הארמון צריך לדעת איפה לחפש. מהניסיון שלי אנחנו כבחורות צריכות להחליט מה אנחנו רוצות ולבחור את הגברים שלנו בתבונה, וכמובן לברר מראש עם יש לו ארמון. אני לדוגמא משתמשת קבועה עם עוד ישראלים רבים באתר מדליק http://www.AdultClickFinder.com לרווקות, לסביות ולהחלפת זוגות. הרישום והשימוש לאתר לגמרי בחינם ולמרות היותו אתר בינלאומי אפשר לכתוב ולקבל הודעות בעברית. אז צפיתי בתמונות של ישראלים שמראים את מה שיש להם להציע. לא כולם. ושבא לי אני חוגגת. הפואנטה שאני מחליטה את מי אני רוצה ומה אני רוצה הכל ברור מראש כולל התמונה של הבחור והאפשרויות אדירות גם לפתח יחסים בגלל המבחר. אז שלא יעבדו עליכם (:

  10. אני אוהבת אותך וגם את הסדרה שלכם באהבה אתי

  11. אלמוג

    ואייי איזה חתיך העורך דין.!!

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *